למרות שהיו מאיתנו ציפיות גבוהות מחברים, קולגות ומשפחה - קנביס לא ממש מושך אותנו וחוץ מזה שלעננה סביב רוב העוברים ושבים באמסטרדם היה ריח מעט שונה - אני לא יכול להגיד שזה עשה לנו את זה. אנחנו חננים - מה לעשות. אז התאפקנו כשעברנו ליד ה-starter kits שהוצעו למכירה במחיר שווה לכל נפש...
והתאפקנו שוב כששמרנו על האיסור החמור על שימוש בקנביס בחדר במלון...
אבל מה אני מבלבל לכם את המוח עם שטויות? זה הרי בלוג על בירה... אז ניגש לעניין עצמו, ויפה שעה אחת קודם.
אמסטרדם ובירה
למתבונן מהצד נראה שבאמסטרדם - משכנה של מבשלת היינקן הידועה (לשמצה?), יהיה קשה למצוא ריגושים מבחינת הבירה. הפאבים הרבים מתהדרים בשילוט נאון הנושא את השמות Heineken או Amstel - מה שמרמז שבפנים תמצא בירות חיוורות, חלשות וחסרות אופי. בפועל, זה לא בדיוק המצב. בחלק גדול מהפאבים מוגשות לצד שתי המסורתיות גם בירות מיובאות (בלגיות, איריות ואחרות) ובכמה מקרים גם בירות הולנדיות מיוחדות.
אז מבחינת המטרות לביקור - אני הגדרתי לעצמי מטרה אחת עיקרית והיא לחקור ולהכיר את בירות הבוטיק ההולנדיות. לפני הנסיעה ביררתי קצת ומסתבר שיש לא מעט מבשלות צעירות שמבשלות בירה בוטיק שלפחות על פניהן נשמעו מבטיחות.
בירה לשתות
מוסד אחד שהייתי חייב לפקוד הוא פאב שמוכר רק בירות הולנדיות - ה-Arendsnet. הפאב הזה שממוקם באיזור 9 הרחובות (איזור שווה ביקור בפני עצמו) מתגאה ב-30 ברזים של בירה מחבית ועוד עשרות בירות בוטיק נוספות בבקבוק. ב-Arendsnest לא מוכרים בירות זרות - רק בירה שבושלה בהולנד (אחחח איזו ציונות. מתי אצלנו?).
אז הגענו בסביבות שבע וחצי ואחרי שיחת היכרות קצרה עם הברמן, אחרי שהוא סקר בפני את מה שיש לפאב להציע ואחרי שהוא שאל ונענה לגבי העדפותי בתחום - התחלנו לעבוד (דפי התחילה לעבוד על הסודה שלה ואני על הבירה):
התחלתי עם שליש ליטר של SNAB Pale Ale מהברז - בירה בהירה יחסית, עם ארומה כשותית נפלאה ועם מרירות עדינה ומאוזנת. הבירה עם 6.3% וגוף בינוני היא בהחלט בירה טובה ונעימה ליום-יום.
ההמשך היה לבירה מעט יותר מורכבת ומרירות חזקה ומורגשת - Christoffel Nobel של מבשלת קריסטופל (גם כאן שליש ליטר). ההתקדמות היתה בכל הפרמטרים - עם הגוף, המרירות, הארומה וגם עם האלכוהול - שהגיע כבר ל-8.7%. גם הנובל נמזגה מהחבית והביאה איתה ארומה כשותית נפלאה. הרבה dry hopping עבר כאן והשאיר את חותמו. להמשך, הברמן ביקש את רשותי לעבור לבקבוק. הוא הציע Double IPA של מבשלת Emelisse ואני, ש-IPA תמיד משמח אותי (לא כל שכן Double IPA) - נעתרתי בשמחה. הבירה הזאת כבר עלתה לרמות מרירות מרשימות ממש (80 IBU) וארומה כשותית נפלאה. האלכוהול בשלב הזה כבר טיפס ל-9.7% וכבר התחלתי להרגיש אותו זורם בעורקיי ונותן אותותיו.
מבושם קלות (?!) הבהרתי לברמן שהבירה הבאה תהיה האחרונה להערב (אז שיבחר טוב). בשלב הזה כבר היתה סביבנו מועצת ברמנים, כל אחד סיפר מהי הבירה המועדפת עליו ולמה. המשכנו לבקבוק נוסף - הפעם בירה בשם Heil&Zegen או באנגלית: Heaven&Hell של מבשלת De Molen. מדובר בעצם ב-Barley Wine עשירה בעלת גוף מלא, מרירה וארומתית. 92 IBU מפוארים מאוזנים היטב עם מאלטיות עדינה ומלווים בלא פחות מ-10.2% אלכוהול.
בדיעבד מסתבר שהפאב גם מציע מנת טעימות של 3 בירות מהחבית (לפי בחירה מהמגוון האדיר בפאב) במחיר של 6.5 אירו. אנשים נורמליים יסתפקו במנה משולשת אחת ומשתמשים קשים יקבלו תמורה הולמת לכספם אם ילכו על 2 מנות טעימות.
אני סיימתי את הערב אחרי ליטר ושליש בירה, עם הרבה מאוד אלכוהול. למרות כל השיטות וכמויות המים ששתיתי בזמן ואחרי הבירה, את הלילה סיימתי עם האנג אובר אכזרי שהסתיים רק אחרי שהקאתי את נשמתי (פעם אחרונה שהקאתי מאלכוהול היה לפני יותר מ-20 שנה!! איזה בושות).
אגב, תובנה חשובה למי שלא ניסה - כשמקיאים בירה כשותית מאוד, נהנים שוב מטעמי הכשות גם כשהם בדרכם החוצה. גם זה משהו (:
בירה לקחת הביתה
בלי תכנון מראש, במהלך השוטטות שלנו ברחובות נתקלנו בחנות בירה מ-ד-ה-י-מ-ה - Cracked Cettle. ג'ף, הבעלים יודע המון ושמח להסביר על כל אחת ממאות הבירות המוצגות בחנות. ג'ף הוא גם מבשל בירה בזכות עצמו ובקרוב הוא סיפר, הוא הולך להתקין את המערכת שלו בקומה השניה של החנות.
הבירה הנמכרת ב-Cracked Cettle היא בהחלט לא רק בירה מקומית (מצאנו גם מגוון מרשים מאוד של בירות בוטיק אמריקאיות, בלגיות והמון בירות ממקומות אחרים בעולם), אבל לבירות ההולנדיות מוקדש מקום של כבוד והן ממלאות קיר שלם בחנות. במחירים של 1 עד 2.5 אירו לבקבוק 330 מ"ל, אפשר לקבל כאן תמורה טובה לכסף.
אני יצאתי עם 8 בירות הולנדיות אורגינליות, שהמולצו ע"י ג'ף ושבזכות אריזה טובה ויסודית הגיעו כולן בשלום לארץ הקודש! אני מבטיח לספר עליהן קצת יותר אחרי שיפתחו (במהלך הבישולים הבאים).
ה-Craft Brewing בהולנד מקדים אותנו בארץ הקודש בכמה שנים ומבשלים מקומיים סיפרו לי שבמהלך 10 השנים האחרונות ניכרת מגמה ממשית של מבשלות רבות שמגיעות לבגרות ומשווקות בירה בחנויות ובפאבים. אני יכול להגיד שהבירות שאני טעמתי מראות בגרות ואיכות מעולה. אני כבר מתחיל לתכנן את טיול המבשלות שלי בהולנד.
אבל מה אני מבלבל לכם את המוח עם שטויות? זה הרי בלוג על בירה... אז ניגש לעניין עצמו, ויפה שעה אחת קודם.
אמסטרדם ובירה
למתבונן מהצד נראה שבאמסטרדם - משכנה של מבשלת היינקן הידועה (לשמצה?), יהיה קשה למצוא ריגושים מבחינת הבירה. הפאבים הרבים מתהדרים בשילוט נאון הנושא את השמות Heineken או Amstel - מה שמרמז שבפנים תמצא בירות חיוורות, חלשות וחסרות אופי. בפועל, זה לא בדיוק המצב. בחלק גדול מהפאבים מוגשות לצד שתי המסורתיות גם בירות מיובאות (בלגיות, איריות ואחרות) ובכמה מקרים גם בירות הולנדיות מיוחדות.
