השלב הבא היה לבנות מתכון. זה מתחיל במחקר מקדים במגוון המתכונים האינסופי (קרוב ל-7,000 מתכונים נכון להיום) של האתר המופלא The Beer Recipator, שם אפשר ללכת על סוג מסויים ולהתחיל לחקור מתכונים, לראות מה אחרים עשו ואיך ולאט לאט להחליט מה מתאים לך. האתר כולל מתכונים מ-4 סוגים: רכז בלבד, רכז+גרעינים, רסק חלקי (Partial Mash) וגרעינים בלבד (All Grain). בשלב הנוכחי שלי הרלוונטי עבורי הוא רכז+גרעינים. גם האתר Tasty Brew כולל מגוון אדיר של מתכונים (אם כי אני פחות אוהב את הפורמט שלו).
התחלתי לגבש לי את המתכון וכשהרגשתי שאני פחות או יותר סגור על עצמי, עברתי לראות איזה חומרים זמינים בארץ. מכיוון שבאופן טבעי חלק ניכר מהחומרים שמצויינים באתר (זמינים בארה"ב) לא היו זמינים כאן, נדרשה עבודת נמלים (לירוק בתחום) לראות ולהבין מה תחליפי למה. מידע רב מצאתי באתר של Beer-D. מכיוון ש-Beer-D מוכר גרעינים של Weyermann, נכנסתי גם לאתר שלהם והורדתי את אוסף המפרטים של הגרעינים השונים. המידע שם גם חשוב בהמשך לחישוב הפרמטרים השונים של הבירה.
אחרי עוד קצת שינויים והתאמות - הגעתי למתכון. הדרך שלי להשלים את המתכון ולבצע את החישובים הנדרשים היא באמצעות ה-Spreadsheet של ה-Beer Recipator שהזכרתי קודם. הכלי נוח וידידותי ולסיום אפשר לשמור את המתכון באתר לרווחת הציבור או לא. הבירה שלי שם תחת הכינוי My First IPA.
בפועל לא הצלחתי להגיע ל-Gravity שחושב במתכון. OG היה 1.069 במקום 1.075, FG היה 1.018 (במקום 1.015 במתכון) וכתוצאה מכך, אלכוהול בנפח הגיע ל-6.9% בלבד. פחות מהתכנון אבל יפה.
הנה דגימה של תמונות משלב הקירור והעברה למיכל התסיסה. שימו לב שדלי הפלסטיק מהבישול הראשון כבר שודרג לבקבוק זכוכית מפואר (באדיבותו של אחי היקר שקנה 2 כאלה אצל הוברמן) שיכול להכיל עד 40 ליטר בירה. כך אפשר גם לעקוב אחרי התסיסה בעין בלתי מזויינת.
אפשר גם לראות את מחליף החום תוצרת בית בפעולה, על רטוב. איזה יפה.
הבירה במיכל, השמרים בפנים - בדרך למרתף למשך השבועיים הקרובים.
תהליך התסיסה כלל שבוע ראשון תסיסה רגילה ולאחר מכן שבוע נוסף של Dry Hopping. את ה-Dry Hopping עשיתי במיכל התסיסה עצמו, ללא ביצוע Racking ל-Secondary. הבירה נכנסה לבקבוקים לפני שבועיים ולפני יומיים פתחנו בקבוק ראשון. היא יצאה מעולה!!! (למרבה ההפתעה). גם רמת הצלילות שלה יצאה לא רע והארומה יצאה טובה, כשותית אך עדינה. הטעם עשיר ומורכב עם מרירות מורגשת אך מאוזנת עם מתיקות מאלטית קלה. ההגזרה יצאה מעט נמוכה מהרצוי לטעמי.
ולסיום קצת היסטוריה: IPA התפתחה באנגליה במהלך המאה ה-18 במטרה לפתור את בעיית זיהום הבירה ולייצר פתרון שימור במסע הארוך מאנגליה להודו. הפתרון היה לרפד את הבירה בהרבה כשות בתוך החבית למשך המסע (כן, הכשות חוץ מטעמו המופלא תורם יכולות שימור מרשימות). הכשות תרם מרירות רבה בטעם וארומות עשירות ועיצב את אופיה של ה-IPA.
הנה דגימה של תמונות משלב הקירור והעברה למיכל התסיסה. שימו לב שדלי הפלסטיק מהבישול הראשון כבר שודרג לבקבוק זכוכית מפואר (באדיבותו של אחי היקר שקנה 2 כאלה אצל הוברמן) שיכול להכיל עד 40 ליטר בירה. כך אפשר גם לעקוב אחרי התסיסה בעין בלתי מזויינת.
אפשר גם לראות את מחליף החום תוצרת בית בפעולה, על רטוב. איזה יפה.
הבירה במיכל, השמרים בפנים - בדרך למרתף למשך השבועיים הקרובים.
תהליך התסיסה כלל שבוע ראשון תסיסה רגילה ולאחר מכן שבוע נוסף של Dry Hopping. את ה-Dry Hopping עשיתי במיכל התסיסה עצמו, ללא ביצוע Racking ל-Secondary. הבירה נכנסה לבקבוקים לפני שבועיים ולפני יומיים פתחנו בקבוק ראשון. היא יצאה מעולה!!! (למרבה ההפתעה). גם רמת הצלילות שלה יצאה לא רע והארומה יצאה טובה, כשותית אך עדינה. הטעם עשיר ומורכב עם מרירות מורגשת אך מאוזנת עם מתיקות מאלטית קלה. ההגזרה יצאה מעט נמוכה מהרצוי לטעמי.
ולסיום קצת היסטוריה: IPA התפתחה באנגליה במהלך המאה ה-18 במטרה לפתור את בעיית זיהום הבירה ולייצר פתרון שימור במסע הארוך מאנגליה להודו. הפתרון היה לרפד את הבירה בהרבה כשות בתוך החבית למשך המסע (כן, הכשות חוץ מטעמו המופלא תורם יכולות שימור מרשימות). הכשות תרם מרירות רבה בטעם וארומות עשירות ועיצב את אופיה של ה-IPA.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה