הדובים באים לעיר - אינדירה מחבית בשטרן 1

בילוי של צהרי שבת קייצית בתל אביב זה תמיד טוב. יש איזה אוירה של שחרור וחופש בעיר הזאת ואני תמיד נהנה לטייל ברחובות - בכל יום ובכל שעה. אבל הפעם היתה התרגשות גדולה במיוחד - לראשונה בירה מחבית של הדובים נמזגת בתל אביב!! הבירה - אינדירה (ה-IPA שלנו) והמקום - שטרן אחד.

לבילוי הזה הצטרף אלי עדי (בן 10) ויחד תפסנו טרמפ עם דפי שנסעה לראות סרט בסינימטק. מרחוב הארבעה טיילנו רגלית דרך שד' רוטשילד ומשם לפלורנטין. הרחובות היו ריקים, רוח קיצית קלה ליוותה אותנו וההליכה ביחד היתה נהדרת והיתה הכנה טובה לבירה שתבוא בהמשך.
הבניינים הישנים (בין שמשופצים יותר או שמשופצים פחות) בשדרות רוטשילד תמיד מרתקים אותי ומקסימים בעיני. הם מין חיבור כזה בין תל אביב הישנה והרומנטית לבין תל אביב החדשה והתוססת. חיבור שהוא אולי המהות של העיר המופלאה הזאת.
לאט לאט, כשמדרימים ונכנסים לפלורנטין, האוירה משתנה והופכת צבעונית ואוטנטית יותר. השכונה הזאת שיש לה אופי אחד ביום ואחר בלילה, מציעה בשבת בצהריים משהו משניהם. שלא כמו באמצע שבוע, בצהרי שבת רגוע בפלורנטין וזה נעים בהחלט.
אחרי חצי שעה של הליכה נינוחה (ויותר מ-70 תמונות שהצטברו במצלמה) התייצבנו מול היעד שלנו - הפאב שטרן 1 (ניחשתם נכון, ברח' שטרן, מס' 1). הזמן היה כמה דקות לפני 12 בצהריים וחנן וצוותו היו עסוקים בארגונים אחרונים לקראת הפתיחה בשתיים-עשרה. לאחרונה התחילו לפתוח בשטרן לבראנץ' בשבת ונראה שבהחלט יש קהל שמתאים לו ללוות את השלווה של סוף השבוע באיזה אג בנדיקט עם נקניקיה טובה וכוס בירה.
עדי ואני תפסנו מקום על הבר, עדי הוציא ספר ושקע לתוכו תוך כמה שניות ואני בחנתי את הברז החדש שבקצה הסוללה המרשימה (סוללה המונה 22 ברזים!!!).
לאט לאט התחילו לזרום האנשים. הכיף הגדול באירוע הזה היה שהיו בו המון חברים טובים שבאו לאכול איתנו נקניקיות, לשתות איתנו בירה, לדבר איתנו על בירה, לפרגן וסתם להנות משבת קיצית בפלורנטין. קצת כמו מסיבה פרטית.
בשלב מסויים המקום היה כבר ממש צפוף והומה אדם והבירה - אשכרה זרמה כמים...

האינדירה היא מבחינתי בירת הדגל של הדובים והעובדה שהיא גם הראשונה לקפוץ לחבית ולצאת לעולם נראית נכונה ומתאימה. זו הבירה הנכונה מבחינתנו למרות שהרבה אנשים סביבי (ודווקא כאלה שחיים ונושמים בירה למחייתם) חוזרים ו"מזהירים" שהשוק בארץ לא בשל, לא מוכן ויתקשה לקבל IPA. אני דווקא חושב שקהל השותים רק מחכה שנעשה לו היכרות רשמית עם הסגנון. הוא כבר ימשיך משם.

אז נכון שהקהל שהיה היום בשטרן הוא לא ממש קהל מייצג, אבל למעשה לפחות מחציתו לא היו ביר-גיקס אלא פשוט חברים שאינם פריקים של בירה כמונו, לא יודעים לדקלם את כל זני הכשות ולא מזהים סוגי לתת בבירה רק לפי הארומה. היה מעניין לראות ש-IPA כסגנון בהחלט מתקבל בברכה גם בקרב שותי בירה "מן הרחוב". לא כולם, נכון, אבל יש לא מעט אנשים רגילים לגמרי שפשוט אוהבים IPA מהלגימה הראשונה. כפי שכבר אמרו חכמים - IPA שולטתתת!!!1
תכל'ס, IPA זה נחמד (אנחנו מאוד אוהבים IPA), אבל אנחנו (וחנן) לא רוצים שתשתעממו. אנחנו רוצים להמשיך לחדש ולהמשיך לרגש, ובגלל זה - הברז של הדובים בשטרן שעכשיו מוזג אינדירה, יחכה לכם בכל פעם שתגיעו עם בירה אחרת שלנו. לפעמים זו תהיה בירה מ"הקבועות" של הדובים ולפעמים נפתיע אותכם בנסיונות חדשים ומרגשים... ולפעמים זו שוב תהיה אינדירה. היא לא הולכת לשום מקום.

בירה בחבית חד פעמית

אנחנו מכירים מזיגה של בירה מבקבוק או מחבית. בקבוק זה משעמם אז לא נרחיב עליו, אבל חבית זה מגניב ובהחלט שווה פוסט. במיוחד כשיש חידושים בתחום.

שימוש בחבית משמעותו אחסון של בירה מוגזת בחבית בנפח 20 או 30 ליטר והוצאה שלה החוצה באמצעות לחץ של CO2 שנדחס לתוך החבית ודוחק את הבירה החוצה. קירור הבירה יכול להיות באמצעות קירור הצינור בין החבית לברז (ואז החבית עצמה מאוחסנת בטמפרטורת החדר) או קירור של החבית עצמה. כאשר החבית כולה מקוררת הבירה תישמר באיכות טובה לזמן ארוך יותר לאחר שנפתחה.

כשמדובר בחביות, מבשלים ביתיים משתמשים בעיקר בחביות מסוג קורני (Cornelius Keg), חביות משומשות שיועדו במקור למזיגת משקאות קלים של קוקה קולה או פפסי ולאחר שיפוץ קל מתאימות לבירה - הקורני זמינות ונוחות לנקיון והציוד הנדרש להם פשוט יחסית. חביות סנקי (Sankey Keg) הן החביות המקצועיות המשמשות מבשלות להפצת בירה בחבית לפאבים ומסעדות. החבית עשויה נירוסטה עבה והשימוש בה מחייב ציוד לנקיון ולמילוי. קיימים מספר מבשלים ביתיים שמשתמשים בסנקי לאחר שהכניסו בהם שינויים קלים שמאפשרים פירוק קל של הצנרת לנקיון וחיטוי. אבל הדבר הבא הוא ה-KeyKeg. מדובר במעין חבית סנקי שהחידוש הגדול בה הוא שהיא חד פעמית. החבית לא עשיה נירוסטה כי אם פלסטיק, נילון וקרטון ומבחינות רבות היא עובדת באופן דומה לסנקי. דומה אך לגמרי שונה. למעשה מדובר בכדור פלסטיק שבתוכו שקית נילון. לצורך ייצוב והגנה - הכדור ממוקם בתוך מארז קרטון. הבירה ממולאת בשקית הפנימית ודחיפתה החוצה מבוצעת באמצעות הזרמת CO2 או אוויר לתווך שבין השקית לכדור החיצוני. בדומה ל"חליבה" של שקית שוקו - הבירה נדחפת החוצה ככל שהגז לוחץ עליה מהצדדים. בגלל שהגז אינו מוזרם לתוך הבירה (כמו שקורה בחביות המסורתיות) חיי הבירה לאחר הפתיחה מתארכים ואין סכנה של הגזת יתר או חסר כתוצאה מלחץ לא מתאים. בנוסף, החבית מספקת מספר יתרונות לא מבוטלים למבשלה - היא קלה במשקל ונוחה לשינוע ואחסון, לוגיסטיקה רבה נחסכת מאחר ואין צורך לגבות פקדות מהלקוח ולא נדרש שינוע של החבית הריקה. אין צורך בנקיון וחיטוי (ובציוד נקיון וחיטוי) והציוד הנדרש למילוי פשוט וזול.

עד כאן הכל תיאוריה. תיאוריה זה נחמד, אבל אין כמו להרטיב את הידיים. אתמול זכיתי לקבל מעופר רונן (מבשלת רונן) 2 חביות Key Keg לניסוי כלים על רטוב. בקושי הצלחתי להתאפק עם המילוי עד היום בצהריים. הצטרפו אלי רותם האח וריפטין שהגיע מהצפון הרחוק במיוחד לחזות בקסם.

וככה זה נראה:
החביות מגיעות עם שני סוגים של קלאצ' (Coupler) - סוג אחד משמש למילוי והסוג האחר למזיגה. הקלאצ' של המילוי כולל שעון לחץ וברז שחרור לחץ באמצעותם ניתן לשלוט על שחרור הלחץ מחלל החבית וכך על קצב כניסת הבירה במהלך המילוי. התרשמתי שחשיבותו של מד הלחץ היא בעיקר במילוי של בירה מוגזת ופחות כשממלאים בירה לא מוגזת (ועושים תסיסה שניה בקג)
לאחר קצת תירגול - המילוי הסתבר כמשימה פשוטה ואינטואיטיבית. אני מניח שאחרי עוד כמה פעמים כאלה אפשר לעשות את זה עם עיניים עצומות. אני בחרתי להגיז את הבירה באמצעות תסיסה שניה בקג. בתיאוריה, מאחר ומשיכת הבירה מתבצעת "מלמעלה" המשקעים ישארו בסוף ולא יגיעו לכוס. עוד שבועיים נראה אם זה באמת יעבוד ככה גם בחיים.

שלב הפריימינג (הוספת הסוכר לתסיסה השניה) מתבצע בדיוק כמו לפני ביקבוק וממיכל הפריימינג הבירה מועברת לחבית בגרביטציה כשהחבית הפוכה. ככה:
ואם רוצים לראות את כל זה בתמונות נעות - אז ככה זה נראה (כולל הפיספוסים והקללות (-:). צילומים באדיבות ריפטין הפקות:

שורה תחתונה - נראה שעבור מבשלות בוטיק ה-Key Keg הוא פתרון מדהים. הוא פותר הרבה בעיות ומכשלות לוגיסטיות ומפשט את המעבר לחבית. אני חושב שזו הולכת להיות מהפכה של ממש בתחום הזמינות והמגוון של הבירה מחבית - הן בפאבים והן במסיבות ואירועים חד פעמיים.