יום שני, 15 ביוני 2009

חיבות או ביקבוק, או... גלגולו של בקבוק

מה עושים עם הבירה כשהיא מוכנה? באופן כללי (בהנחה שהיא ראויה לשתיה) קיימות שתי אפשרויות: חיבות (Kegging) וביקבוק (Bottling). חבית זה מיכל עם אפשרות איטום שמכיל את הבירה וחובר לצינור שמוציא את הבירה ולצינור CO2 שדוחף אותה החוצה (משהו דומה למיכל שמשמש למזיגת קולה בקיוסק). בקבוק הוא בקבוק.
אם הבירה הולכת לחבית, אז אפשר לבצע הגזה באמצעות פריימינג או להגיז באמצעות מיכל CO2. בירה בבקבוק המיוצרת בבישול ביתי עוברת בדרך כלל תסיסה משנית בתוך הבקבוק שמשחררת CO2. בהיותו של הבקבוק אטום, ה-CO2 מומס בנוזל ויוצר הגזה. מבשלות מסחריות (ולפעמים גם מבשלים ביתיים) מוסיפות CO2 בשלב הביקבוק אך קיימות בירות מסחריות (בעיקר בלגיות) בהן ההגזה מתבצעת בתסיסה משנית בבקבוק, בדומה לבישול ביתי.

פעם אני אגיע לחבית (ואז אני מבטיח פוסט בנושא), אבל עד אז אני מבקבק. הטכניקה נקראת Priming או תסיסה משנית והיא פשוטה מאוד - לפני הביקבוק, מוסיפים לבירה סוכרים על מנת להאכיל את השמרים (שבינתיים גמרו לאכול את כל מה שהיה זמין מהבישול והלכו לתפוס תנומה) ומוזגים לבקבוקים.
אז איפה הבעיה? בקבוקים!
בקבוקים יכולים להיות המרכיב היקר ביותר בייצור בירה ועלותו של בקבוק ריק יכולה להגיע לכ-40% מסך העלויות של הבקבוק המלא. אני מוכן לשלם על לתת, אני שמח לשלם על כשות, אבל לשלם כל כך הרבה על כלי לאחסון... לא חבל?

אז בתור התחלה - קיבלנו החלטה. אנחנו הולכים על גולדסטאר. אם אין ברירה, לפחות נשתה משהו ציוני וראוי לשתיה כדי לפנות את הבקבוק. מעתה אל תאמר "אני הולך לשתות בירה", אמור "אני הולך לפנות בקבוק".

את הבקבוקים אחרי השתיה מנקים היטב, מקרצפים, מחטאים, שוטפים (לפעמים גם מרתיחים) ובסוף, אפשר להשתמש. בישול ראשון זה היה קל. גם בשני ובשלישי עם הסתדרנו, אבל בהמשך זה הופך יותר ויותר קשה. ניקוי הבקבוקים תופס חלק מהותי מהזמן המוקדש לבישול. הלקוחות רוצים לשמור בקבוק למזכרת ומסרבים להחזיר את הבקבוק הריק, הגדלת קצב הייצור מחייבת יותר בקבוקים זמינים ואפילו יכולת ספיגת הגולדסטאר בדם שלנו ושל חברינו כבר לא מספיקה.

אחרי הרבה טלפונים ובדיקות הגענו לכמה מוכרי בקבוקים. הזול ביותר היה גדי מ-Beer-D שנתן מחיר בהחלט סביר לכמויות הגדולות שרצינו (חבל שהבקבוקים לא מופיעים באתר של בירדי). מצאנו גם יותר זול אבל אלה בקבוקים בהירים עם גוון ירקרק שלא נשאו חן בעינינו.

היום הייתי אצל גדי לאסוף את הבקבוקים. לא זול, אבל מאפשר את הביקבוק הבא (שגם ככה כבר נמצא באיחור של כמה ימים). בביקור ב-Beer-D אגב פגשתי את הקורא הנאמן (היחיד?) שלי - נועם. נראה לי שמתישהו בקרוב נוכל לדווח על טעימת הבירה הראשונה שלו (מה אתה אומר נועם, יש מצב?). בכל אופן, בהצלחה!!

6 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

בקבוקים זה נחמד. התויות, הפתיחה, השתיה, האפשרות להחזיק מחסן קטן במקרר...
אבל תכל'ס - לביזנס צריך חביות. ואין.
המבשלים הרציניים כר שמו יד על חביות בדרכים לא דרכים - ייבוא חשאי, גניבה, שימוש בקשרים אישיים או קניה במחירים מופקעים.
מישהו מקוראי הבלוג הזה יודע על טכניקה פשוטה יותר?
-חביתוש-

Dagan אמר/ה...

כרגע אני לא יודע על אף אחד שמוכר חביות (חדשות או משומשות) במחירים סבירים. עם זאת, אני מניח שעם המשך התפתחות ה-craft beer בארץ, גם הנושא הזה יבוא על פתרונו. the sooner the better.

אם בכל זאת למישהו יש פתרון ראוי לנושא, גם אני אשמח לשמוע.

Unknown אמר/ה...

הגדר "לא זול". שמעתי על מקומות שמוכרים בקבוק 1/2 ליטר בשקל. לטעמי, לא ממש זול. בכמה גדי מוכר?....

Dagan אמר/ה...

גל, אם תמצא בקבוק 330 מ"ל בצבע חום בשקל - מצאת את הדיל הכי זול בשוק. בפעם האחרונה שקניתי אצל גדי זה היה יותר באיזור של 1.30 למיטב זכרוני. נדמה לי שגם זה היה מותנה בכמות מינימום.

הפתרון שלנו בחובבי ציון הוא רכישה מרוכזת של משטח (1800 בקבוקים). בינתיים עשינו את זה פעם אחת ואני מניח שבקרוב סיבוב שני.

Unknown אמר/ה...

אני מוכר בקבוקי שליש חומים במחירים ממש טובים והרבה פחות מ1.30 אשמח לספק לכם 0502323704

Unknown אמר/ה...

שלום!
איפה ניתן לרכוש מיכל co2?