יום רביעי, 9 בנובמבר 2011

Latitude 48 - פירוק והרכבה

לעיתים נדירות מתקיימות טעימות בירה שיש מאחוריהן סיפור ובעיקר שכל תכליתן לבחון נושא. אלה בדרך כלל מיועדות לגיקים אמיתיים שבאים לחפור ולא סתם להנות מכוס בירה. ואם אפשר על הדרך גם להנות מהבירה עצמה - מה טוב.

Latitude 48 היא בירה בסגנון IPA מבית היוצר של מבשלת סמואל אדמס האמריקאית. הסיפור המסתתר מאחורי השם המסתורי הוא פשוט - כשות היא צמח שהסתגל היטב ומגודל באיזורים קרירים ובעיקר ברצועת קו הרוחב 48 (צפון) המכונה רצועת הכשות. הבירה משלבת 5 זני כשות שכולם גדלים לאורך קו רוחב זה - Hallertau Mittelfrueh מגרמניה, EK Goldings מאנגליה ושלושה זנים - Ahtanum, Simcoe ו-Zeus מארה"ב. עד כאן הכל אולד ניוז.

אבל בנוסף ל-Latitude 48 שלה, הגדילה סם אדמס לעשות ופירקה את הבירה ל-5 בירות נפרדות כשכל אחת היא single hop IPA שבאה להדגים ולהמחיש את אחד מזני הכשות שבבירה האם. מראש נראה שמדובר בפרוייקט לימודי מגניב אבל קשה לבנות ציפיות שאחת או יותר מהחמש תעלה על הבירה המשלבת את כולן. אז לשם הלימוד התכנסנו בפורטר אנד סנס, באדיבות מועדון Sam Adams VIP וחברת טמפו ובהנחיית שחר הרץ לפירוק והרכבה של הלטיטיוד.
לפני שנתאר את הטעימות - כמה מילים על כל אחד מזני הכשות:
Hallertau Mittelfrueh - כשות גרמני הגדל במחוז הלרטאו בבוואריה, הנמנה על זני הכשות האצילי (Nobel Hops). כשות מעודן, עשבוני וארומתי המשמש בלאגרים גרמניים רבים.
East Kent Goldings - כשות אנגלי שמקורו במזרח מחוז קנט ומשמש מזה למעלה ממאתיים שנה בבירות אייל ולאגר אנגליות (ולא אנגליות). השימוש ב- EK Goldings נעשה גם למרירות וגם לארומה והוא מאופיין בטעמים "אדמתיים"
Ahtanum - זן אמריקאי עדין יחסית המשמש בעיקר לטעם (הוספה מאוחרת) וארומה. מתאפיין בטעמים וארומות הדריים ואורניים ומעט פרחוניים
Simcoe - זן אמריקאי המתאפיין בטעמים וארומות חריפים/ספייסיים וניתן להרגיש בו בעץ ומחטי אורן לצד הדריות. סימקו הוא אחד הזנים המעניינים ונעשה בו שימוש הולך וגדל בבירות כשותיות או מוטות כשות.
Zeus - זן אמריקאי שהוא אחד מזני הסופר אלפא, שאחוז חומצות האלפא (AA%) בו נעה בין 13% ל-18%. הוא משמש בדרך כלל יותר למרירות ופחות לטעמים וארומה.

ואחרי שחפרתי לכם במונחים השמורים לגיקים יחידי סגולה (אם דילגתם וקפצתם ישר לפה, סלחתי מראש), יאללה - לטעימה. לאחר מועצת שבט קצרה הוחלט שנפתח את הטעימה וגם נסיים אותה בבירת האם - זו המורכבת מכל 5 הזנים. אחרי שדגמנו את הרפרנס והיתה לנו נקודת ייחוס - התחלנו עם גרסאת ההלרטאו. הבירה מאוזנת ומרה ועשירה בארומה. היא נעימה לשתיה ובהחלט עומדת בזכות עצמה.
הבירה הבאה שטעמנו היתה הגרסה מבוססת הגולדינגס. אני חייב להודות שלמרות שזהו זן שאני אוהב ועושה בו שימוש רב, העמידה שלו לבדו ללא תמיכה של זנים נוספים היתה מאכזבת מאוד. אין בו את המורכבות המספקת וחסרה בו ארומה. הבירה הזאת היתה בהחלט מאכזבת מבחינתי.

אחרי שסיימנו עם אלה שממזרח לאוקיינוס, המשכנו לזנים האמריקאים כשהראשון שבהם היה ה-Ahtanum. זהו זן שאני לא כל כך מכיר ושתיאורטית עורר בי ציפיות אבל הוא היה עדין מידי וחסר את העוצמה המספקת לספק קונטרה הולמת למאסת הלתת שבבירה הזאת.

המשכנו לסימקו - כשות שאני מחבב במיוחד אבל גם כאן נכונה לי אכזבה. לצד המרירות (שהיתה) ציפיתי לעוצמה של ספייסינס שלא קיבלתי אותה. גם הארומה לא היתה מספקת כפי שהייתי מצפה לה.
ולסיום - הזאוס. הכשות הזה שזו הפעם הראשונה שאני נחשף אליו (לפחות בבידוד כמו כאן), מתאפיין באחוזי אלפא גבוהים שיוצרים "חוסר איזון" (חוסר איזון, למרות איך שזה נשמע, זה לא בהכרח דבר רע) בין המרירות לטעמי הכשות. זו כשות שדווקא פצצת המרירות שבה הופכת אותה למעניינת ושונה מהחברות הקודמות. צריך למצוא הזדמנות להשתמש בה פעם...
אם לסכם - לדעתי (נדמה לי שהייתי בדעת מיעוט בפורום המכובד) דווקא ההלרטאו גנב את ההצגה לכל הכשות האמריקאית המתחכמת (ודבר אחד אי אפשר להגיד עלי - שאני אעדיף כשות גרמני על אמריקאי). זו היתה הבירה היחידה בין החמישה שהצליחה להגיש ארומה עשירה וטובה לצד מרירות מכובדת וטעמי כשות. אבל חייבים לציין - אם יש דבר שלמדנו כאן הוא דווקא שהמורכבות הנולדת מהשילוב עולה על סכום החלקים. בין פירוק להרכבה - אני מעדיף הרכבה.
ואם כל זה לא הספיק, קינחנו ב-Wee Heavy, גם היא מבית היוצר של שמואל אדם. זו בירה כבדה ומאלטית - יותר ממה שאני יכול להכיל בשלב הזה של הערב. לגימה קטנה לשם הטעימה אבל לא יותר מידי כדי לא לקלקל את טעמי הכשות שנשארו לי בפה.
אז שוב - תודה לפורטר אנד סנס על האירוח (ועוד לא אמרתי כלום על האוכל, אוכל ועוד אוכל המשובח כל כך בו האביסו אותנו כל הערב), לשחר הרץ על ההנחייה וכמובן לשרון מטמפו על ההפקה והיוזמה. היה כיף גדול.

יום שישי, 4 בנובמבר 2011

Yeast, Yeast, Yeast

אחח... איזו הזנחה.
טוב - נכנסתי וקודם כל לפני שניגשתי לכתוב הייתי צריך להדליק שוב את האור בבלוג, להעיף את קורי העכביש, לנגב אבק, ללטף פוסטים ישנים שלא זכו לתשומת לב ולהבטיח להם שזה לא יקרה שוב (למרות שכולנו יודעים שרוב הסיכויים הם שזה דווקא כן יקרה). עכשיו הכל מוכן ואפשר לכתוב שוב, ובמיוחד שהפעם יש גם ממש סיבה טובה.

בחובבי ציון התנהל דיון לפני כמה זמן בנושא השוואת שמרים שונים על אותו תירוש. רון חילק בישול שלו לשני מיכלי תסיסה והשתעשע בהגשת שמרים שונים ודניאל הציע ניסוי. למעשה הנושא כבר עלה בעבר אבל פתאום עכשיו, זו היתה בדיוק הרוח שהיתה חסרה לי במפרשים וברגע התגבש הרעיון. הרעיון היה להשתמש במבשלת העם לייצור 200 ליטר תירוש שיחולק בין 10-12 מבשלים ביתיים שיקחו אותו הביתה איתם ויתסיסו אותו - כל אחד עם שמרים אחרים.

פרויקט דומה נעשה במבשלת Nøgne Ø המופלאה שבנורבגיה (וסוקר בבלוג של grove). שם חולקו 800 ליטר של Saison מייצרת באופן שוטף בין 40 מבשלים ביתיים שלקחו את התירוש וטיפלו בו כרצונם (שמרים, dry hopping, פירות, תבלינים ותוספות). אנחנו התמקדנו הפעם רק בשמרים. דברים אחרים בפעם אחרת (:
פרסמתי בפורום הודעה על הניסוי ותוך פחות מיממה התמלאה רשימה של 12 משתתפים (אחדים שלא הסתדר להם מועד הבישול התחלפו באחרים) ובסופו של דבר התייצבה הנבחרת: יואב קובלסקי, שחר קליין, נועם שלו, שחר הרץ, אבי טלמור, חביב טולדנו, רועי בן-ארי, פרננדו הקדוש, עודד בכר, רון בובליל, אני (דגן) ובועז לנר שהספיק להכנס רגע לפני סגירת הדלתות.

