הדובים חוזרים... ועכשיו עם חולצות!!!

אתם כבר יודעים שחצי מהצוות המוביל של מבשלת הדובים (בלי שמות כמובן) עסוק במיתוג יותר מאשר בבישול בירה (ועושה עבודה טובה יש לומר). עוד לפני שביקבקנו את הבירה הראשונה כבר היו לה שם ותוית, לפני שהצגנו את הבקבוק הראשון שלנו למישהו לטעימה כבר היו לנו כרטיסי ביקור. חודשיים אחרי שבישלנו את אותו בישול ראשון כבר היה ברושור והיה אתר אינטרנט. מאז יש גם שלט גדול, רול-אפ לפסטיבלים והיד עוד נטויה.

אז עכשיו הגענו לחולצות (לקח לנו חצי שנה. בושה. אנחנו יודעים). לקראת הפסטיבל במעברות הדפסנו בלחץ של זמן כמה חולצות לחברי הצוות המסורים (חולצות שזכו לתגובות חיוביות ולהרבה פניות של מבקרים בפסטיבל שביקשו לקנות חולצה). היום השלמנו את ההכנות להדפסה של מגוון גדול יותר של חולצות ועכשיו מי שרוצה יכול.

לכל מי שעדיין חושב ששחור מרזה, יש לנו את הקולקציה הכהה שהיא הקולקציה הרשמית של המבשלה:

חולצת המבשלה:

חולצת אינדירה - לחובבי המרירה הארומטית שלנו:חולצת המכה הראשונה, לחובבי הסקוטית המעושנת המעודנת שלנו:
חולצת סיבוב שני, לחובבי הבלגית הבהירה העדינה והמתובלת:
ואיך אפשר בלי חולצה שהיא אמנם לא חולצת דובים אבל היא החולצה האולטימטיבית למבשלי הבירה הביתית בציון - "אין. אין על בירה בוטיק ישראלית". חולצה שארון הבגדים של שום מבשל ביתי אינו שלם בלעדיו:
ולאלה שמעדיפים דווקא חולצות בהירות, יש גם גרסאות כאלה:
ואם אתם שואלים איך שמים את היד על חולצה כזאת? פשוט מאוד - נכנסים לאתר של לופה ומזמינים.

שבת של בישולים וביקור מפתיע של אורן ולימור

סוף השבוע התחיל כבר ביום שישי בשעות הצהריים המאוחרות עם ביקבוק של הפורטר החדשה והמשודרגת (עדיין אין לה שם וגם לא תוית, אני במו"מ עם הממתג). זו היתה רק הקדמה לקראת הבאות...

את יום שבת פצחנו בשעה 9:00 בבוקר בישיבת צוות לביצוע שינויים באינדירה. הכוונה לא היתה לשנות את הבירה באופן מהותי (בסה"כ גם לדעתנו וגם לאור הפידבקים מהשטח - מדובר בבירה טובה מאוד), אלא לנסות ולשפר מספר נקודות שנראו לנו טעונות שיפור. זה מה שיצא (המתכון ב-Beer Recipator)
הדבר הראשון היה להחליף את כשות ה-bittering לכשות עם אחוז חומצות אלפא גבוה יותר. בחרתי ב-Northern Brewer עם 10.5%AA (שקניתי אצל Denny).
בנוסף, בעקבות ההרצאה האחרונה של אביחי בנושא כשות, חזרתי לבישול של 60 דקות במקום 90 דקות (להזכיר - אביחי הסביר במהלך ההרצאה שלו שאין תרומה לבישול של מעבר ל-70 דקות מבחינת מיצוי המרירות מהכשות). שינוי נוסף היה הגדלת הארומה וצמצום ה-Flavoring.
במהלך הבישול פתחנו את הראשונה מתוך שתי הבירות שנשארו מהביקור באמסטרדם. Christoffel Bier Double Hopped. בירה עם מרירות כשותית נהדרת, צבע אדמדם וקצף יפה. רמת האלכוהול בינונית-גבוהה - 6% ABV. הארומה היתה חלשה מידי לטעמי אבל בסה"כ הבירה נהדרת. עם בקבוק גרולשי קטן וחמוד, המחיר שלה סביר בהחלט - 1.75 יורו (בהולנד, לא פה).
הבירה השניה שבישלנו היתה יונק הדבש. מכיוון שיבשנו מסוכר אינוורטי (מרכיב חשוב ליונק הדבש), בזמן שרותם התניע את האש לבישול הראשון, אני התחלתי את הבוקר עם הכנה של 3 קילו סוכר אינוורטי. 300 גרם הלכו לבישול הנוכחי והשאר - בצנצנות זכוכית למזווה, לאחסון לבישולים הבאים.
במהלך הרתיחה הסוכר מייצר קצף לבן ויפה (שאם לא נזהרים גולש וממלא את המטבח ונדבק לכל דבר) ומיד לאחר מכן הנוזל הופך שקוף לחלוטין. פשוט מקסים.

אז סיימנו את האינדירה, קירור, רחיצה מהירה של הסירים...
ומייד העוזר המסור שלנו עדי התחיל במילוי המים לקראת הבישול הבא...יונק הדבש היא בירה שהריחות הדבשיים שלה נישאים למרחוק. חוץ מהלתת הנדיב, יש בה 300 גרם סוכר אינוורטי ו-500 גרם דבש.
הבירה מתבשלת לה להנאתה וזה בדיוק הזמן לפתוח את הבקבוק האחרון מאמסטרדם - Jopen Haarlems Hoppen bier. גם זאת בירה כשותית, בהירה עם קצף לבן ויציב ו-6.8% אלכוהול. לJopen יותר ארומה מאשר ל-Christoffel אבל שתי הבירות הן בירות כשותיות ועם אופי דומה (לטובה).
איפשהו בסוף הבישול הראשון הגיע טלפון מאורן אבראשי. אורן הוא מנהל מותגי בירות מיוחדות בטמפו והוא כותב בלוג בנושא אלכוהול בכלל ובירה בפרט בשם "בירה ועוד". נפגשנו לראשונה בפסטיבל במעברות שם אורן טעם את המכה הראשונה ("לא מספיק מעושנת") וסיכמנו שנמצא הזדמנות להשקות אותו בבירות נוספות. שעתיים אחרי הטלפון שלו, בעיצומו של הבישול השני, אורן ולימור (אשתו) התייצבו אצלנו והיתה לנו ההזדמנות להציע כמה בירות נוספות.
פתחנו ארבע בירות - הדוב השביעי, יונק הדבש, אינדירה וחצות. מה היתה דעתו של אורן? אני מניח שהוא יכתוב אצלו בבלוג. נחכה ונראה. לימור אהבה את יונק הדבש (אם כי היתה מעדיפה אותו עם תוית סולידית יותר. רותם הבטיח להכין לה תוית במיוחד).
במהלך היום האינטנסיבי הזה, מצאנו גם זמן לבקבק את הביטר שלנו. עדיין נשארנו עם בישול ישן אחד של חצות שמחייב ביקבוק מתישהו בקרוב - מקווה שלא יחכה עוד הרבה.

בישול בשבת... מה נבשל הפעם?

