מכיוון ששני מיכלי התסיסה ריקים, רחוצים ומבריקים כבר כמה ימים ומכיוון שבמהלך החג נמכרה כמות יפה של בירה שכמעט יבשה את המלאי - אספתי את עצמי לבישול נוסף - חמישי בסדרה. מכיוון שנשארו במרתף רק איזה 15 בקבוקי אינדירה מהבישול הקודם, ברור שצריך לחדש מלאי של הבירה המופלאה הזאת. מבחינת הכיס - זו הבירה הכי יקרה שלנו בשלב זה. המון לתת והמון כשות מביאים עלות בקבוק ליותר מכפול מעלות בקבוק סקוטית. אבל מה - שווה כל שקל.הפעם רותם הבריז (איזה מעשיות על אירוע משפחתי), כך שנאלצתי להתמודד עם הבישול לבד (לא ממש לבד - עדי עזר כמובן). אשתי היקרה עזרה בהנפת הסיר במעלה הסולם לפני הקירור וגיסי היקר הגיע במיוחד מגרמניה לעזור בהורדת מיכל התסיסה למרתף.
החלטתי כרגע ללכת על המתכון הקודם בלי שינויים, ולו כדי לבדוק אם אני מסוגל לחזור על אותה בירה פעמיים כך שתהיה נאמנה למקור. במהלך הבישול פתחתי לי בקבוק אינדירה מהבישול הראשון, אחרי שהיא בבקבוק כבר שבועיים וחצי. אין ספק שהטעם משתבח ומתעגל.
אחרי בישול או שניים על הכירה במטבח נתקבלה ההחלטה להצטייד בכירת גז רצינית. כירה טובה מקצרת את משך הבישול בצורה דרמטית - מ-4.5 שעות ל-3.5 שעות, לבישול בנפח 20 ליטר. בנוסף, ככה אפשר לעבוד באויר החופשי בחצר ולשמור על המטבח במצב עבודה רגיל (וכך לא להסתכסך עם יתר בני הבית).את הכירה קניתי בחנות מקוונת חיפאית בשם שזר. הכירה הגיעה עם שליח הביתה תוך 3 ימים ממועד ההזמנה והיא בהחלט עונה על צרכי. בהמשך היא כנראה תותקן על קונסטרוקציה מלאה ומקיפה יותר.
הסיר עבר גם הוא שדרוג רציני כבר לפני כמה בישולים. הוצאת הבירה מהסיר התגלתה כעסק מעצבן, במיוחד כשהקירור מתבצע באמצעות מחליף חום והבירה לא מקוררת בתוך הסיר. מכיוון שהסיר עשוי נירוסטה ומכיוון שהוא החלק היקר ביותר במערכת - התייחסתי אליו בכבוד הראוי והלכתי למומחה. התייעצות טלפונית, רכישת האביזרים ונסיעה של 40 דקות למפעל המיצים של קיבוץ גן שמואל. דוד שני הוא מומחה בעל נסיון רב שנים בעבודה עם נירוסטה. הוא מדד, סימן, קדח, חיבר, הרכיב ובדק שאין דליפות... (תודה דוד!!!) והנה התוצאה:
טוב - מספיק הקדמות, שולקים לתת נוזלי (סה"כ יש לנו בבישול הזה 4.5 קילו)
והבישול בעיצומו (השקיות בפנים מכילות את הכשות - 45 גרם נכנסו ב-60 דקות ו-60 גרם נכנסו ב-30 דקות)
הכנת מיכל התסיסה, חיטוי וייבוש
ולבסוף, לאחר שמודדים צפיפות וצבע, זמן לטעום מה יצא. אני מרוצה, אבל ימים יגידו.
בעוד שבוע Dry Hopping. אחרי ההוספה, שבוע נוסף של תסיסה והמתנה סבלנית ו... לבקבוקים. תוך חודש אפשר יהיה לשתות (המון זמן, אני יודע. הנחמה היא שייננים מחכים יותר)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה