יום שבת, 29 במאי 2010

שוק הבירה במתחם התחנה בתל אביב

במהלך השבועות האחרונים, בין כל שאר הדברים שמילאו את זמני, נעשה מאמץ ייצורי אינטנסיבי לבניית מלאי בירות לטובת השתתפות בפסטיבל הבירה המתוכנן בתל אביב בחודש יוני. האירוע - "שוק הבירה" שמו, הוא שני ימי פסטיבל שיתקיימו בשני ימי שישי בחודש יוני - החל משעות הצהריים.
למי שיזדמן למקום (מתחם התחנה נמצא בין נווה-צדק לים) מובטחת כניסה חינם, הופעות של המיטב שבמיטב - ב-4/6 חמי רודנר וירמי קפלן וב-18/6 מאור כהן ופיטר רוט והעיקר - הרבה בירת בוטיק איכותית. החל ממבשלות קטנטנות שמבשלות בישולי 20 ליטר במטבח הביתי ועד מבשלות בוטיק מדוגמות שמבשלות בישולים של 2,000 ליטר או יותר.

אז מה אפשר יהיה לשתות אתם בטח שואלים? נתחיל מצפון ונדרים: מבשלת אסיף מרמות נפתלי שבאצבע הגליל, בירה מלכה מקיבוץ יחיעם, מבשלות ליבירה וחיפא מחיפה, בירה בנימינה מ... בנימינה (חוב"צ), גופר'ס מכפר סבא והדובים מרעננה (חוב"צ), ג'מס מפתח-תקוה, Sparrow מנחלים (חוב"צ), פיסטה מרמת-גן (חוב"צ), הלאפינג בודהה מתל אביב, מבשלת שיבולת ממודיעין (חוב"צ), אביר האלה מגבעת ישעיהו, מבשלת עמק האלה משריגים ומבשלת נגב מקרית גת.
כל מבשלה תביא ממגוון הבירות שלה ותמורת 5 שקלים תקבלו טעימות קטנות ומופלאות - 100 מ"ל כל אחת, כדי שתוכלו לנסות הרבה. המגוון יהיה אינסופי ואין זמן מתאים משישי בצהריים של ראשית הקיץ לבירה טובה ובריזה מרעננת מהים.

תכינו נהג תורן.

יום חמישי, 27 במאי 2010

יין ובירה (וגבינות) בעמק הלואר

לפני יומיים חזרתי מטיול חלומי. למרות שבשביל רבים מחברי לשריטת בישול הבירה - יין הוא חטא, ביליתי את החופשה עם משפחתי ועם משפחה נוספת של חברים בשייט תעלות בעמק הלואר שבצרפת. מכיוון שבחג שבועות עסקינן - התמקדנו בגבינות וליד הגבינות - ביין. והרבה.

לחבר הברזילאי הבטחתי שאני אביא כמה דוגמאות של בירות שלי, כך שגם את נושא הבירה כיסינו ברמה כזאת או אחרת. הבאתי איתי 5 בקבוקים ובכל יום פתחנו בקבוק אחד. בשאר הזמן - שתינו יין. את הבקבוקים ארזתי היטב כדי שיגיעו בשלום
ולמרות שעקב הטילטולים הבירה איבדה מצלילותה (אבל לא איכפת, הרי עכור הוא יפה) היא שמרה על שאר המאפיינים שלה וקצרה התלהבות רבה
אבל לפני שנדבר על בירה (ועוד נדבר - אני מבטיח), אני אספר קצת על הטיול. הקונספט הוא פשוט - שוכרים סירה שהיא בית. יש סירות שמתאימות לזוג ויש כאלה שמתאימות גם לכמה משפחות. אנחנו שכרנו בחברת Le Boat את הסירה הזאת, עם 4 חדרי שינה שמתאימה ל-8 אנשים (היינו 7 בסה"כ, כולל ילדים). על הסיפון היו לנו 7 זוגות אופניים ששירתו אותנו בנאמנות במהלך כל השבוע. היא נראית ככה:
וככה נראה למשל המטבח (שהפך מהר מאוד למרכז הבית). פלטות גבינות מפוארת עמדה על הבר דרך קבע, לצד באגט טרי ותמיד בקבוק יין פתוח ומוכן לשתיה.
השייט מתבצע ברשת של תעלות שנבנו לפני כמה מאות שנים, במהירות של צב קטן (מקסימום 9 קמ"ש). לפני שקיבלנו את המפתחות של הסירה עברתי הכשרה מקיפה (4 וחצי דקות, בצרפתית), קיבלתי תעודה (הוסמכתי לקפטן) ויצאנו לדרך.