אחרי כמה שבועות ללא בישול, בהם התרכזנו בלבקבק ולהכין הכל לפסטיבל במעברות, מחרתיים חוזרים לשיגרה. תוכנית העבודה לשישי ולשבת כוללת ביקבוק של 3 בירות שמבלות כבר כמה שבועות בתסיסה:

• הראשונה היא בישול ראשון ונסיוני של פורטר חזקה ומחוזקת באספרסו ובכשות שמבלה במיכל התסיסה כבר 6 שבועות (לא, לא בכוונה - פשוט לא היה זמן לבקבק). זו הזדמנות טובה לראות מה קורה לבירה שמבלה כל כך הרבה זמן על מצע השמרים.
• השניה - חצות (הפורטר הקלילה שלנו) שסוגרת 4 שבועות בתסיסה. זו הפעם השלישית שאנחנו מבשלים את הבירה הזאת שלמרות שחלק מוצאים אותה חלשה מידי, אחרים דווקא אוהבים את הקלילות שלה.
• השלישית - בירה בסגנון ביטר (או משהו כזה). נסיון של מתכון חדש - נראה מה יצא.
  

לבקבק זה תיק. צריך לעשות אז עושים. לבשל לעומת זאת - זו מסיבה, זה כיף גדול ועל זה אני לא מוותר בסוף השבוע הזה, גם אם זה בא אחרי שלושה ביקבוקים. לפחות בביקבוק הקרוב נחנוך את הפוקק השולחני החדש שקניתי מ-Denny ממבשרת (180 ש"ח).

בכל אופן, חבר'ה - אם מישהו רוצה לבוא לבישול, מוזמן להתקשר. נשארו עוד שתי בירות בוטיק גדולות מאמסטרדם שחייבים כבר לפתוח ויש כמובן מבחר יפה של בירות שלנו.

I am a Home Brewer

לאחרונה נתקלתי בשני הסרטונים האלה. גאוותם של מבשלי הבירה הביתית לא יכולה להתבטא טוב יותר!!

הראשון - I am a Home Brewer


והשני - I am a Craft Brewer


ועכשיו רק נשאר לשאול... מי יהיה זה שירים ויפיק את הסרטון הראשון בציון?

פסטיבל מעברות התשיעי. היום שאחרי

אז היום אני יכול סוף סוף לשבת בנחת ולסכם את היומיים האחרונים. יומיים של פסטיבל נהדר שמצד אחד סחט מאיתנו הרבה אנרגיות ומצד שני נתן לנו הרבה חומר למחשבה (במובן הטוב של המחשבה). מעברות התשיעי היה הפעם הראשונה שנחשפנו לקהל, הפעם הראשונה שנדרשנו להגיע למלאי משמעותי והפעם הראשונה שיכולנו להתרשם איך הבירה שלנו מתקבלת בקרב הקהל הרחב.
הפסטיבל, למי שלא ביקר, השתרע על פני יומיים - חמישי בערב (משעה שש ועד חצות) ושישי אחה"צ (משעה 12 בצהריים ועד 6 בערב). בכל אחד מימי הפסטיבל יש הופעה ויש הגרלת מתנות. בחמישי בערב הוכרזו זוכי תחרות הבירות "best in show". הזוכים הפעם היו מבשלת סלארה עם ה-Salara Stout שלהם. שאפו סלארה!!

כ-70 בירות שונות הוצעו לטעימה - קרוב למחצית מהן היו בירות בוטיק ישראליות והשאר בירות איכות מיובאות (גרמניות, בלגיות, אנגליות, איריות ואחרות). בסה"כ נמזגו במהלך היומיים האלה אלפי טעימות בירה!!

לכל אחד מימי הפסטיבל אופי משלו - האוכלוסיה בחמישי יותר צעירה והאוירה היא "פאבית" יותר. אנשים שותים יותר וחלקם אפילו שותים קצת יותר מידי. בשישי האוירה יותר רגועה, יותר משפחות, יש שמש בשמיים והשתיה מתונה יותר. גם כמות המבקרים ביום שישי היתה נמוכה יותר.

התארגנות
מכיוון שזה היה ה"אאוטינג" הראשון שלנו, אחד הדברים שהיינו צריכים להתארגן עליו היה כל נושא הפרסום והתצוגה. הדפסנו שלט לחזית הדוכן, רול-אפ עם שש התויות ועוד כמה מילים על כל בירה, ברושורים ו...לא פחות חשוב - חולצות.
בהתחלה התלבטנו כמה סוגי בירות להביא אבל די מהר הסתמנה ההחלטה ללכת על כל הקופה. אז הגענו למעברות עם כל הפורטפוליו שלנו - שש בירות בסך הכל.
עומדות, מימין לשמאל: יונק הדבש, סיבוב שני, חצות, המכה הראשונה, אינדירה והדוב השביעי.

ההערכה הראשונית היתה שנמזוג בכל אחד מימי הפסטיבל בין 80 ל-100 בקבוקים (500-600 טעימות בסה"כ ביומיים). מכיוון שאנחנו טיפוסים אופטימיים מטיבענו, הבאנו יותר כדי שלא נאלץ חס וחלילה להשתמש במשפט "מצטערים, נגמר לנו". בפועל, מצאנו את עצמנו בסוף היום הראשון עם 3 סוגים של בירות ש"מצטערים, נגמר לנו" וביום השני עם סוג אחד שנגמר לפני הזמן.

ערב ראשון, חמישי 8/9
הכיף הגדול היה מבחינתנו ההזדמנות לא רק למזוג את הבירה שלנו אלא גם לקבל את ההזדמנות לספר עליה ולהציג אותה בפני הקהל. ה-Brewer Log Book שלנו נפתח ככל שנדרש ושמחנו להיכנס לפרטי המתכונים עם כל מי שרצה להעמיק קצת יותר. היה גם משמח לראות שהרבה מהמבקרים הם מבשלי בירה בעצמם (ואלה שלא, סיכוי טוב שישקלו להתחיל לבשל בקרוב).
בעמידה, על כסאות, על הדשא... איזה יופי של אוירה...

ערב שני, יום שישי 9/9
אחר הצהריים יפה של סוף הקיץ. אמנם הייתי מוריד איזו מעלה או שתיים, אבל אין כמו לשתות בירה קרה ביום קיצי-סתוי כזה והמקום והפסטיבל רק מעצימים את החוויה.

התחלנו את היום בארוחת בוקר עם דני (The Wine Maker) - קרקרים וגבינות. יצויין שאנחנו הגענו אחרי שדני כבר הספיק לפנות איזה 2-3 בקבוקים, וזה עוד לפני שהתמקמנו...
בהתחלה לאט ואח"כ בזרם הולך וגואה - הקהל זורם...
הלהקה מנגנת
שכנים... אביר האלה וברקע - סלארה
בשני ימי הפסטיבל, הבירה שנחטפה, והיא שהיתה הזוכה הגדולה מבחינתנו, היתה... יונק הדבש. האם זו התוית? האם זו הבירה? כל אחד וסיבותיו. הבירה השניה שהצליחה להוציא "וואו" משמח מלא-מעט אנשים היתה אינדירה (שהיא גם הילדה המועדפת עלינו, כולם כבר יודעים).

סיכום
מספירת הקופונים שלאחר הפסטיבל יוצא שמזגנו למעלה מ-620 טעימות בשני הימים ביחד. בהחלט הישג יפה מבחינתנו. וזה עוד בלי שסופרים את כל מה שאנחנו שתינו בעצמנו ומה שהחברים הקרובים והקולגות קיבלו במסגרת עסאות בארטר (מפוקפקות) במהלך היומיים האלה (וזה הרבה!!)
ואי אפשר לסיים בלי מילה טובה לשחר וליפית מביר מאסטר - הארגון וההפקה היו למופת. גם בעיניים של מציג וגם מנקודת מבט של שותה. שאפו!!

להרבה בירות טובות. לחיים הטובים!!

אחחחחח, איזו פגישה. אצל הדובים בסוכה.

היום אחר הצהריים נאספנו בסוכה של הדובים למפגש מבשלי בירה ביתית (ללא ספק ראשון מתוך רבים שעוד יבואו). המטרה היתה להפגש, לטעום, להעיר, להאיר, לתת טיפ, לפרגן ויחד - להמשיך ליצור בירות יותר ויותר טובות. אבל לא פחות חשוב - המטרה היתה פשוט להנות יחד מאחר הצהריים נעים בסוכה, עם בירה טובה ועם לא מעט נלווים קולינריים והכי חשוב - חברה טובה.

אז מי היה לנו? נועם ממבשלת שיבולת ואבנר ממבשלת קרוואן, אדי ואמי ממבשלת ברו-טלי, יואב מפיסטה ביר, דני ושחר ממבשלת שדון, ירון ממבשלת שפרד'ס הצעירה, דרור הבלוגר מבקבוק ואנחנו, המארחים - רותם ודגן ממבשלת הדובים. כל אחד קיבל כוס טעימות קטנה ומדבקה לרשום את השם ו... אפשר להתחיל.
אז פצחנו בבירה הראשונה - Saison של פיסטה ביר. זו בירה שאני כבר שתיתי בביקורו הקודם של יואב, אהבתי אותה אז ואהבתי אותה שוב עכשיו. בירה בהירה, ארומטית ומאוזנת עם קצף לבן יציב ויפה. הבירה יבשה מאוד (הודות לשימוש בשמרי יין) אך יש בה מתקתקות הדרים קלה (שמקורה בקליפות תפוזים מסתבר).
הבירה השניה היתה בירת אסיף של מבשלת קרוואן. מדובר בבירת חיטה כהה עם מרירות קלה. גם המרירות הקלה יחסית וגם השימוש בחיטה הם מהמאפיינים הבולטים של הבירות של מבשלת קרוואן וניתן בהחלט לזהות קוי אופי למבשלה הזאת.
השלישית שפתחנו היתה Oatmeal Stout ממבשלת שיבולת של נועם. בירת סטאוט קרמית עם טעמים וארומות של קליה וקפה. הבירה מתאפיינת בכשותיות קלה ובמרירות מתונה. המתכון של נועל כולל מעט chocolate malt ומרכיב דומיננטי של roasted barley שנותן את טעמי הקליה והקפה של הבירה.
מכאן המשכנו לבירה הרביעית - ציפורן חודרנית של מבשלת ברו-טלי. אדי בישל בירה עתירת ציפורן (20 גרם ציפורן!!!). כבר בלגימה הראשונה הציפורן מכה בך ואח"כ המכה מתמתנת מעט. נראה היה שהיתה תמימות דעים שמומלץ להקטין את כמות הציפורן לפעם הבאה. אם לשפוט לפי המייל של נועם שהגיע לפני כמה דקות, הציפורן ממשיכה ותמשיך ללוות אותנו גם כמה שעות לאחר השתיה.
הבירות של אדי נושאות את התויות החדשות המפורסמות שכבר נחשפו כאן בחשיפה ראשונה לפני חודשיים-שלושה.
הבירה החמישית היתה סיבוב שני של הדובים. בירה קלה יחסית בסגנון בלגי עם קצת דבש וציפורן (ממש קצת, יותר קרוב ל-2 גרם ציפורן בבישול של 20 ליטר).
הבירה הבאה, שישית במספר היתה בירת קיט של ירון. זהו הבישול הראשון של ירון (אז אנחנו סולחים על הקיט), רגע לפני שהוא קפץ למים העמוקים של הדבר האמיתי ומתחיל לבשל מתכונים. כן, כן - הבישול השני של ירון הוא IPA שמבלה ברגעים אלה ממש ב-dry hopping. נראה מה יצא בעוד כמה שבועות...
בירות שבע, שמונה, תשע ועשר היו בקבוק אחד מכל סוג של מבשלת שדון - אחת חיטביר, אחת בירה מתובלת עם הל, אחת Pale Ale סינגל מאלט ועוד בירה שאני לא זוכר (זו היתה זאת הדלילה?). צוות שדון הם באמת משהו מיוחד. דני ושחר התחילו לבשל ממש לא מזמן והצמאון הבלתי פוסק שלהם לידע ולהתנסויות חדשות מביאים אותם לרעיונות, לטכניקות ולתוצאות מגניבות ביותר. מה שכן, סבלנות אין להם והבירות של שדון נשאבות ונגמעות עוד לפני שהם מספיקות להתגזז ולהבשיל. אנחנו שתינו בירה שבושלה לפני שבוע ויום למשל. היא הצליחה לייצר קצת CO2 אבל היא בהחלט היתה צריכה עוד קצת זמן ל-conditioning. סבלנות, שדונים, סבלנות. כמו שאחי אמר פעם - החלזון מהשפן.

בירה מספר 11 היתה אינדירה של הדובים. IPA ארומתית וכשותית שהצליחה למרבה ההפתעה להביא אפילו את שוחרי החיטה וכופרי המרירות בקבוצה למלא כוס נוספת (כן נועם, ראיתי את זה). בכלל, גיליתי שאפשר למקם את חובבי הבירה על ציר שבצידו האחד בירת חיטה ובצידו האחר IPA. בקבוצה הערב מרכז הכובד היה ללא ספק בצד של החיטה. אנחנו רואים שליחות בעבודתנו להעביר אנשים לצד הנכון של הציר. לאט לאט.
הבירה האחרונה היתה בירת טריפל מתובלת בערער של פיסטה ביר. הערער נותן איזה קיק קטן אבל הוא נשאר ברקע ובהחלט לא משתלט על הבירה. מכיוון שאף אחד לא באמת יודע מהו טעמו של ערער (זה לא שאנחנו מנשנשים ערער בשעות הפנאי), קשה גם לשים את האצבע על הטעם בבירה. הבירה בהירה ונעימה עם כ-8% אלכוהול. יופי של בירה.
לסיום, סגרנו את הערב עם כוסית ערק תמרים מופלא של ירון ואספרסו משובח של דני. איזה סיום.

ואיך אפשר בלי להזכיר את הצד הקולינארי של האירוע... היו שם פטה כבר בזיגוג בירה שחורה (אדי), לחם שאור (נועם), קרקרים תוצרת בית (דני), ירקות, גבינות קשות ורכות תוצרת בית מקיבוץ גן שמואל, זיתים, ממרחים, פיצוחים, חטיפים, קפה של דני (קפה אנין) ועוד כל מיני קטנות על הדרך.

הרבה בקבוקים התפנו היום לקראת הבישולים הבאים. לפני שמתקפלים והולכים הביתה - כל אחד שוטף את הבקבוקים שלו בפינת השטיפה. אנחנו נפגוש את הבקבוקים האלה שוב יום אחד, עם בירה חדשה.
אז מה שיותר קשה להעביר בפוסט הזה, וזה אולי העיקר, זה החלפת הדעות, הרעיונות והטיפים. השיחה קלחה כששיתוף הידע והנסיון היו מעל הכל. אמנם כולנו חדשים בתחום - הותיקים בקבוצה מבשלים שנתיים והחדשים בישלו בישול או שניים, אבל אפשר לראות את התשוקה לבישול, לשיפור מתמיד וללמידה אצל כולם.

תודה לכולכם על בילוי מדהים, מלמד ומענג.

אורחי מבשלת הדובים מקבלים מתנה במעברות

הנה צ'ופר קטן למי שיבקר אותנו במעברות. למרות שברור לנו שאתם באים בשביל הבירה שלנו, הנה לכם בקבוק של מישהו אחר (איזה הוגרדן אחד מבלגיה), ככה שיהיה. אם לא בשבילכם, אז לפחות משהו להביא לחותנת לחג.
פשוט מאוד - הדפיסו את השובר והביאו אותו איתכם למעברות. תציגו בכניסה ותקבלו בקבוק מתנה. עלינו.

להתראות במעברות.
דגן