אתמול - יותם ואילה היו אצלנו לארוחת ערב, ועל הדרך - גם לטעימה של 5 מבירות האיכות של מבשלת הדובים. את יותם אני מכיר מגיל 14 כשהחיים הובילו את שנינו לחוויה קצרה בבי"ס מקצועי, אבל כבר יותר מ-15 שנה שלא נפגשנו. לא, שום ריב או משהו כזה, פשוט החיים לקחו כל אחד מאיתנו במסלול שלו ודרכינו נפרדו. לפני שבוע, בעקבות פוסט של דנית בבלוג שלה ב-The Marker Cafe איכשהו הצטלבו דרכינו שוב.
אז כמו שאמרתי - אין דרך טובה לחידוש קשר מארוחת יום שישי טובה (הפעם הוגשו סאטה עוף בטריאקי, בטטה בתנור, אורז מתובל עם ירקות, פרוסות חציל ועגבניות ובזיליקום מוקרמים בגבינה, סלט ירקות עם בולגרית וגריסים וכמובן חלת הבית המפוארת, כמידי שישי) לצד טעימה של מגוון (חמש) בירות בוטיק מיצירה עצמית. אני חושב שבאופן כללי מי שלא מכיר בירות אייל ושאינו מורגל בבירה מיצירה ביתית קצת מופתע מאחר והבירות שונות מהותית מבירות הלאגר המסחריות שאפשר למצוא בסופר. ההבדל ניכר במראה, בארומה וכמובן בטעם. אחרי השוק הראשוני, בדרך כלל הציבור לאט לאט מתאהב. אני מרגיש קצת מסיונר במשימה הזאת של לחשוף לציבור בציון בירות אייל מיוחדות ושונות.
התחלנו באייל בלגית זהובה - "סיבוב שני" והמשכנו לאייל הענברית "הדוב השביעי" (יותם ואילה ציינו ששתי הבירות די דומות עד כדי כך שקשה להבחין בהבדלים בינהם ואני נוטה להסכים -ראו את הטעימה ההשוואתית). משם דילגנו ל-IPA שלנו - "אינדירה" (שאנחנו מאוד אוהבים אבל הקהל מקבל בד"כ ברגשות מעורבים), המשכנו בפורטר החומה - "חצות" (לא נרשמה התלהבות) וקינחנו בבלגית הדבשית הכהה "יונק הדבש". יותם יצא גם עם כמה בירות הביתה (אני רואה את זה כקומפלימנט, אני מבין מזה שהבירות שנטעמו היו לשביעות רצונו).
יום שבת, חום איימים בחוץ, המזגן בפנים עובד נון-סטופ, שבוע עבודה מפרך מאחורינו ושבוע עבודה מפרך בפתח. מה יותר מתאים מבישול בירה? אז הבישול ה-11 של מבשלת הדובים היה בישול נוסף של "הדוב השביעי". הפעם, כדי לנצל את המזגן ביצעתי את כל ההכנות והשקילות מראש בבית והדלקתי את האש רק כשהיו לי כלים ושקים מוכנים עם הכמויות המדוייקות בהתאם למתכון. מסתבר שזה מאוד נוח לעבוד ככה והופך את הבישול עצמו לקל עוד יותר. הוצאתי ספר, רדיו וצלוחית בוטנים החוצה וביליתי אחה"צ רגוע בחצר. לבד אמנם (רותם דפק נפקדות) אבל היה אחלה.
אז כרגע אני עם יונק הדבש שממשיך בתסיסה משנית שלאחר השפיה (racking) ועם הדוב השביעי שפוצח ברגעים אלה ממש בתסיסה נמרצת במיכל שלו. כן - שמח במרתף. אולי בהמשך השבוע נכין עוד אחד (ולו כדי להוכיח לעצמי שאני עדיין יוצר בירה במרץ, למרות שאני עובד).
הערב (שבת), אחרי שבילינו דפי ואני בהופעה בתל אביב, עצרנו בדיקסי לחטוף משהו קל לאכול ולהנות מבירת הנזירים המהוללת - שימיי טריפל (Chimay Triple) שיש להם בחבית. בירה בלגית חיוורת חזקה ונהדרת, 8% אלכוהול שאפשר להשתכר מהם מחוש הריח לבדו, עוד לפני שמגישים את הבירה לשפתיים. אם אתם נקלעים למקום - אני ממליץ בחום.
שבוע טוב לכולם. לחיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה