יום שלישי, 1 בדצמבר 2009

רכז וגרעינים או All Grain ולמה בעצם?

כמו שסיפרתי לכם, התחלתי לקרוא את הראשון מהשלשה שהתווספה לאחרונה לספריה שלי - Designing Great Beers. אני חייב להתוודות שהזמן המוקדש אצלי לקריאה הוא בערך 3 דקות ביום - מהרגע שאני נכנס למיטה ועד הרגע שאני מתעורר מהחבטה כשהספר נופל לי מהיד. אי אפשר להתקדם הרבה ככה אבל אני משתדל.
בכל אופן - הצלחתי כבר ללקט כמה תובנות ובעיקר, 3 הדקות היומיות האלה מייצרות לי הרבה חומר למחשבה (ומסיחות את דעתי במשך שעות רבות מעיסוקים אחרים שלי - חלקם כאלה שאני מקבל כסף בשבילם). הנושא שמעסיק אותי בימים האחרונים הוא האם לעבור או לא לעבור מבישול ברכז+גרעינים לבישול עם גרעינים בלבד (עמודים 11-18 בספר).

בדרך כלל אנחנו קצת פאנטים והולכים עד הסוף עם סריטת בישול הבירה שלנו. אנחנו מבשלים בישול מלא ולא חלקי, מצננים באמצעות מחליף חום זרימה נגדית, הסיר שלנו הוא מנירוסטה משובחת ולא מאלומיניום (רחמנא לצלן), אנחנו עובדים עם מתכונים מסודרים ושומרים log של כל מהלך בכל אחד מהבישולים שלנו, התויות שלנו - נו, אתם יודעים. המקום היחידי שעשינו לעצמנו הנחה כבר מהיום הראשון היה בעובדה שאנחנו מבשלים מרכז וגרעינים ולא all grain.

לא אחת ולא פעמיים נשאלתי (וגם הרהרתי בעצמי) למה אני ממשיך עם הרכז ולא עובר לדבר האמיתי. התירוץ שאני נותן לעצמי משתנה (בהתחלה זה היה כי היינו חדשים בבירה, עכשיו זה פשוט כי אין זמן) אבל מה שנשאר קבוע היה העובדה שלא הצלחתי לקבל תשובה מניחת דעת למה כן לעבור לבישול מגרעינים בלבד. ההסבר שאני מקבל בדרך כלל הוא שבבישול מגרעינים בלבד אפשר להגיע ליותר שליטה בתוצר ובעצם בכל הפרמטרים. מה זו אותה שליטה שמבשלי ה-all grain כל כך קנאים לה? זה לא היה ממש ברור לי.

אז הנה, יכול להיות (בלי נדר) שבימים אלה ממש אני עומד לקראת מפנה בתפיסה. אולי זה יקרה בחודש הקרוב ואולי תוך 6 חודשים. אולי אני אעבור קודם ל-partial mash ואולי אקפוץ ישר למים העמוקים אבל נראה יותר ויותר ודאי שזה יקרה. בינתיים התחלתי ללמוד מה יכול להצדיק את המעבר, מה אני אפסיד ומה ארוויח.


אז נתחיל בהבדל בין תהליך הבישול מרכז לתהליך הבישול מגרעינים בלבד. הרכז הוא בעצם מיצוי מרוכז של תוצר mash מגרעיני בסיס שנעשה במפעל כלשהו בגרמניה, באנגליה או במקום אחר בעולם. רכז נוזלי הוא תירוש שהנוזלים בו אודו עד שנשאר סירופ סמיך (דומה לדבש בסמיכותו) והרכז היבש הוא תירוש שהמים הוצאו ממנו לחלוטין עד שנותרה אבקה יבשה. הרכזים מגיעים בגוונים שונים - extra light, light, amber, dark וניתן למצוא גם רכז לתת חיטה או אורז.


מבחינת תהליך הבישול - בישול מרכז + גרעינים מחולק לשני שלבים: (1) שלב ההשרייה (steeping) של גרעיני הייחוד שאחראים לטעמים, לארומות ולצבע; ו-(2) שלב הבישול - במהלכו מתווסף הרכז שאחראי למרבית הסוכרים בבישול. בישול מגרעינים בלבד מחולק גם הוא לשני שלבים: (1) שלב ה-mashing ו-(2) שלב הבישול. המאש הוא תהליך של הפיכת העמילנים שבלתת לסוכרים ברי התססה. הבישול, בדומה לתהליך הבישול עם רכז - תפקידו לייצר טעמים וארומות.

היתרונות של העבודה עם רכז ברורים. כל תהליך הכנת הבירה מתבצע בסיר אחד (כלי אחד לנקות) והוא לוקח פחות זמן באופן משמעותי. לאלה מאיתנו שגם צריכים להתפרנס, גם רוצים לראות את המשפחה ובנוסף לכל אלה גם רוצים לבשל בירה, זמן הוא דבר יקר. העבודה עם רכז נוחה וקלה ומאפשרת בסה"כ חופש גדול בעיצוב הבירה. גם המיומנות הטכנולוגית הנדרשת פחותה ולא נדרשת הבנה מעמיקה של תהליך המאש. והתוצר? לא בהכרח פחות טוב. הראייה היא שהרבה בירות שבושלו עם רכז זכו בתחרויות ובטעימות עיוורות - בישראל ובעולם.

החסרונות, כמו שאני מבין אותם היום הם:

שליטה בצבע

מכיוון שתהליך ההכנה של הרכז הוא בישול ארוך יחסית שבמהלכו מאודים מרבית המים מהתירוש, מתרחשת "התקרמלות" של הסוכרים, דבר שמביא לדרגת צבע כהה יותר של הרכז. גם הזמן עושה את שלו ורכז ישן ייטה להיות כהה יותר מרכז טרי. ככלל ניתן לומר שגם רכז מסוג extra light מייצר בירה כהה ביחס למה שניתן להגיע עם גרעינים בלבד. במיוחד בבירות שמעצם טיבן הן צלולות ו/או בהירות - נקודה זו משמעותית במיוחד.


שליטה בטעם
גם בבישול עם רכז נעשה שימוש בגרעינים כדי להעניק טעמים וארומות רצויות לבירה כך שברמה כזאת או אחרת השליטה בטעמים נשמרת, אבל עדיין החלק העיקרי של הלתת בבירה מגיע מהרכז. הטעמים שהוא מביא איתו, גם אם אינם שולטים בבירה - בהחלט משפיעים עליה וזאת ללא שליטה של המבשל.


שליטה בגוף
רמת ה"תסיסות" (fermentability) של הסוכרים ברכז היא נתונה ומכיוון שזהו המקור העיקרי לסוכרים בתירוש, למעשה לא ניתן לשלוט באמצעות תהליך ההכנה של הבירה ב-FG. המשמעות היא שיש קושי לתכנן גוף לבירה בבישול עם רכז לעומת אפשרות לשליטה כזאת בבישול עם גרעינים בלבד (כמובן ששליטה ב-fermentability מחייבת הבנה טובה של תהליך המאש).


אחידות ועקביות
במיוחד כשקונים בכל פעם רכז מייצרן אחר (אנחנו הרי מאוד price oriented בבחירת המרכיבים שלנו, נכון?) אבל אפילו ברכישה של רכז מאותו יצרן, יכולים להיות הבדלים משמעותיים בפרמטרים שונים כגון צבע ו-fermentability כתוצאה מהזמן שהרכז בילה אצל היבואן, בחנות או אצלי בבית. המשמעות היא שקשה יותר לייצר את אותה בירה שוב ולהבטיח פרמטרים זהים לבישול קודם.


אז אם נסכם הכל, נראה שבירות כהות או בעלות טעמים חזקים לא יושפעו (או יפגעו) בצורה מהותית משימוש ברכז בעוד בבירות בהירות, צלולות ועדינות יותר - הפגיעה תהיה משמעותית הרבה יותר. שימוש ברכז כאמצעי להוספת סוכרים עדיין יכול להיות טוב ונכון בבירות גדולות שאין חשיבות רבה לצלילותן או לבהירותן. בכל מקרה, המסקנה שלי היא שאם לא קנאים לאחידות בבישול חוזר של בירות ואם זמן הוא מצרך יקר, עדיין בישול עם רכז הוא פתרון טוב שמייצר תוצרים לא פחותים מבישול עם גרעינים בלבד.

יום רביעי, 25 בנובמבר 2009

קניתי כמה ספרים

אחרי מסע ארוך מאמריקה הרחוקה, קיבלתי סוף סוף את חבילת הספרים שהזמנתי באמזון. הרבה ידיים הספרים האלה עברו עד שנחתו בסוף בספריה ההולכת ונבנית של מבשלת הדובים.
ספר אחד שאני קורא באינטרנט כל פעם שאני מרגיש שחסרה לי איזו פיסת מידע הוא How To Brew של ג'ון פאלמר (14$ באמזון). מבחינתי זהו התנ"ך האולטימטיבי שלמרות שניכר בו שהוא נכתב בעידן אחר (בעיקר התמונות הארכאיות מסגירות את גילו של הספר) הוא שומר על ערכו ושום ספריה של מבשלה ביתית אינה שלמה בלעדיו. למרות שהספר נמצא במלואו באינטרנט - אין כמו נייר.
הספר השני הוא ספר שחוץ מהעובדה ששמעתי עליו דברים טובים - גם מחברים וגם ב-podcasts באינטרנט, קנייתו מוצדקת ולו רק בגלל שמו שבהחלט עושה חשק. זהו Radical Brewing של רנדי מושר (גם הוא 14$ באמזון). הספר כולל מתכונים ושיטות לבישול בירות מיוחדות ומקוריות, דרכים לשימוש בתוספות שונות, הרבה טבלאות וכלי עבודה והרבה רעיונות וכיוונים. זה ספר שעוד יחקר לעומקו ואם יהיו דברים שיצדיקו פרסום - אתם תדעו.
הספר השלישי הוא Designing Great Beers של ריי דניאלס (16$ באמזון). גם זה ספר ששמעתי עליו רבות וטובות והוא גם הראשון שהתחלתי לקרוא. הספר מתווה תהליכים ושיטות עבודה החל בשלב בחירת הבירה לבישול, הגדרת המאפיינים הרצויים שלה וכלה בדרכים ובשיטות להשגתם. אני אמנם בתחילת הספר אבל הוא בהחלט נראה מבטיח.
ולפני שהולכים לישון - יריב, חבר שביקר אצלי היום הפנה אותי לכתבה הזאת במגזין כלכליסט, שמשדרת נימה אופטימית בכל הנוגע למגמות העתידיות בשוק בירות הבוטיק בישראל. יפה לראות שלמרות שההתמקדות בכתבה היא דווקא בשחקנים הגדולים והעשירים, בסוף דווקא הקטנים עם הברק בעיניים מצטלמים הכי טוב. שאפו לאפינג בודהה על תמונת האמצע. קריאה מהנה ולילה טוב. בשבת - חוזרים לעבודה. גם ביקבוק וגם בישול.

יום חמישי, 19 בנובמבר 2009

שמרים - פעם שניה (ולא אחרונה)

עוד מפגש של מועדון יצרני בירות הבוטיק של ביר מאסטר ועוד הרצאה מרתקת של אביחי, זו כבר השניה בנושא שמרים ונראה שבהחלט לא האחרונה. הנושא מרתק כל כך שכמות השאלות והנושאים שמועלים תוך כדי ההרצאה אינה מאפשרת סיום הטיפול בנושא. מבחינתי זו גם הגדולה של המפגשים האלה - ההעמקה היא ככל שהקהל דורש והנכונות של אביחי להעמיק - אינסופית. הפעם אביחי התקדם 4 שקפים שלמים במהלך ההרצאה, שלווו בהרבה הרבה שאלות (ותשובות כמובן). יפה, הא? במפגש הבא נגיע (אי"ה) לנושא הסטרטר ולהקמה וניהול של בנק שמרים בבית.
ההרצאה של אביחי הוגדרה כהרצאת המשך להרצאה הקודמת אבל יהיה יותר נכון לומר שהיתה זו הרצאה שהעמיקה בנושאים מסויימים שכבר נידונו. העמקנו בעקומת הצמיחה של השמרים ובתהליכים שונים הקשורים במטבוליזם ובהתנהגות של השמרים.
דיון ארוך במיוחד התפתח בנושא התהליכים המתרחשים בחשיפה ארוכה של הבירה למצע שמרים מתים בתסיסה ראשונית ארוכה. בנוסף, נדונו ביסודיות תהליך ההבשלה והתהליכים המתרחשים לאחר התמותה של השמרים.

הבשלה

תהליך ההבשלה (Maturation) הוא תהליך חשוב המתחיל כאשר אוזלים לשמרים הסוכרים המזינים. בהעדר מזון, השמרים מתחילים לעכל תוצרים שהם ייצרו בתהליך התסיסה הראשונית - תוצרים שהימצאותם מורגשת בטעמים וריחות לוואי בבירה. אחד החומרים המשמעותיים המפורים בשלב זה הוא דיאצטיל (Diacetyl), שהמצאותו בבירה מאופיינת בארומה חמאתית ומעידה שהתסיסה לא הסתיימה לחלוטין.

שמרים ז"ל
שמרים שמתו שוקעים ומצטברים בתחתית מיכל התסיסה. לאחר המוות מתרחש תהליך הנקרא autolysis במהלכו השמרים המתים אוכלים עצמם לדעת. אנזימים בתאים המתים מפרקים את התא עצמו ומשחררים חומרים שנמצאים במצב רגיל בתוך התא - ישירות אל הבירה שלנו. התהליך משפיע על הטעמים והארומות (יכול לתרום טעמי חמצון, סולפיטים וריחות של עור מעובד) וגם מעלה את ה-pH של הבירה לרמה בסיסית יותר (מסביבות 4.2 pH אל מעל 4.5 pH). רמת pH גבוהה מאפשרת קיומם של חיידקים מזיקים ולכן יש לעשות כל מאמץ להמנע ממנה.

הערה לסדר בנושא זה - אם אתם זוכרים, בפוסט קודם נסקר ניסוי של brew your own והתנהל דיון בנושא ההשפעה של שהיה ממושכת של בירה על מצע השמרים המתים שמסקנתו היתה שגם אם קיימת השפעה - אז לפחות מבחינת הטעם היא לא מהותית והיא לא בהכרח רעה. מה שלא נמדד ונדון באותו ניסוי היה נושא ה-pH - נושא שכבודו במקומו מונח.

25 משתתפים!!!
הפעם נשברו כל השיאים והגיעו למפגש 25 מבשלי בירה. גם מבחינת כמות הבירות שהוצעו לטעימה ההיענות היתה מעל ומעבר למה שהכרנו ממפגשים קודמים - עד כדי כך שחלק מהבירות אפילו לא נפתחו ונאלצנו לשתות כמה בהסעה חזרה צפונה. לחלק מאלה שכן נפתחו לא הצלחתי להגיע. לא קלים חייו של מבשל בירה, זה כבר כולם יודעים.
לא הצלחתי לעקוב אחרי כל הבירות שהחבר'ה הביאו לטעימה, אבל הנה מה שהצלחתי לדלות:
דרור ממבשלת sparrow הביא 3 בירות שהיו בהחלט מרשימות - (IRA (India Red Ale כשותית עם נגיעה מאלטית, סייזר - Mead תפוחים ובירת חיטה שהיתה לא רעה בכלל (כמה שבירת חיטה יכולה)
בירוזלם הביא פילזנר (מצטער - לא כוס התה שלי)
ליאב וסבטה (מבשלת ליאב&סבטס) שאוהבים להוסיף פירות ודברים מעניינים הביאו בירה עם חמוצית ומשמש. הפירות לא השתלטו והיא שמרה על האופי ה"ביראי" שלה. בירה נוספת שהם הביאו היתה אייל אדומה עם ג'ינג'ר. היה קשה למצוא את הג'ינג'ר בטעם אבל הבירה היתה בסדר גמור.
היה אדי (ברו-טלי) שהגיע עם הפלמית השופעת שלו שהציגה טעם וארומה בינוניים. איפה הברוטאליות, אדי?
היו הדובים עם פורטר קפה (שתיקרא מהיום והלאה אופליה)
היו גם Moses עם הסטאוט עטור הפרסים שלו ומבשלת Nevo's (שלא הכרתי עד עכשיו) עם משהו שאני לא זוכר ועוד הרבה שבאיזה שלב פשוט כבר לא יכולתי לעקוב יותר.
במפגש הזה היו די הרבה חבר'ה חדשים שניצלו את הסיור במבשלה. אנחנו ויתרנו הפעם (למרות שהחיפוש איפה אביחי משנה גרסאות מסיור לסיור הפך כבר לספורט לאומי) ובילינו את הזמן בהתאוששות מהטעימות ומשיחה על הדברים החשובים באמת בחיים (ניחשתם נכון - סוגיות שבין האדם למקום)
ולסיום, במיניבוס של חיים בדרך הביתה, אחרי שכולנו כבר היינו מבושמים והלומי בירה, ממש כמה דקות לפני הירידה מאיילון, כמות הבירה שנלגמה הכריעה את אחד החברים ובצוק העיתים לא נותר לו אלא להטיל מימיו באחד מבקבוקי הבירה שנלגמה זמן קצר קודם לכן. מיותר לומר שהיה קשה להפסיק לצחוק עוד זמן ארוך. מי זה היה אתם שואלים? שפתיי חתומות. אני רק אגיד עליו שלבשל בירה הוא בהחלט יודע. לשתות הוא צריך אולי קצת פחות (לפחות כשאין שירותים בסביבה).