באופן כללי התעלות מישוריות כמעט לחלוטין ואת שינויי הגובה עוברים באמצעות סכרים שחלקם אוטומטיים ומופעלים על ידי המשייטים ואחרים מופעלים ע"י שומר הסכר. ככה נראה דף ההוראות להפעלת סכר:
וככה זה נראה בחיים:

ובין הסכרים - הדרך הקסומה נראית בערך ככה:
והאוכל.... אחחח האוכל...
אבל ההפתעה בטיול היתה אחרי 3 ימים של שיוט, בעיירה קסומה מימי הביניים בשם Sancerre. משיחה עם המלצרית בבית קפה בו אכלנו צהריים, גילינו שיש במקום micro-brewery. החברים שלנו חזרו לסירה למנוחת צהריים ואנחנו יצאנו במסע רגלי בעיירה בחיפוש אחר המבשלה.

אחרי 20 דקות הליכה גילינו את המקום ברחוב אחורי - Brasserie Sancerroise זה השם. המבשלה הוקמה לפני 10 שנים ע"י סניור דומאס (שלמזלי מדבר אנגלית ברמה לא רעה בכלל). הוא מבשל בישולים של 1,000 ליטר במערכת 2 מיכלים. יש לו כ-10 מיכלי תסיסה מקוררים וקו ביקבוק אוטומטי. הוא פתח בפני הכל וענה לכל שאלה. הוא אפילו צילם לי חומר והפנה אותי לספקים ויצרנים במגוון נושאים.
המערכת של דומאס אוטומטית לחלוטין. אחרי שהוא מייצב מתכון, המערכת מבקרת טמפרטורה, פותחת וסוגרת ברזים, מעבירה ממיכל למיכל ומתריעה כשנדרשת התערבות. הממשק הוא באמצעות מסך מגע גדול דרכו אפשר לבקר את המפלס ולשלוט על טמפרטורת התסיסה בכל אחד מהמיכלים. ככה הוא נראה בעיצומו של בישול:
דומאס משווק את הבירה שלו רק במחוז - הן בבקבוקים והן בקגים. שהוא מבשל מתאימה לדבריו לטעם המקומי והיא בעלת מרירות מתונה עד נמוכה מאוד ויש לו בפורטפוליו גם אייל וגם לאגר. IPA לא תמצאו אצלו. בנוסף יש במבשלה גם חנות למכירת בירות ומוצרים משלימים.
אני קניתי 4 בקבוקים - אחד אמבר, אחד אמבר מתובל באניס ולחם-דבש (או משהו כזה), אחד לאגר כהה ואחד בלונד.
הבירות שלו טובות מאוד (למרות שהייתי שמח לתת עוד קצת בכשות). הן מאוזנות וטעימות, מתקתקות ברובן ובהחלט נעימות לשתיה. וככה זה הולך עם גבינת Chevre מקומית מעולה. ההבדלים בין 3 הגבינות בתמונה הם גיל הגבינה. הבהירה ביותר היא בת שבוע, השניה בת שבועיים והשלישית בת חודש. לכל אחת טעם אחר וכל אחת מופלאה בדרכה.
זהו - חזרתי הביתה. החופשה היתה מושלמת והפתעת מבשלת הבירה של דומאס היתה נפלאה. לפני שנפרדתי מדימאס שאלתי אותו אם יש בכלל מי שקונה בירה באיזור שחי ונושם יין. דימאס חייך ואמר "הם מכינים יין אבל שותים בירה".

יום שלישי, 25 במאי 2010

לונגשוט 2010 - ברכות לזוכים

לפני שבוע וחצי החמצתי אירוע חשוב בתחום הבירה הביתית בישראל - טקס הכרזת הזוכים בתחרות הלונג שוט של סמואל אדמס. האירוע הזה היה חשוב מעצם היותו ומעצם תרומתו לייצור הבירה הביתית במחוזותינו אבל בדיעבד, הוא גם היה חשוב לאור הייצוג המכובד של חובבי ציון בו - הן בהשתתפות ולא פחות חשוב - ברשימת הזוכים.
על התירוץ שלי להחמצה עוד יסופר בפוסט נפרד (הקהל ישפוט אם יש הצדקה או לא) אבל בינתיים - אני אמשיך לאכול את הלב על ההחמצה ובואו ניתן את הכבוד לזוכים:

הזוכה הגדול שהביא תואר כפול - הן בקטגוריית הלאגר והן בקטגורית העל - Best in Show, הוא לא אחר מאשר שמואל נקי ממבשת שמולץ עם לאגר החוטאים שלו (sinner bock). הפרס בו שמואל זכה הוא נסיעה לתערוכת בירה בדנבר, קולורדו שבארה"ב, אלא שלמרות ששמואל שלנו יכול לבשל ולשתות בירה בארץ הקודש (וכמו שראינו הוא גם מיטב לעשות זאת) - הוא מנוע לעשות זאת ב"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות". בשביל זה הוא יצטרך לחכות עוד שנתיים עד הגיעו לגיל 21. אכן באססה. מה הפתרון שמולץ? יש כבר החלטה? אני מציע שחבר ותיק במועדון יתרום לשמולץ שנתיים מגילו (אני מתנדב) או לחילופין חבר בגיל השתיה יקח על עצמו את הנטל ויסע לייצג את שמולץ (גם פה אני מתנדב).

חוץ מהזכיה הכפולה של שמולץ, מועדון חובבי ציון יכול להוסיף לארון הגביעים כמה פרסים נוספים באדיבות יואב ועמנואל שחזרו עם שלל מרשים ביותר (3 פרסים כל אחד!!!!!):
בקטגורית אייל בהיר - מקום שלישי: יואב (פיסטה ביר) עם בירת Saison
בקטגורית חיטה - מקום שני: עמנואל (EZ BEER) עם ה-EZ Wheat שלו
בקטגוריה חופשית - מקום שני: יואב (פיסטה) עם Juniper Trippel ומקום שלישי: עמנואל (EZ) עם EZ Red
בקטגורית ישראלי - מקום ראשון: יואב (פיסטה) עם בלונד סמבוקה ומקום שני: עמנואל (EZ) עם EZ Blond

מלבד הזוכים מקרב "חובבי ציון" שהזכרתי, מן הראוי לציין גם את הבודהה, את מבשלת בראור, את אדרעי'ס, את Wicked, את מבשלת האלה ואת מבשלת הרצל שזכו גם הן בקטגוריות השונות. את רשימת הזוכים המלאה אפשר למצוא באתר בקבוק.

והנה משהו קטן באדיבות ערוץ 10 ובסיוע אלון ריפטין שלנו:



אז כל הכבוד לזוכים וכבוד גדול למארגנים (שגיא קופר, גדי דבירי) ולנותני החסות (סמואל אדמס וחברת טמפו). בפעם הבאה אין נסיעות לחו"ל בחודש מאי.

יום שבת, 8 במאי 2010

Brew Party - סיכום

היום שאחרי. אפשר סוף סוף להגיד שה-Brew Party הראשון של חובבי ציון כבר מאחורינו. ההתרגשות לקראת האירוע והפרפרים בבטן התחלפו בתחושת סיפוק גדולה. אני מרגיש שאתמול היתה אבן דרך חשובה ואם להתרשם מהתחושות ומהתגובות - היה כמה טוב שרק אפשר היה לצפות. ויותר. האירוע מבחינתי לא נגמר אתמול, הוא הסתיים ממש עכשיו. מסתבר שלא פשוט לכתוב פוסט שיקיף הכל וישקף את האוירה, במיוחד לאור העובדה שהייתי בסוג כזה או אחר של שכרות במשך האירוע כולו. גם מההתרגשות וגם מהאלכוהול (איכשהו כל פעם הופיעה לי ביד כוס עם בירה. לא יודע איך, נשבע). אז תתכוננו לפוסט ארוך במיוחד!

אם עוד תכננתי ביום חמישי להספיק לקפוץ למעברות, הבנתי בשלב זה או אחר של היום שעם כל האירגונים שיש להשלים - אין מצב. חבל. למעשה רק בסביבות 11 בלילה התפנתי לחשוב על מה אני הולך לבשל ב-Brew Party. החלטתי לצאת ממשהו בסגנון American Brown ולהמשיך משם לפי מה שיש בבית, בלי להצמד לסגנון.
בשעה 7:30 בבוקר התייצבנו באתר והתחלנו לארגן הכל. להרים רשת צל, לתלות את הבאנר, לפרוס שולחנות וכסאות, לחבר צנרת מים, להביא קרח, להכין חשמל, להוציא משחקים לילדים - שהכל יהיה מוכן.
ריפטין נרתם והגיע מוקדם לעזור בהקמה. צ'יפרנו אותו והכנו לו כרטיס ביקור שהולם את המינוי האחרון שלו במסגרת המועדון:
וככה הוא נראה כשקיבל את השי:
בסביבות רבע לתשע התחילו להגיע כולם. כמובן שפה ושם היו כאלה ששכחו דבר או שניים. אני למשל שכחתי "רק" כשות, חוצמזה - זכרתי הכל. כשהתגלתה השכחה הרמתי מהר טלפון לדרור (Sparrow) שעוד היה בהתארגנויות אחרונות בנחלים ולשחר שגר ממש קרוב ועוד היה בפיזור ילדים לפני יציאה. כל אחד מהם הביא מלאי שביחד איפשר לי להשלים את הבישול (עם שינויים מינוריים מהמתכון המקורי).
פורסים את הציוד
נפגשים, אומרים שלום לחברים ישנים ולחברים חדשים ומתחילים עם קפה של הבוקר. שהרי Brew Party צריכה להתחיל עם Turkish Brewing:
את הבקבוקים שהבאנו לשתות זרקנו לתוך מיכל מלא קרח. שעת פתיחת הבקבוק הראשון שגם אחרי הנחה נקבעה על 11:00 הוקדמה בלחץ הקהל ל-10:30.
מלבד המבשלים ביקרו אותנו לא מעט חברים - שחלקם מבשלים בעצמם וחלקם רק מתעניינים. היתה אוירת פסטיבל של ממש והרבה בירה זרמה שם. בירה משובחת. גם חובבי ציון שלא באו לבשל הביאו בירה והיו חלק מהאירוע. זאת היתה הזדמנות טובה לקבל פידבקים, הערות ותיקונים לבירות - תנאי חשוב בשיפור המתמיד שלנו.

ככה זה נראה מקרוב...
וככה זה נראה מרחוק...כדי לרפד את הקיבה היו לנו שני ברביקיו - אחד כשר ואחד טעים.
ואם כל זה לא מספיק - היו לנו גם אנשי תקשורת מכובדים שסיקרו את האירוע מכל זוית ופינה (נקווה שמתישהו נוציא מזה איזה סרטון או קליפ מפואר)

אבל העיקר היה בישול הבירה, אז נתחיל מרועי ונלך נגד כיוון השעון:

