ביקור במבשלת הגולן

על מבשלת הגולן שמעתי מזמן אבל אני מודה שעד עכשיו טרם הזדמן לי לדגום את הבירות שלהם. לא - לא קיבלתי המלצות חמות לנסות וגם מה שקראתי על הבירות המוצעות במבשלה לא ממש גרם לעשות את הדרך, אבל טיילנו ברמה, חיפשנו מקום לארוחת צהריים והיה נראה לי נחמד לנסות כמה בירות על הדרך. בד"כ אני שמח להיות מופתע לחיוב ובהחלט שמח לפרגן אבל הפעם... איך לומר בעדינות... המלצה חמה לא תמצאו כאן.

עוד לפני שנכנסים זה נראה כמו מבשלה גדולה ומכובדת. היא יושבת בקומפלקס תיירותי באזה"ת של קצרין, בבניין עגול עם שלטים מעוצבים מאירי עיניים. בכניסה למבנה דיילות חביבות מציעות לך "מסע רב חושי במרחבי הגולן" (וואו!!) ומציעות בגאווה לא מבוטלת את המסעדה והמבשלה שלמעלה "בירות מעולות, ממי מעיין, לא מפוסטרות שאנחנו מבשלים כאן".
המבשלה נמצאת ממש באולם המסעדה ושלושת מיכלי התסיסה ממוקמים בחדר סמוך עם קיר שקוף מפריד. המבשלה, בנפח 1,000 ליטר וכל אחד ממיכלי התסיסה בנפח של 1,400 ליטר - בתסיסה פתוחה (open fermentation). בקומה התחתונה נמצאים מיכלי האחסון אליהם מועברת הבירה לאחר סיום התסיסה. לפי ההסברים הניתנים התסיסה אוכת 3 שבועות ולאחר מכן הבירה "מיושנת" למשך 6-8 שבועות נוספים. סה"כ 3 חודשים מהבישול לשתיה. זה הגיוני לכם? לי זה קצת מוזר.

הנה המבשלה...
ומיכלי התסיסה
ההפתעה הראשונה שלי היתה שכל הבירות המבושלות במבשלת הגולן הן לאגר (כן, לא ידעתי). אני רואה בזה פספוס. לאגרים יש לנו כאן כמו מים. אייל זה מה שחסר. ארבע הבירות המוצעות הן גולן, גליל, עמק ובזלת. הטעימות מוצעות במבנה של 4 כוסות של 200 מ"ל כל כוס במחיר של 44 ש"ח (סה"כ 800 מ"ל שצריך לשתות לפני שמתחילים לנהוג שעתיים הביתה). החלטתי לבקש קודם כל סט דגימות לטעימה כדי שאוכל להחליט איזה בירה טובה לי ולהתמקד באחת. המלצרית שהגישה לי את הדגימות סיפרה לי על הבירות ודגישה שהבירות מבושלות במקום, הם לא מפוסטרות והן ללא תוספת של חומר משמר!!! הייתם מאמינים? הם עושים בירה ללא חומר משמר (-:
התחלתי עם עמק. עמק היא בירת פילזנר פירותית בצבע צהוב חיוור. ניכרים בה טעמי דבש חזקים (למרות שלפי תיאור המרכיבים אין בה דבש) ויש לה ארומה פירותית של דובדבנים. יש בה מרירות נמוכה-בינונית שלא מתחברת בשום צורה עם שאר הטעמים. אני באופן כללי לא חובב גדול של פילזנר אבל כבר היו פילזנרים ששתיתי בהנאה מסויימת. לא זאת.

הבירה הבאה - גולן, היתה כהה מעט יותר מהעמק. למרות השוני מהבירה הקודמת, גם גולן מתאפיינת בטעמים פירותיים-דבשיים, המרירות שלה דהוייה ואם הייתי צריך להגדיר אותה במשפט אחד הייתי אומר שהיא פשוט "לא מעניינת". גם כאן טעמי הפירות לא מתחברים ולא יוצרים תוצאה מאוזנת וזורמת.

השלישית בסדרה - גליל, היא בירת החיטה של המבשלה (למרות שבכל הבירות של מבשלת הגולן יש מרכיב כזה או אחר של חיטה). הבירה נטולת ארומה לחלוטין (אשתי אמרה שיש לה ריח של מי מעיין זכים). היא עדינה, אין בה טעמים חזקים או דומיננטיים מידי ועד כה היא הבירה הראויה ביותר מבין השלוש (וזאת למרות שהיא חיטה - אז מי שמכיר אותי... תארו לכם מה זה אומר על האחרות!)

הרביעית והאחרונה היתה בזלת. זו בירה חדשה יחסית ברפרטואר של המבשלה. היא בירת לאגר כהה בצבע אך בהחלט חיוורת בטעם. גם היא כמו האחרות דבשית וללא טעמי קליה או מרירות האופיניים בד"כ לבירה כהה. יש בטעם שלה משהו שאינו "בירתי" ובהחלט אין שום דבר שמצדיק את ההוספה שלה לשלוש חברותיה.

אז אחרי שבחנתי בקפידה, ריחרחתי היטב, טעמתי, חיפשתי טעמים ובדקתי את כל הדוגמיות לעומקן, לא נותר לי אלא להזמין דיאט קולה שליוותה לי את האוכל. קצת באססה להגיע למבשלה-מסעדה ולהזמין קולה ליד האוכל, אני יודע. אלה הרגעים שאני מתגעגע לגולדסטאר.

אחרי שהגעתי הביתה בדקתי את האתר של המבשלה. היו שם כמה אנקדוטות ששוות קריאה... בחרתי להביא משפט יפה אחד: "ככלל כל בירה מורכבת מ 4 יסודות, מים, לתת, כשות ושמרים. הסוד הגדול, כמו גם ההבדל טמון באיכות החומרים, בציוד ובידע העתיק (והסודי) שנצבר עם השנים ומיושם בעשייתו של הברומאסטר, המומחה שהבאנו מגרמניה."

ועם המשפט הזה נסיים. כל מילה מיותרת.