מטרת הניסוי היא להבין את השפעת השמרים השונים על הבירה ולצורך כך נבנה מתכון שהוא מתון מבחינת המרכיבים ומבחינת הטעמים שלו. מתכון שייתן במה נאותה לשמרים לשחק. לתת בסיס אנגלי, קצת לתת קרמלי, צבע בהיר אדמדם, מרירות מתונה וכשות אנגלית סולידית לטעם וארומה.

Volume: 200 liter
OG: 1.046
Color: 19 EBC (10 SRM)
IBU: 29 (Rager)

38 kg (92.2%) Pale Malt
3 kg (7.3%) Caramel Malt 100 EBC
0.2 kg (0.5%) Roasted Barley 1200 EBC
170 gr. Northern Brewer 9.6 %AA @ 60 min.
150 gr. EK Goldings 5.5 %AA @ 15 min.
150 gr. EK Goldings 5.5 %AA @ 0 min.

Mash: Saccharification 75 min @ 67°C, Mash out 10 min @ 75°C

מבחינת השמרים המשתתפים בניסוי - המשתתפים בחרו עם מה הם מעוניינים להתסיס והרשימה שיצאנו איתה בהחלט מכסה את מרבית שמרי ה-ALE שניתן להשיג בארץ (וגם כאלה שעשו עליה בדרכים לא דרכים). המגוון כלל 12 זנים שונים של שמרים בסגנון אנגלי, אירי, בלגי, אמריקאי, חיטה, שמפניה וסזון:

סגנון שמרים יבשים/טריים שמרים יצרן
Belgian Saison טריים WLP-565 White Labs
British Ale יבשים Nottingham Lallemand
English Ale יבשים Gold Muntons
Irish Ale טריים WLP-004
White Labs
Champagne יבשים EC-1118 Lalvin
Belgian Ale יבשים T-58 Fermentis
Belgian Golden Ale טריים WLP-570 White Labs
Wheat יבשים WB-06 Fermentis
American Ale יבשים US-05 Fermentis
General Purpose יבשים S-33 Fermentis
English Ale יבשים S-04 Fermentis
English-style ale יבשים Windsor Lallemand

בערך שבוע מאוחר יותר ואנחנו כבר מבלים ערב בישול במבשלת העם, בנוכחות 10 מבשלים ביתיים (2 נוספים לא יכלו להגיע והתירוש שלהם הגיע אליהם בדיוור ישיר). בשעה חמש אחה"צ התחלנו את המאש ומסביבות שעה שש התחילו טפטופים של המשתתפים. לפני השעה תשע בערב, בתחילת ה-boil כבר היינו בהרכב מלא.
בודקים גרביטי במהלך המאש...
תוך כדי שתיה של בירות וסיידרים מסחריים וביתיים וחפירות בעניינים שברומו של עולם (ברומו של העולם הצר שלנו כמובן - ענייני בירה) ניהלנו דיון קצר והכנסנו שינויים אחרונים במשטר הכשות וברמת המרירות של הבישול.
סידורים אחרונים, קדיחת חור לנשם, התקנת ברז, חיטוי יסודי של מיכלי התסיסה...
והעמדה למסדר...
ובעשר וחצי, חצי שעה אחרי התכנון המקורי, התירוש קורר והועבר למיכל ממנו הוא נמזג למיכלים של החבר'ה. בערך 17 ליטר תירוש מובחר בכל מיכל.
בסביבות שעה 11 בלילה יצא כל אחד עם מיכל תסיסה מלא בדרך הביתה, בתקווה שהטילטולים של הדרך יספקו אריישן טוב לקראת הגשת השמרים. בסביבות אחת וחצי נכנסתי למיטה אחרי שהמיכלים עם השמרים נחים במרתף (בנוסף למיכל שלי, אני עושה בייביסיטינג למיכל של יואב בינתיים) ואחרי מקלחת טובה.

אני חייב להגיד שההתרגשות שלי היתה גדולה. במידה רבה זה היה חלק מהחזון שלי למבשלת העם. לעשות פרוייקטים וניסויים ביחד עם מבשלים ביתיים ולנצל את הגודל (פיצי ביחס לגדולים וענק ביחס לביתיים) לעשות דברים מעניינים. לראות את שורת המיכלים האלה מתמלאים בבירה... איזה כיף!

ומה השלב הבא אתם שואלים? בעוד כחודש וחצי נקיים אירוע טעימה משווה. כל אחד מהמתסיסים יגיע עם בקבוקים של הבירה שלו לצד תיעוד מלא ויסודי של התסיסה ונתוני הסיום שלה וננסה להבין מה כל שמר עשה לתירוש ולאן הוא לקח אותו. חובבי ציון באשר הם כמובן יוזמנו לקחת חלק ואם אתם לא חובבי ציון... אם תהיו נחמדים, אולי גם לכם אפשר לסדר משהו (:

** אה... וגם, תודה לשחר הרץ על התמונות!!! מה היינו עושים בלעדיך (: