לאחר שהתארגנה הקבוצה, השלב הבא היה לקנות את החבית. רכשנו חבית משומשת ששימשה בגלגול הקודם ליין ועברה גירוד, שריפה, חיטוי ושיפוץ כללי. אולי חבית ברבן או וויסקי היתה מתאימה יותר אבל זה מה יש ונראה שגם החבית שמצאנו תעשה את העבודה.
השלב הבא היה לבחור מתכון. שני כיוונים התחרו על התואר - ברלי וויין מחד ורובוסט פורטר מנגד. אחרי דיונים והצבעה (דמוקרטית) - הפורטר נבחר וגובש מתכון על בסיס ה-Sour Bourbon Barrel Porter של ה-mad fermentationist המופלא. מי שלא מכיר - המתסיס המשוגע (העונה לשם Michael Tonsmeire) הוא סוג של גורו בתחומו. הוא עורך ניסויים ופרוייקטים מעניינים ומרתקים (בעיקר בבירה, אבל לא רק) ומקפיד לשתף את הציבור בבלוג שלו בניסויים ובתוצאותיהם. הבלוג שלו הוא זירת דיונים מרתקת והמתכון שלו נראה לנו פשוט, מוצלח ומתאים למטרתנו.
המתכון נראה ככה:
OG: 1.082
FG: 1.018
Color: 38.1 SRM
IBU: 28.5 IBU
ABV: 8.1%
6.00 kg Pale Malt (2 Row) UK (3.0 SRM) 84.8 %
0.50 kg Caramunich Malt (56.0 SRM) 7.0 %
0.33 kg Carafa II (412.0 SRM) 4.6 %
0.25 kg Roasted Barley (300.0 SRM) 3.6 %
40.00 gm Goldings, EK [5.00 %] (60 min)
Yeast: US-05
Mash @ 68 C, 60 min, efficiency 75%
Boil 60 Minutes
FG: 1.018
Color: 38.1 SRM
IBU: 28.5 IBU
ABV: 8.1%
6.00 kg Pale Malt (2 Row) UK (3.0 SRM) 84.8 %
0.50 kg Caramunich Malt (56.0 SRM) 7.0 %
0.33 kg Carafa II (412.0 SRM) 4.6 %
0.25 kg Roasted Barley (300.0 SRM) 3.6 %
40.00 gm Goldings, EK [5.00 %] (60 min)
Yeast: US-05
Mash @ 68 C, 60 min, efficiency 75%
Boil 60 Minutes
לפני שבועיים-שלושה השלימו כל החברים את חובתם ובישלו את הבירה והערב נפגשנו במבשלת העם לאשר את הבירות ולהעביר אותן לחבית. חשיבות ההקפדה על נקיון וחיטוי גדולה במיוחד במקרה הזה - הבירה צריכה לשרוד שנה שלמה בחבית ומבשל אחד שהתרשל יכול לחרב את החבית כולה.
הבירות הגיעו לאחר שסיימו שבועיים לפחות של תסיסה בבית (חלק מהבירות סיימו גם 4 שבועות ויותר), הן נטעמו במטרה לשלילת פגמים מהותיים או סימנים ראשונים לזיהום או קילקול ורק לאחר שאושרו - הועברו לחבית. בפועל כל הבירות שנטעמו נמצאו ראויות ונכנסו לחבית.
לצורכי תיעוד (לטובת הדורות הבאים) - כל אחד מהחברים הצטלם עם התוצרת שהביא איתו:
תראו איזה יופי...
יצויין שאת חלקי בפרויקט החלטתי לבשל במערכת הגדולה במבשלת העם ולא בסיר הקטן בבית. בישלתי 140 ליטר - כך שגם יהיה מספיק בירה כבאפר במקרה של חוסר בחבית ולא פחות חשוב - את היתרה נבקבק ולפחות חלק נשמור בתור רפרנס להשוואה. יהיה מעניין.
אז יאללה, לעבודה. ממלאים את החבית. אחד אחרי השני פתוחים כל מיכל בירה, הבירה נטעמת ומאושרת ואז נשאבת ומוזרמת לחבית.
אז לסיום - תודה לרוזנבלטים, לעודד ולמאור (שנאלצו להעדר והביאו את הבירה לפני) ולכל החבר'ה שבילו איתנו הערב - נועם, שחר (על ילדיו), יואב, אמיר, שמולץ, דני ואשל. ולרועי, שמצא לו ריגושים אחרים במקום לבלות ערב עם החבר'ה - סלחנו, אבל רק הפעם. (נו, כבר מגיע מזל טוב?)
11 תגובות:
למה צילמת רק את חבית 5189?
תראה תמונות של כל השאר.
כבוד!
איזה יופי של פרויקט. כל כך כייף לראות מוחות יוצרים משתפים פעולה.
רותם
ממש מרגש
אבן דרך בבישול בירת ביתית בישראל
חבל שלא יכלנו להגיע (אני ואחי), נראה שהיה ארוע כיפי. מסקרן אותי מאוד לדעת מה היו ההבדלים בין הבירות? מה היתה החתימה המיוחדת של המבשלים? אילו בירות היו שונות מהותית? ולמה?
לי ולדני היה טעם קצת יותר אלכוהולי, מסתבר שאנחנו היחידים שהגענו ל-OG מעל 1080
יואב
היי יואב, תודה על התשובה אבל אתם לא היחידים- גם אנחנו הגענו לגרביטי מעל 1.080 למען הדיוק מעל בנקודה אחת.
לא זכור לי מהבירה שלנו טעם מעט אלכוהולי... אבל טעמתי אותה כאשר הסופי שלה היה 1.019 והיא עדיין לא לגמריי סיימה תסיסה, היתה צפוייה לרדת בעוד איזה 2 נק' להערכתי.
amazing guys, too bad I'm not there to put my share in. keep on the good brewing
חובבי ציון מוכיחים שוב שהם מגיעים לשיאים מרגשים. קיפ און דה גוד וורק.
יואב - טעם אלכוהולי קשור ב-OG?
לדעתי יותר קשור בטמפ' תסיסה
שחר, בעיקרון אתה צודק. הבירות האלה מן הסתם חזקות יותר ולאו דווקא אלכוהוליות כתוצאה מקיומם של כהלים אחרים חוץ מאתנול
יואב
וואו, בטח יצא מעולה, הייתי רוצה לטעום את הבירה האיכותית שלכם :)
הוסף רשומת תגובה