ועוד משהו לא קשור בכלל - היום (שבת) אנחנו מבלים אצל ניר דגן ב"פרעסר". שתי בירות חדשות מושקות בהזדמנות זו - אינגליש ביטר מיוחדת (English Special Bitter) העונה לשם "עוקץ" ובירה כהה עם קפה (פורטר) בשם "אופליה". למרות שאנחנו כבר די גיבשנו עמדה על שתי הבירות האלה, זו הזדמנות טובה בשבילנו לקבל פידבק שיעזור בהחלטה על המשך קיומן ו/או שינויין.
לצד החדשות - נגיש גם ותיקות. הדוב השביעי (brown ale) ואינדירה (IPA). מבטיחים לספר חוויות אחרי שנחזור (ונתאושש).

יום שלישי, 17 בנובמבר 2009

יום שישי - בירדי מארחת את פיסטה ביר

הזכרתי לפני כמה זמן שגדי דבירי (Beer-D) פתח במסורת מבורכת ובימי שישי הוא מציע חמין מלאכת ידיו ובכל פעם מארח מבשלה אחרת צעירה שמגישה מבירותיה. מנסיון אני יכול לומר שמי שמגיע לקנות ציוד וחומרים והוא לא ממהר לשום מקום, יכול להעביר כמה שעות בכיף ולהנות מבירה טובה, צ'ולנט טוב ולא פחות חשוב - שיחה עם חברים לשריטה על בישול בירה, טיפים ורעיונות.
אז הייתי שם לפני שבועיים ונהנתי מסטאוט של הבודהה הצוחק והשבוע (שישי 20/11) יואב ופיסטה ביר שלו מתארחים בבירדי עם שתי בירות - טריפל וסייזון. אני זכיתי לשתות כבר מגוון יפה של בירות של יואב (זכות השמורה למקורבים ויחידי סגולה) ואני יכול לומר שהוא בהחלט יודע את העבודה. פיסטה ביר מציעה בירות מיוחדות, מורכבות ומדוייקות להפליא.
בהצלחה יואב. ולמי שמתכנן ביקור - שמעו לי, אם אתם צריכים לעשות קניות לבישול של שבת (וגם אם לא) הנה לכם יופי של דרך לבלות שישי בצהרים. אגב, בזמן שאתם שותים - יואב הוא גם מאגר נפלא של ידע ונסיון והוא תמיד שמח לשתף. תתקילו אותו ותראו מה קורה (תגידו שאני שלחתי אותכם).

יום ראשון, 15 בנובמבר 2009

מפגש מבשלים - יום חמישי 3/12, 19:00

אז נראה שהשבט אמר את דברו. מפגש מבשלי הבירה הקרוב יתקיים ביום חמישי, ה-3/12.

הזמן: יום חמישי, 3/12 בשעה 19:00
המקום: בחצר אצל סדובסקי ברלין, אוסישקין 77, רמת השרון
דמי כניסה: 3-4 בקבוקי בירה שבישלתי בעצמי + כיבוד כלשהו.
הגבלות: מעל גיל 18 (מצטער נמרוד)

הנוהל הוא כזה - מי שמתכוון לבוא יכתוב בתגובה לפוסט זה שהוא בא, איזה בירה הוא מביא ואיזה כיבוד. במקביל, ישמח אותי מאוד אם תוכלו לשלוח לי מייל כדי שיהיה לי דף קשר (חלק כבר יש לי, אבל מה שבטוח בטוח). ככה אוכל לעדכן במידה ויהיו שינויים.

אם למישהו יש דברים מגניבים שהוא קנה או בנה או אפילו רק דברים שרק על הנייר בינתיים ורוצה להביא להראות - זה כמובן יתקבל בברכה וכולנו נשכיל מזה.

מה שאני יודע בינתיים (ותקנו אותי אם אני טועה):
- יואב (פיסטה ביר) מגיע עם בירת חיטה
- עודד יגיע עם בירת.... נכון, חיטה
- אדי (ברו-טלי) יגיע עם בלגית שופעת ואולי גם עם בריון שחור מתוק
- עמנואל (EZ Beer) יגיע עם IPA
- אבנר (בירה קרוואן) יגיע עם בירה שחורה כלשהי
- דגן ורותם (הדובים) יגיעו עם אינגליש ביטר

יום שבת, 14 בנובמבר 2009

הדובים מתארחים בפרעסר בחורשים

אנחנו מבשלים בירה כבר יותר מחצי שנה (ממש ותיקים, הא?). יש לנו רקורד של למעלה מ-20 בישולים ו-6 בירות קבועות, וחשבנו שהגיע הזמן לחפש דרכים לחשוף את הבירה לציבור. המטרה היא משולשת - גם חשיפה, גם קבלת פידבק בלתי משוחד מהציבור וגם (לא פחות חשוב) קצת עזרה במימון התחביב ובקידום החזון.
לחשיפה הראשונה זכינו במסגרת פסטיבל הבירה במעברות שהתקיים בסוכות. אחרי שהתאוששנו ממעברות וחידשנו מלאים, קיבלתי לפני כמה זמן הצעה שאי אפשר לסרב לה מניר דגן (בירה גולדה). ניר מקיים יחד עם אורן רביד פרוייקט קולינארי של בשר ובירה תחת השם פרעסר (עליו כבר כתבתי בעבר אצלי בבלוג ונכתב רבות וטובות גם במקומות אחרים) והוא הציע שנגיש בירות הדובים לצד הבשר של פרעסר. ומה עושים עם הצעות שאי אפשר לסרב להן? נכון, לא מסרבים להן.

אז התוצאה היא שבשבת, ה-21/11, בין השעות 12:00 ו-17:00 הדובים מתארחים בפרעסר. נביא איתנו כמה מהבירות המוכרות ועוד כמה בירות חדשות שטרם נחשפו בצורה מסודרת אבל כבר זכו לתגובות חיוביות. בפרעסר הבשר הוא העיקר. אוכלים אותו בידיים - נטו נטו (אולי עם קצת צ'ימיצ'ורי ועם משהו קטן ליד) ומורידים אותו עם בירה. אז אם בא לכם לבלות צהרי שבת עם בשר טוב ובירה עם קיק, אז קבענו בפרעסר.

ומה הלאה? לא יודעים. אולי הרבה, אולי כלום. אנחנו עדיין בשלב הגישוש. ימים יגידו.

יום רביעי, 11 בנובמבר 2009

מפגש מבשלים - חמישי או שבת?

בצד ימין למעלה תוכלו למצוא משאל שאני מקווה שיסייע בקביעת מועד מפגש המבשלים הבא.
זיכרו: הצבעתכם חשובה לנו. הכל תלוי בקול. מי שמצביע משפיע. כל קול קובע.