אז מבחינת המטרות לביקור - אני הגדרתי לעצמי מטרה אחת עיקרית והיא לחקור ולהכיר את בירות הבוטיק ההולנדיות. לפני הנסיעה ביררתי קצת ומסתבר שיש לא מעט מבשלות צעירות שמבשלות בירה בוטיק שלפחות על פניהן נשמעו מבטיחות.
בירה לשתות
מוסד אחד שהייתי חייב לפקוד הוא פאב שמוכר רק בירות הולנדיות - ה-Arendsnet. הפאב הזה שממוקם באיזור 9 הרחובות (איזור שווה ביקור בפני עצמו) מתגאה ב-30 ברזים של בירה מחבית ועוד עשרות בירות בוטיק נוספות בבקבוק. ב-Arendsnest לא מוכרים בירות זרות - רק בירה שבושלה בהולנד (אחחח איזו ציונות. מתי אצלנו?).
אז הגענו בסביבות שבע וחצי ואחרי שיחת היכרות קצרה עם הברמן, אחרי שהוא סקר בפני את מה שיש לפאב להציע ואחרי שהוא שאל ונענה לגבי העדפותי בתחום - התחלנו לעבוד (דפי התחילה לעבוד על הסודה שלה ואני על הבירה):
התחלתי עם שליש ליטר של SNAB Pale Ale מהברז - בירה בהירה יחסית, עם ארומה כשותית נפלאה ועם מרירות עדינה ומאוזנת. הבירה עם 6.3% וגוף בינוני היא בהחלט בירה טובה ונעימה ליום-יום.
ההמשך היה לבירה מעט יותר מורכבת ומרירות חזקה ומורגשת - Christoffel Nobel של מבשלת קריסטופל (גם כאן שליש ליטר). ההתקדמות היתה בכל הפרמטרים - עם הגוף, המרירות, הארומה וגם עם האלכוהול - שהגיע כבר ל-8.7%. גם הנובל נמזגה מהחבית והביאה איתה ארומה כשותית נפלאה. הרבה dry hopping עבר כאן והשאיר את חותמו. להמשך, הברמן ביקש את רשותי לעבור לבקבוק. הוא הציע Double IPA של מבשלת Emelisse ואני, ש-IPA תמיד משמח אותי (לא כל שכן Double IPA) - נעתרתי בשמחה. הבירה הזאת כבר עלתה לרמות מרירות מרשימות ממש (80 IBU) וארומה כשותית נפלאה. האלכוהול בשלב הזה כבר טיפס ל-9.7% וכבר התחלתי להרגיש אותו זורם בעורקיי ונותן אותותיו.
מבושם קלות (?!) הבהרתי לברמן שהבירה הבאה תהיה האחרונה להערב (אז שיבחר טוב). בשלב הזה כבר היתה סביבנו מועצת ברמנים, כל אחד סיפר מהי הבירה המועדפת עליו ולמה. המשכנו לבקבוק נוסף - הפעם בירה בשם Heil&Zegen או באנגלית: Heaven&Hell של מבשלת De Molen. מדובר בעצם ב-Barley Wine עשירה בעלת גוף מלא, מרירה וארומתית. 92 IBU מפוארים מאוזנים היטב עם מאלטיות עדינה ומלווים בלא פחות מ-10.2% אלכוהול.
בדיעבד מסתבר שהפאב גם מציע מנת טעימות של 3 בירות מהחבית (לפי בחירה מהמגוון האדיר בפאב) במחיר של 6.5 אירו. אנשים נורמליים יסתפקו במנה משולשת אחת ומשתמשים קשים יקבלו תמורה הולמת לכספם אם ילכו על 2 מנות טעימות.
אני סיימתי את הערב אחרי ליטר ושליש בירה, עם הרבה מאוד אלכוהול. למרות כל השיטות וכמויות המים ששתיתי בזמן ואחרי הבירה, את הלילה סיימתי עם האנג אובר אכזרי שהסתיים רק אחרי שהקאתי את נשמתי (פעם אחרונה שהקאתי מאלכוהול היה לפני יותר מ-20 שנה!! איזה בושות).
אגב, תובנה חשובה למי שלא ניסה - כשמקיאים בירה כשותית מאוד, נהנים שוב מטעמי הכשות גם כשהם בדרכם החוצה. גם זה משהו (:
בירה לקחת הביתה
בלי תכנון מראש, במהלך השוטטות שלנו ברחובות נתקלנו בחנות בירה מ-ד-ה-י-מ-ה - Cracked Cettle. ג'ף, הבעלים יודע המון ושמח להסביר על כל אחת ממאות הבירות המוצגות בחנות. ג'ף הוא גם מבשל בירה בזכות עצמו ובקרוב הוא סיפר, הוא הולך להתקין את המערכת שלו בקומה השניה של החנות.
הבירה הנמכרת ב-Cracked Cettle היא בהחלט לא רק בירה מקומית (מצאנו גם מגוון מרשים מאוד של בירות בוטיק אמריקאיות, בלגיות והמון בירות ממקומות אחרים בעולם), אבל לבירות ההולנדיות מוקדש מקום של כבוד והן ממלאות קיר שלם בחנות. במחירים של 1 עד 2.5 אירו לבקבוק 330 מ"ל, אפשר לקבל כאן תמורה טובה לכסף.
אני יצאתי עם 8 בירות הולנדיות אורגינליות, שהמולצו ע"י ג'ף ושבזכות אריזה טובה ויסודית הגיעו כולן בשלום לארץ הקודש! אני מבטיח לספר עליהן קצת יותר אחרי שיפתחו (במהלך הבישולים הבאים).
ה-Craft Brewing בהולנד מקדים אותנו בארץ הקודש בכמה שנים ומבשלים מקומיים סיפרו לי שבמהלך 10 השנים האחרונות ניכרת מגמה ממשית של מבשלות רבות שמגיעות לבגרות ומשווקות בירה בחנויות ובפאבים. אני יכול להגיד שהבירות שאני טעמתי מראות בגרות ואיכות מעולה. אני כבר מתחיל לתכנן את טיול המבשלות שלי בהולנד.
8 תגובות:
הרגת אותי עם טעמי הכשות בכיוון ההפוך
אכן, מגעיל ביותר.
אחלה פוסט.
זו באמת בעיה, חבל שאי אפשר לטעום בירה מבלי להשתכר.
כל פעם שאני עובד ליד חנות היינות המקומית אני מתאפק שלא לקנות כמה בקבוקים שעוד לא טעמתי. אני מזכיר לעצמי שיש לי במרתף כמה עשרות בקבוקים של בירה ביתית שלעולם לא אצליח לשתות.
דפקא יש לי בירה שאי אפשר להשתכר ממנה
הוספתי מיץ דובדבנים קנוי לתסיסה והגרביטי לא יורד מ-36
בירה טעימה אבל ללא אלכוהול.....
פעם הבאה דובדבנים חיים בבישול
שחר - מה היה ה-OG לפני התסיסה?
שחר, אני דווקא הכנתי בירה לראש שנה - עם רימונים.
הוספתי מיץ קנוי לתסיסה - אבל ביום השני. לא מיד.
יש תסיסה יפה כבר 10 ימים. טרם מדדתי FG.
אני לא חושב שהוספת הפרי לבישול זה רעיון כ"כ טוב.
אולי המיץ שהוספת מכיל חומר משמר שהרג את השמרים?
אני דיי בטוח שזה מה שקרה
למרות שגם הכנסתי 30 גרם קפה שחור
הבירת דובדבנים המדוברת הייתה חלק קטן מבישול גדול יותר(סינגל וינה) שבביקבוק היה על FG=1006 בזכות טכניקת מאשינג טובה
הממ בירת רימונים - נשמע טעים
במה עוד תיבלת?
יש מתכון?
מאוד נהנתי לקרוא.
את סיפורי הבירה שלי על שטוקהולם, בלגיה ועוד מקומות אפשר למצוא בבלוג שלי (קצת פרסומת סמויה :)
www.bakbuk.co.il/blog
דרור - שמח שנהנהת.
ביקרתי בבלוג שלך - מושקע ומעניין, אם כי נראה שטעמנו בבירה מעט שונה. אני מודה למשל שקשה לי לדמיין את עצמי באירוע השקה של מכבי החדשה (ואח"כ עוד לכתוב על זה בלי להסחף לציניות)... :-)
אני בהחלט אמשיך לקרוא!
דגן
הוסף רשומת תגובה