אבל לאחרונה, אני יותר ויותר חושב על היתרונות בפיסטור ותוהה על ההשפעה האמיתית שיש לפיסטור על הבירה. מה הם היתרונות? בגדול יש שני יתרונות משמעותיים לפיסטור: הראשון הוא כמובן זמן מדף שאמור להיות ארוך משמעותית אצל בירה מפוסטרת לעומת בירה שלא פוסטרה (אבל לנו יש בישולים קטנים ואנחנו הרי שותים מהר, אז למי איכפת?). אבל השני, הלא פחות חשוב, הוא ייצוב של הבירה. כולנו יודעים שבירה לא מסוננת ממשיכה "לעבוד" גם אחרי הביקבוק. במיוחד בטמפרטורת החדר אבל גם בקירור. השמרים בבקבוק ממשיכים לשנות את הבירה ובקבוק שנפתח היום יהיה בהגדרה שונה מבקבוק מאותו בישול שיפתח בעוד שבועיים.
אז ברור שיש הגיון בפיסטור ושהיתרונות שלו שווים יחס רציני. עכשיו נשארה פתוחה רק שאלת הנזק. האם הטעם או הארומה של הבירה (המשובחת שלי ינזקו כתוצאה מהתהליך? בקיצור... נשמע שזה מצדיק ניסוי!
אז קודם כל הייתי צריך קצת ללמוד. אחרי כמה בירורים, קריאה באינטרנט והתייעצויות (אביחי הוא כרגיל הכתובת שלי לבירורים מסוג זה) הבנתי שכדי לפסטר את הבירה שלי אני צריך משהו כמו 30 יחידות פיסטור (Pasteurization Units). יחידת פיסטור היא דקה אחת בטמפרטורה של 60 מעלות. ככל שעולים בטמפרטורה, דקה אחת יכולה לספק יותר יחידות פסטור, לפי הנוסחא הבאה:
PU = 10 ^((Temp - 60) / 7) x Minutes
אז אחרי שהתיאוריה ברורה, ניגשתי לניסוי עצמו. קודם כל הכנתי את בקבוק הביקורת שלי. בשביל לחשב את יחידות הפיסטור צריך לדעת את הטמפרטורה של הנוזל במרכז הבקבוק (שהרי אחרת חלק מהבירה לא יגיע לכמות הפיסטור הנדרשת). לקחתי בקבוק בירה ריק, מילאתי אותו במים והתקנתי לו פקק שעם שדרכו העברתי את הסנסור של הטרמומטר שלי.

הטכניקה ממש פשוטה. חיממתי מים בסיר ל-65 מעלות, כיביתי את האש והכנסתי 3 בקבוקי בירה ואת בקבוק הביקורת. בהמשך הדלקתי את האש מידי פעם במטרה להגיע למטרה. הכל תוך כדי שאני אוטם את האוזניים למקרה של פיצוץ (-:

מרגע זה רשמתי כל דקה את הטמפרטורה (למעשה לא ממש אני רשמתי - השתמשתי בשירותיו האדיבים של עדי שנרתם בשמחה למשימה). הכל ממרחק ביטחון, למקרה שאחד מהבקבוקים יחליט שנמאס לו מהחום הזה והוא רוצה החוצה.



וזה הגרף. אפשר לראות (בעמודות האדומות) את התרומה של כל דקה במונחים של יחידות פיסטור, בהתאם לטמפרטורה (הקו השחור).
השלב הבא בניסוי יתקיים בעוד שבועיים בהקרנת הסרט Beer War. האורחים יטעמו את אותו בישול בגרסה המפוסטרת שלו ובגרסה שללא פיסטור בטעימה עיוורת ויעזרו לי להבחין בהבדלים (אם יש כאלה). תוצאות ניסוי הטעימה יפורסמו כמובן. stay tuned.
אפשר לראות שהפונקציה היא לוגריטמית, משמע שהגידול ביחידות הפיסטור המופקות בטמפרטורה גבוהה עולה בצורה דרמטית כך שלמשל דקה פיסטור ב-60 שווה 1 יחידת פיסטור, ב-67 מעלות דקה שווה 10 יחידות פיסטור וב-74 מעלות דקה אחת שווה כבר 100 יחידות פיסטור!!! כל מעלה קובעת, והרבה!
אז אחרי שהתיאוריה ברורה, ניגשתי לניסוי עצמו. קודם כל הכנתי את בקבוק הביקורת שלי. בשביל לחשב את יחידות הפיסטור צריך לדעת את הטמפרטורה של הנוזל במרכז הבקבוק (שהרי אחרת חלק מהבירה לא יגיע לכמות הפיסטור הנדרשת). לקחתי בקבוק בירה ריק, מילאתי אותו במים והתקנתי לו פקק שעם שדרכו העברתי את הסנסור של הטרמומטר שלי.
כשהבנתי לפי חישוב גס בראש שאני באיזור היעד, הוצאתי את הבקבוקים מהסיר, רוקנתי את המים החמים, מילאתי את הסיר במי ברז והחזרתי את הבקבוקים פנימה. המשכתי לעקוב אחרי הטמפרטורה עד שהיא ירדה לאיזור ה-40 מעלות.
אחרי שסיימנו עם המדידות, עדי הקליד הכל לקובץ אקסל שהכנתי מראש. המדידות נרשמו כל דקה ויחידות הפיסטור חושבו לפי הממוצע באותה דקה. זה לא הכי מדוייק (מאחר וכאמור מדובר בנוסחא לוגריטמית ולא ליניארית) אבל זה מספיק טוב לכרגע. התוצאה לפי החישוב היא שהשגנו 33 יחידות פיסטור, בהחלט במסגרת היעד.
