שבת של בישול, ביקבוק וניסוי כלים לטרמומטר החדש

המטרות היום היו לבקבק כמה בישולים שכבר צוברים פז"מ הרבה זמן אצלי במרתף וחייבים לעבור דחוף לבקבוק. מכיוון שביקבוק היא עבודה מעצבנת, חייבים לפצות עליה באיזה בישול אחד לפחות. ככה משהו לנשמה.

השבת התחילה בעצם כבר ביום שישי. הייתי צריך לקנות כמה דברים אצל גדי בבירדי ובאותה הזדמנות החלטתי לקפוץ לשר המשקאות (נחמד מאוד שזה מרחק הליכה קצר מבירדי) לטעום כמה בירות לרגל פסטיבל כלשהו שקיבלתי עליו כמה וכמה מיילים בשבועיים האחרונים.
בשר המשקאות פגשתי את יואב ואת דרור ובהמשך אצל גדי היה כיף לפגוש עוד לא מעט קולגות. כששני מבשלי בירה נפגשים (גם אם לא נפגשו אף פעם ואינם מכירים זה את זה) - תמיד יש על מה לדבר. אצל גדי נהנתי מחמין מלאכת גדי וסטאוט מלאכת הבודהה הצוחק (Laughing Buddha). שניהם עשויים היטב והתיישבו לי טוב יחד בבטן - דרך נהדרת להתחיל סוף שבוע. אני מבין שהחמין והבירה הם ראשיתה של מסורת בבירדי - מסורת מבורכת יש לומר.

בהמשך אותו יום התגלגלתי עם חבר לחנות "לגעת באוכל" שברעננה. החבר מכין שוקולד ופרלינים והוא בא להצטייד בחנות המקסימה הזאת בציוד וחומרים. בשיטוטי בחנות, נתקלתי בטרמומטר שהוא בדיוק מה שאני מחפש כבר הרבה זמן - עם התראה למינימום/מקסימום ועם טיימר. הכי חשוב - גם החיישן וגם הזנב שלו עמידים במים ובחום של עד 200 מעלות. בבישול היום הזדמן לי לבחון את הטרמומטר ואני שמח לבשר שהוא עושה עבודתו נאמנה. המחיר לא ממש זול אבל בהחלט סביר מבחינתי - 150 ש"ח.
התפעול של המכשיר נוח וקל. ניתן להגדיר טמפרטורת מקסימום ומינימום, כך שלמשל אם אני רוצה לשמור את ה-steeping שלי בין 67 ל-69 מעלות, אני מקבל התראה כשהגעתי לטמפרטורה - אז אני מוסיף את הגרעינים ומכבה את האש. כשהטמפרטורה יורדת ל-67 אני מקבל התראה ומדליק את האש. כשהטמפרטורה מגיעה ל-69 אני מקבל התראה ומכבה וחוזר חלילה. במהלך הבישול עצמו אני משתמש בטיימר שמודיע לי מתי להוסיף כשות ותוספים אחרים. סוף סוף אפשר לעבוד לפי המתכון גם כשיש חברים שמסיחים את הדעת או כשלוגמים בירה שפוגעת בריכוז.
הביקבוקים שעמדו על סדר היום היו: חצות (בתסיסה כבר חודש וחצי!!! אופס), יונק הדבש (בתסיסה 3 שבועות) ואינדירה (בתסיסה 3 שבועות, מהם שבוע עם dry hopping). בסה"כ ביקבקנו היום יותר מ-160 בקבוקים שהתווספו לכמות דומה שכבר מבלה במרתף.
בישלנו היום סיבוב שני - נותרו שני בקבוקים במלאי (והם שם רק כי הם מוחבאים היטב) וזו בירה בלגית בהירה ועדינה שיש לה מקום של כבוד בפורטפוליו שלנו. הבירה מכילה דבש, סוכר אינוורטי ומעט ציפורן.
הבעיה היתה שבמתכון המקורי של הסיבוב השני עשינו שימוש לארומה ול-flavoring בכשות מסוג Willamette - זן שאינו זמין עוד במקומותינו (וחבל). זהו זן אמריקאי שאת טעמיו ואת הארומות שלו אני מאוד אוהב. מבדיקה באינטרנט ראיתי שיש שני זנים שבאים בחשבון להחליף את ה-Willamette: האחד הוא ה-Fuggles והשני Styrian Goldings.
עשינו סשן קצר של הסנפה וטעימה לפני שהחלטנו להשתמש בקומבינציה של השניים ל-flavoring וב-Fuggles לבדו לארומה. היה מעניין לראות שלמרות שהיה קושי להבחין בהבדלים בארומה כשהכשות יצא מהפריזר, אחרי כמה דקות בחוץ ההבדלים היו מורגשים מאוד. ה-Fuggles היה עם ארומה יותר פרחונית (אפילו מתקתקה אם אפשר לומר) וה-Styrian Goldings נטה יותר לכיוון הציטרי.

מבחינת מבקרים - חוץ מהצוות המוביל על טפיו ונשותיו, זכינו הפעם לביקור מברזיל הרחוקה. הנרי הוא חבר טוב והוא בילה אצלנו את אחר הצהריים, לגם בירות וראה איך מכינים אותן. מכאן הוא נסע ישירות לשדה התעופה. ניסינו להנעים את זמנו ולהשקות אותו בצורה שתקל עליו את הטיסה הארוכה. מקווה שהצלחנו.
במהלך הבישול פתחנו את הבקבוק הראשון של ה-bitter שבישלנו לפני כמה שבועות (בירה ללא שם וללא תוית עדיין). מדובר בבירה עם מרירות גבוהה ונהדרת (40IBU), אם כי קצת מחוספסת יש לומר. השתמשנו בבירה הזאתב-30 גרם Northern Brewer עם 10.5% AA למרירות ונוכחותה ואופיה מורגשים מאוד.
התחלנו את היום בסביבות שעה 10:30 ובשעה 16:00 כבר היינו עם המרפסת נקיה ומסודרת. חמש וחצי שעות לבישול אחד ושלושה ביקבוקים. יפה. מזג האויר היה בעדנו והיה ממש כיף לבלות בחוץ בשמש סתיוית נעימה.
ומחר מתחיל שבוע חדש. שיעבור קל ומהר לכולנו.