רועי הביא את המכונה המופלאה שבנה, הפועלת בעקרון דומה ל-Speidels Braumeister. מיכל פנימי ובו הלתת ממוקם בתוך מיכל הבישול בשלב המאש. התירוש מוזרם דרך הגרעינים באמצעות משאבה, והטמפרטורה נשמרת באמצעות טרמומטר שמודד את התירוש העובר במשאבה.
לאחר סיום המאש הכלי הפנימי נשלף ויוצא וממשיכים לבישול באותו מיכל. Brew in one Vessel.
הבא בתור הוא צוות שיבולת. "צוות" מכיוון שאל נועם הצטרפו היום עודד וערן. המערכת של נועם עובדת בשיטת BIAB האוסטרלית ומבוססת סיר אמייל משופץ משוק הפישפשים ששימש בימים אחרים להרתחת כביסה. אני מניח שהכובסת שהשתמשה בו אז לא חלמה שיום אחד יכינו בו בירה. בשלב המאש, הסיר נעטף בחומר מבודד למניעת איבוד חום.
אחרי שהכל בפנים, מעורבב ובטמפרטורה המתאימה, המאש הולך לישון. כדי לא לאבד חום במהלך התנומה - הוא מכוסה בשק שינה (כמובן).
כדי ללכת עם האוסטרלים עד הסוף, מסיימים את הבישול ב-No Chill. הבירה לא מקוררת, אלא מוכנסת לג'ריקן, נאטמת ומתקררת לאיטה במהלך סוף השבוע. עם צאת השבת נועם יאחד אותה עם השמרים.
הבא בתור הוא ריפטין ממבשלת Riftin's. ריפטין הביא מערכת מבוססת מיחם אדיר מימדים
המיחם משמש בשלב המאש בתור Hot Liqueur Tun ובהמשך הבישול של הבירה כולו מתבצע בתוך המיחם. בתמונה הבאה ריפטין מציג את חומר חיטוי התינוקות של עודד
המחשב של ריפטין (שהיה לו תפקיד חשוב בבישול שלי - פרטים בהמשך) מפואר בסטיקר של AHA - איגוד מבשלי הבירה הביתי בארה"ב, עם הסלוגן המפורסם Relax, Don't Worry, Have a Hombrew.
ליד ריפטין התמקמה לה מבשלת הדובים. האמת - קצת קשה לבשל בירה תוך כדי כל האירוע הזה וחששתי שמא לא נצליח להשלים את הבישול בכלל. את האש הנענו ביותר משעה איחור והיה צריך לשמור על ריכוז מידי פעם עם כל הארגון והמבקרים אבל בסה"כ הלך בסדר. אפילו שמרנו על לוחות זמנים ממש לפי המתכון.
חשבתי שזו הזדמנות טובה להשתמש במיטב המוחות בתחום ולעשות דברים שטרם התנסתי בהם. החלטתי שאני רוצה לעשות Stepping Mash 40-60-70. ריפטין ושחר נרתמו, ריפטין שלף את הלפטופ ויחד הם עשו עבורי את החישובים. הבסיס היה grain bill של 7.7 ק"ג. בהתאם למטרה הרצויה, יצא שאני הולך לעשות 11 דקות ב-40 מעלות עם 9 ליטר מים, אח"כ 45 דקות ב-60 מעלות עם 4 ליטר נוספים ולסיום - 15 דקות ב-70 מעלות (עם 8 ליטר נוספים). לסיום 13 ליטר sparge.
אורי הוא חבר שאמנם לא מבשל בירה בעצמו, אבל התחביב שלו לא פחות מגניב - הוא מכין שוקולד - שוקולטייר. הוא בא לבקר באירוע והביא איתו שני סוגי שוקלדים שהכין ומתאימים בהחלט. שוקולד אחד עם קרם "יונק הדבש" (הבלגית הכהה שלנו) והשני שוקולד עם קרם כשות. יאמממממי!
קירור הבירה בוצע באמצעות מחליף חום זרימה נגדית (זוכרים?). תמיד מגניב לראות איך נכנס מצד אחד תירוש רותח ותוך כמה שניות ואחרי 8 מטר צינור הוא יוצר ב-25 מעלות.
אחרי הדובים היתה עמדתה של מבשלת בנימינה. שחר מבשל AG. המאש שלו בציידנית מסורתית והבישול בסיר אלומיניום רחב, מה שמאפשר לו בישול על הכירה בבית - הסיר כל כך רחב שהוא פשוט מנצל כמה להבות של הכירה. הנה המאש:
והנה הבישול:
שחר כאמור גם הביא כמות מסחרית של כשות (פרחים) וכיבד את החברים. תראו איזה תמונה יפה של הקריסטל הופ. כמעט אפשר להריח את הריח, נכון?
לצידו של שחר היתה העמדה של מרטין ממבשלת CHAMY. מרטין חבר חדש יחסית בחובבי ציון, מבשל בישול בנפח חלקי על כירה קטנה ומשלים עם מים שגם מביאים אותו לנפח המלא ועל הדרך - מקררים לו את התירוש. הנה ההוכחה שלא צריך מפלצות גדולות כדי להתחיל לבשל בירה.
הבא בתור מבשלת פיסטה. יואב מבשל AG. את המאש הוא עושה בציידנית אחת ואת הבישול עצמו הוא עושה בשני סירים קטנים שמשלימים יחד בישול שלם של 20 ליטר. הטכניקה הזאת מאפשרת לו לבשל על הכירה הביתית במטבח ולנצל שתי להבות במקביל.
אבנר ממבשלת קראוון ניצל את הכירה של פיסטה ובישל עם רכז וגרעינים. כשמבשלי ה-AG בקושי סיימו את המאש, אבנר כבר היה עם מיכל תסיסה מלא תירוש ואולי עם איזה בועה או שתיים בנשם.
הבאים בתור היו תומר, ירון ודרור ממבשלת Sparrow. הצוות המשומן הזה הרים מערכת מרשימה ומסביבה גזיבו מפואר. מיכל הבישול של Sparrow הוא keg שהוסב לסיר בישול יפהפה המאפשר בישולים של 30 ליטר או יותר.
הקירור מבוצע באמצעות סליל טבול ובתור מיכל תסיסה נעשה שימוש בחבית פחמס כחולה.
והנה הדרור בכבודו ובעצמו. בפרופיל.
אחרי Sparrow היה לנו את עמנואל ממבשלת EZ Beer.
אין מה להגיד - לעמנואל יש ידיים טובות. צלעות הניקוז של המאש שלו עשויות צינורות נחושת מחורצים שמאפשרים ניקוז אחיד ושווה ולכן מיצוי טוב של הסוכרים ומניעת "תקיעה" של המאש.
את הצינון של הבירה עמנואל עושה באמצעות מחליף חום זרימה נגדית שבנוי מצינור נחושת בתוך צינור נחושת. אחרי שראיתי את היצירה מקרוב אני לא יכול שלא להתרשם מהדיוק ומאיכות העבודה.
אחרון חביב - אוריאל והצוות שלו ממבשלת KaBeer. אחרי כמה תקלות של התחלה עם אספקת הגז, הבישול עלה על המסלול. הבישול היה בישול AG מסורתי ולגבי הקירור - כתוצאה מאילוצי השעה (השבת בפתח וצריך להספיק להגיע הביתה לקבלה) נבחרה גם כאן שיטת ה-No Chill האוסטרלי.
זהו - זה היה היום שהיה. אי אפשר לסיים בלי תמונה קבוצתית, נכון?
ומתי הפעם הבאה אתם שואלים? אז אתם כבר יכולים לרשום גם לשנה הקרובה וגם לאלה שיבואו אחריה - בכל שנה, ביום שישי הראשון של חודש מאי (במקביל לאירוע ה-Big Brew של AHA המתקיים ביום שבת הראשון של חודש מאי). אפשר להתחיל להתכונן.