בירה קרוואן - טעימה ראשונה

קרוואן (או בלעז Caravan), למי שלא מכיר, זו מבשלת הבירה של אבנר ורון מקיבוץ גן שמואל. במהלך השנה-שנתיים האחרונות, צברו אבנר ורון נסיון מכובד ובישלו מגוון יפה של בירות. אני התברכתי בשני בקבוקים שקיבלתי לטעימה - הראשונה Red Ale והשניה - IPA. ה-IPA עדיין צריכה להבשיל ותסוקר בבוא העת. בינתיים ניסיתי את ה-Red Ale.
התויות של אבנר ורון איכותיות ולא יורדות או מתקלקלות במגע עם מים (כמו התויות שאני מדפיס במדפסת הביתית למשל). מה שכן - בגלל שהן לא מודפסות "אד הוק", לא מצויין סוג הבירה על התוית - באסה.

הפעם הצטרף אלי לטעימה אחי הצעיר (הטועם המדופלם). עכשיו, כשהוא נרפא מהגמילה שלו וחזר לטיפה המרה, אפשר להסיט אותו בקלות ולרתום אותו למשימות מעין אלה. תמשיך ככה!!
אז נתחיל במראה - הבירה יפה ומפתה. שכבת הקצף מכובדת ויציבה וההגזה נכונה וטובה. הבירה עכורה ומעט צלילות היתה יכולה להיות יפה לה (אם כי אני האחרון שיגיד מילה רעה על בירה מעורפלת). מה שחסר לי זה קצת יותר אדמוניות שתצדיק את השם Red Ale. יכול להיות שקצת גרעיני CaraRed או דומיהם יכולים לתרום לזה.
ולגבי הטעם - בסה"כ מדובר בבירה קלה ונוחה לשתיה, אם כי לטעמי האישי, הבירה קצת שטוחה בטעמיה וחסרה מרירות (9 IBU היא מרירות נמוכה מידי לטעמי). ניכר בבירה שיש בה מרכיב גדול יחסית של חיטה, שכנראה תורמת לייצוב הקצף אבל פוגעת (לדעתי) בעומק ובמורכבות. הייתי מנסה להוסיף גם כשות (או לפחות לנצל יותר את הכשות באמצעות הוספה מוקדמת שלו) וגם מעט לתת מעושן שיכול לתת טיפה מורכבות לטעם.
אבנר ורון - תודה רבה על ההזדמנות. אני מחכה בקוצר רוח לפתיחת ה-IPA (נראה לי עוד שבוע בערך) ומקווה להמשיך ולנסות גם את הבירות הבאות של מבשלת קרוואן.

Periodic Table of Beer Styles

לפני כמה זמן נתקלתי במשהו שהוא גם מגניב ביותר ולשרוטים שבינינו - גם שימושי. מדובר בפוסטר "טבלה מחזורית" של סגנונות בירה, או באנגלית: Periodic Table of Beer Styles (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טובף נכון?).

מבחינה גרפית, הטבלה בנויה באופן דומה לטבלה המחזורית של היסודות בטבע (זוכרים? אי שם בתיכון...) דבר שבהחלט תורם למגניבותה. אבל החשוב ביותר הוא שבמבט אחד אפשר לסקור את סוגי הבירה השונים, המחולקים לקבוצות שיוך ובמבט שני אפשר לקבל מידע רב וחיוני אודות הבירה. הפוסטר הופק ע"י חברה בשם Mantis Design ולדעתי הוא חובה לכל מבשל ביתי - כן כן, לתלות שם ליד הציוד ובין מיכלי התסיסה. כל כך חובה שרציתי לקנות, אז זהו - שלא. מסתבר שהמוצר אינו זמין כרגע באתר מנטיס דיזיין. העמקתי קרוא באתר ומסתבר שבעקבות איזה תביעה משפטית של זכויות יוצרים או משהו, החברה עצרה כרגע (למעשה כרגע זה לפני למעלה משנה) את ההדפסה של הפוסטר והם בעצמם לא יודעים אם ומתי תתחדש ההדפסה. לא נותרה ברירה אלא חיפוש של הפוסטר באיכות סבירה באינטרנט - כזו שתאפשר הדפסה ראויה. מצאתי. אמנם לא צבעוני אבל בשבילי הוא בהחלט עושה את העבודה. למעשה, בעת כתיבת שורות אלה, הוא כבר מודבק על קרטון ביצוע בגודל A3 (באדיבות אחי התאום - הלא הוא המדפיס הרשמי) ומוצג לראווה על הקיר מולי.

לגבי כל סגנון בירה, מוצגים טווחי הערכים של הפרמטרים העיקריים, כגון: Original Gravity, Final Gravity, ABV, SRM, IBU - והכל בצורה ברורה ונוחה:
ככה נראה הפלקט כולו בגרסה שמצאתי. מכיוון שאני לא יכול להעלות את הקובץ באיכות המקסימלית שלו (שמאפשרת הדפסה טובה), מי שמעוניין יכול לשלוח לי מייל ואני אשגר את הקובץ בדוא"ל חוזר (פנו מקום ל2.5 מגה).
אני מצאתי את הטבלה שימושית במיוחד כמקור השראה בתהליך המפרך של ההחלטה על הבירה הבאה לבישול - אחת הדילמות הסבוכות והקשות בבישול בירה בבית, ששווה פוסט משל עצמה.

ביקור בסוד היין

מכיוון שאחד הדברים שיש למובטלים בשפע זה זמן פנוי ומכיוון שבשלב הזה של הלימוד וההיכרות עם מלאכת בישול הבירה אני מנסה למפות לעצמי את החנויות והעסקים הרלוונטים בתחום - אני חוקר ומחפש מקורות חדשים כל הזמן.

לחנות סוד היין יש אתר אינטרנט ולמרות השם המטעה, באתר יש איזור מכובד המוקדש לבישול בירה ביתי. יש ציוד וחומרים ולמעשה אפשר למצוא כאן כל מה שצריך לבישול בירה. האתר יפה ונוח ונראה כמו אתר מסחר אלקטרוני לכל דבר, אבל דבר אחד חסר בו - מחירים. בימים אחרים, הייתי סוגר את האתר וממשיך למקום אחר. אבל הסקרנות (ויהיו מי שיאמרו הטרחנות) גרמה לי לשלוח אימייל לסוד היין בבקשה לקבל קטלוג מתומחר למוצרי הבירה. קיבלתי תשובה מהיר, יפה ומנומסת - "תגיד מה אתה רוצה, ונגיד לך כמה עולה" (אני לא אוהב לעבוד ככה) "לחילופין" כתב לי ראובן "אתה מוזמן להגיע אלינו - לראות, לקבל הסבר, לשאול, לקבל תשובות וכמובן מחירים". זה דווקא משהו שנראה לי יותר מעניין. אז באתי.

טוב - סוד היין נמצא במושב טירת יהודה. לא רחוק אבל גם לא ממש קרוב (לרעננה). הדרך יפה אז הנסיעה לטירת יהודה היא כבר טיול נחמד. לא היה קשה למצוא את החנות והיא בהחלט מקסימה ושווה ביקור (בשבילי זה כמו להכנס לחנות צעצועים) למרות שניכר שמרכז הכובד הוא יין ולא בירה.
אחרי שפגשנו את מושיק ואת ראובן הסתבר ש"בירה - זה מנחם". מנחם הוא המאסטר המקומי לענייני בירה והוא הוכיח שבהחלט הביקור היה שווה (באתי לקנות א' ובסוף בעקבות המלצתו קניתי ב' - יפורט בהמשך). מנחם מבשל בירה בחדר האחורי של החנות - גם למכירה וגם (לא פחות חשוב) לנסות מתכונים, כיוונים ורעיונות חדשים. יצירה במלא מובן המילה. השיחה עם מנחם היתה נעימה ומלמדת מאוד - לקחתי את הטלפון והמייל שלו ואני בטח עוד אטריד אותו בכל מיני שאלות (הוא עדיין לא יודע).
הסיבה הרשמית לביקור בסוד היין היתה רכישת מיכל תסיסה נוסף. שני בקבוקי הזכוכית שלי מלאים בבירה בשלב כזה או אחר של תסיסה ואת שני מיכלי התסיסה הפלסטיים שלי (שהגיעו עם הערכה הראשונית) אני לא ממש אוהב. רציתי בקבוק זכוכית נוסף אבל מנחם הציע פתרון אחר - המשלב את הנוחות של מיכל הפלסטיק (ברז לריקון ונוח לנקיון) עם יתרונות דומים לאלה של הזכוכית (איטום טוב וחומר איכותי שלא מגיב לבירה ושומר על איכותו לאורך זמן). המיכל מעט יותר יקר ממיכל הפלסטיק הרגיל אבל זול יותרמהזכוכית.

להלן סקירת האפשרויות למיכלים להתססת בירה:

מיכל תסיסה פלסטיק בסיסי - מדובר במעין דלי, דומה לדלי סיד של נירלט אבל באיכות קצת יותר טובה (אני מקווה). המחיר זול יחסית ולכן המיכלים האלה בד"כ מוצעים כחלק מערכת הבישול הבסיסית.
בקבוק תסיסה מזכוכית - הוא מיכל שיועד במקור להתססת יין ונעשה בו שימוש גם לבירה. היתרון המשמעותי הוא שמדובר בזכוכית - חומר איכותי שניתן לחטאו בצורה טובה ושאינו מגיב לבירה ואינו מחליף טעמים עם הנוזל. האיטום שלו באמצעות מכסה גומי שמתלבש על הפיה - מעולה. חסרונות: (1) הוצאת הבירה אפשרית רק באמצעות סיפון והיא מעט מסורבלת; (2) קשה לניקוי.
ומיכל התסיסה החדש שלי מבית Cooper's (אוסטרליה). הצורה דומה למיכל התסיסה הראשון, אבל הוא שמנמן ונמוך יותר ובעיקר מרגיש הרבה יותר איכותי (ימים יגידו אם התחושה מחזיקה בירה). הפלסטיק עבה יותר ומותאם במיוחד למטרה הנעלה של התססת בירה. לפני שניסיתי, נראה מבטיח. נראה אם יקיים.
אז עכשיו יש לי מיכל תסיסה נוסף. השבוע נבשל משהו - עדיין לא יודע מה, ננסה ונדווח איך זה עובד.

טעימה השוואתית - אייל סקוטי

אם אתם קבועים כאן אתם כבר יודעים שאת הבישול הראשון עשינו על בסיס ערכה מוכנה של Beer-D (אייל סקוטי) והחל מהבישול השני התחלנו לעבוד על בסיס מתכונים שלנו. מכיוון שאותו בישול ראשון היה מוצלח והיה מועמד מבטיח להיות "הבירה לעם" שלנו, החלטנו ליצור בירה בעלת מאפיינים דומים - אבל שלנו. עם מתכון מקורי שלנו ועם טביעת האצבע שלנו. זה היה בישול מספר 4 ועכשיו הוא מוכן לשתיה (למעשה עדיין לא אבל למי יש סבלנות).

לכן - פתחנו שני בקבוקי אייל סקוטי - בקבוק מאותו בישול ראשון הסטורי (זהו הבקבוק הלפני אחרון, נשמר בקנאות מפני חברים ומשפחה) לצד בקבוק מהבישול השני.

בתמונה מימין - בישול מספר 4, משמאל - בישול 1.

אז התחלנו במראה. חשבנו שהבישול השני יהיה הרבה יותר צלול (הרי השתמשנו ב-Irish Moss) אבל נראה שמבחינת הצלילות אם היה הבדל הוא לכיוון העכירות דווקא (מקווים שעוד שבוע-שבועיים זה ישתפר). מבחינת הצבע - כיוונו לצבע דומה, אבל מכיוון שתערובת הגרעינים בבישול הראשון לא היתה שלנו, בנינו תערובת גרעינים (Caramunich Type I, CaraRedm, Smoked Malt) שתהיה נכונה מבחינתנו - טעם וצבע, בלי להיות כבולים לבישול הראשון.

אז יצא שהצבע של בישול 1 הוא אדמדם ויפה ואילו מבישול 4 הצבע נוטה קצת לכיוון החום ויש לו פחות אפיל. הקצף בשתי הבירות יפה ושומר על יציבות, למרות שנראה שבבישול 1 בועיות ה-CO2 גדולות יותר מאשר בבישול 4, שם הקצף יותר "עדין" במרקמו.

בצד ימין בישול מספר 4, בצד שמאל בישול מספר 1

ולגבי הטעם - ראשית נסייג שהבירה מהבישול הראשון נמצאת כבר חודש וחצי בבקבוק ואילו הבירה מבישול 4 נמצאת בבקבוק רק קצת יותר משבוע. הטעם דומה ובהחלט מרגישים שמדובר בשתי בירות מאותה משפחה. עם זאת, הטעמים בבירה מבישול 4 מורגשים ומודגשים יותר ולעומתה בישול 1 מרגיש מעט שטוח. בירה 4 מרגישה יותר כשותית (למרות שבשתיהן יש אותו סוג כשות ובאותה כמות) ובעלת מעט יותר טעמי לתת (FG בבישול 1 עמד על 1.014 ובבישול 4 - 1.019).
אז לכל המעוניינים - בישול 4 מוכן לשתיה תוך יום-יומיים ו-50% מתוך 56 הבקבוקים בבישול (28 בקבוקים) מוצעים למכירה (כל ההכנסות מיועדות למטרות צדקה: מימון הבישולים הבאים). מדובר בבירה נעימה וקלה יחסית עם מרירות נמוכה, מתיקות עדינה ו-4.2% אלכוהול. מחיר: 10 ש"ח לבקבוק. הזמנות באימייל.

מועדון יצרני הבירה של Beer Master

אני אמנם נמצא בארץ רק 3 חודשים מאז שובי מהגולה הדוויה ומבשל ומתסיס עוד פחות זמן מזה, אבל התחושה היא שהגעתי בדיוק ברגעי הצמיחה והלבלוב של קהילה יוצרת שעוד תגיע רחוק. לא ירחק היום ותיירות בירה מכל רחבי העלום (הישן והחדש) תגיע לישראל לסיורי מבשלות ולבילוי על חוף הים עם כוס בירה ציונית צוננת ומרגשת ביד.

אז בכל פעם שאני מגיע לאיזה מפגש או אירוע אני נרגש לראות כמה אנשים עוסקים במלאכת הקודש של בישול הבירה. חלקם עובדים בבית על הכירה במטבח וחלקם שולטים בקוי ייצור ממורקים ומשוכללים, והרבה מאוד - איפשהו בינהם. גם אני.
אז הבוקר קיבלתי משחר הרץ מ-Beer Master מייל נרגש המפרט את תוכנית המפגשים המרשימה של מועדון יצרני הבירה של ביר מאסטר. אז קודם כל מילה אחת של ביקורת, לפני שנכנסים לעניין... לדעתי (הקטנונית משהו, אני יודע) אנשי ביר-מאסטר טעו כשבחרו במונח "יצרני בירה" למועדון שלהם. המונח האנגלי שנעשה בו שימוש רב בהרצאתו של פיט (Wicked Ale) סלוסברג היה דווקא המונח הנפלא Craft Beer - בירת אומן, או בירה מלאכת יד. אז אני מודה שבעברית זה נשמע נורא אבל כוונת המשורר היתה בדיוק שלא מדובר בייצור אלא ביצירה עסקינן. אני הייתי מציע אולי מועדון יוצרי בירה במקום יצרני בירה. מה אתם אומרים ביר מאסטר?

אבל נחזור לעניין - מדובר בסדרה של 15 מפגשים (ימי חמישי אחה"צ, פעם בחודש). כל מפגש עוסק בנושא רלוונטי למבשלי בירה וכל מפגש עולה 50 ש"ח שהוא מחיר הגון ושווה לכל נפש. המפגשים יתקיימו במבשלת קרלסברג באשקלון וביר מאסטר אפילו מציעים הסעה חינם מתל אביב וחזרה (גם חסכוני, גם אפשר לשתות כי לא נוהגים וגם תרומה חשובה למען איכות הסביבה). המפגשים כוללים הרצאה מקצועית, טעימות ודיון ומלווים בכיבוד ושתיה.

הנה התוכנית (להקליק להגדלה):
עכשיו רק נשאר לראות אם ההבטחה תקויים והמפגשים יהיו מעשירים ומקצועיים בחיים כמו שנראה על הצג. אני מבטיח לסקר את המפגשים בהם אטול חלק, לרווחת ציבור יוצרי הבירה (ראיתם - אני כבר משתמש במונח החדש) שלא הצליחו להגיע. בהצלחה לשחר ולצוות ביר מאסטר.

על פאקים משלמים

טוב - זה קרה מהר יותר ממה שחשבתי (או ממה שקיויתי). היום, עם או בלי קשר לתרגיל פיקוד העורף, נשמע פיצוץ עז מכיוון המרתף. בדיקה מהירה וסריקה של השטח הבהירה מעברק לכל ספק - איבדנו אינדירה. ניחוחות של כשות, אלכוהול ולתת מילאו את הבית ושברי זכוכית ונוזל דביק מילאו את הסביבה. גם הקירות הסמוכים קיבלו את המנה שלהם עד לכדי גובה של מטר וחצי.

מצא את הבקבוק החסר בתמונה שלפניך...
והנה האינדירה עליה השלום. נבקש מהציבור דקה דומיה.
וכך נראית הזירה לאחר סיום הסריקה של זק"א
אכן תמונות קשות.

עכשיו נשאר לעשות תחקיר, לערוף ראשים, לטפל בש"ג ולהתפלל שזה היה מקרה חד פעמי ויוצא דופן. שומרים על אופטימיות. לנו בהנהלה כבר יש השערות מי אשם.

הרצאה על כוס בירה בגמל

ביום ראשון בערב, הדרמנו כל הדרך לתל אביב כדי לשמוע הרצאה (אבל לא פחות חשוב - לרדת על איזה ליטר בירה על הדרך). הגמל המרקד אירח וסיפק (תמורת סכום "סמלי") את הבירה. פיט סלוסברג הניו-יורקי מקליפורניה נתן את החלק האינטלקטואלי (בארגון של ביר מאסטר).

אז נתחיל כמובן בבירה ששתינו. הגמל הציע באותו ערב 5 בירות מהברז. החיטה של הגמל קצת דלוחה לטעמנו, הסטאוט שלהם גם לא ריגש אותנו כשניסינו בעבר וחוצמזה - אם שותים סטאוט אז זה צריך להיות גיניס (טרם פגשתי סטאוט של מבשלת בוטיק שהגיע לרמה הראויה), היתה בירה נוספת שאני לא זוכר שלא כל כך אהבנו בעבר והיו American Pale Ale ו-IPA.

החלטנו להתחיל עם הבירה שאנחנו חושבים שהיא הטובה ביותר של הגמל - IPA. ה-IPA של הגמל היא בירה נהדרת - יש בה מרירות ברמה משמעותית אבל לא מוגזמת והיא מאוזנת עם מתיקות קלה. הבירה בהירה עם קצף בגוון מעט דבשי (חבל שהוא קצת אווירירי מידי ולא מחזיק הרבה).
המשכנו ב-American Pale Ale. בירה נחמדה ונעימה. קצת חמוצה בטעמה ובהחלט נאמנה לסגנון הPale Ale המאריקאי, שהוא קצת פחות לטעמינו.

ועכשיו להרצאה - פיט סלוסברג הוא מהאבות המייסדים של ה-Craft Beer בארה"ב, עם מבשלת הבוטיק שלו Pete's Wicked Ale. פיט הופיע עם חולצת Tie Dye מרשימה כמו קליפורני טוב משנות ה-70. שאלתי אותו אם אלה המדים שלו כשהוא יוצא להרצאה והוא אמר שהארון שלו מלא ב-Tie Dye.
פיט היה חלוץ בתחום ה-Micro Brewing. לאחר שסיים לימודיו בניו יורק (מקצוע של אנשים נורמליים) ולא התאקלם בשוק העבודה, החליט להגר לקליפורניה וניסה להכין יין. כשגילה שצריך לחכות הרבה זמן כדי לשתות יין שבישלת, עבר למסלול המהיר - בירה. הוא התחיל לבשל בירה ב-1979 וכעבור 7 שנים הקים את המבשלה המסחרית שלו. בתחילת שנות ה-90 כבר זכה במספר פרסים בינלאומיים על בירות שלו.

למרות ציפיותינו, זו לא היתה הרצאה על בירה. ההרצאה היתה על יחסי ציבור. פיט סיפר איך יוצרים באז של בירה בוטיק בסביבה בה הבירות היחידות המוכרות הן בירות של מבשלות מסחריות ואיך יוצרים טרנד שלא נרגע כבר 30 שנה. הוא הביא דוגמאות, תמונות, כתבות ופרסומות ועשה זאת בצורה מהנה וחביבה. עם זאת היתה תחושה שהבירה ובישולה נדחקו בהרצאה למקום שולי. חבל, בעיקר כי כ-80 אחוז מהקהל היו מבשלי בירה ביתית שחיפשו קצת יותר בירה בהרצאה.