יום שבת, 11 בספטמבר 2010

בישול יונק הדבש לראש השנה והרבה אורחים

אם יש בירה של הדובים שאפשר להכתירה כחביבת הקהל, זו ללא ספק "יונק הדבש". אני לא יודע אם הבירה מעולה או שזו התוית שעושה את זה, אבל בכל פסטיבל וכל אירוע - זו הבירה הראשונה להגמר וזו הבירה שכבר מהרגע הראשון מגיעים אנשים מוכווני מטרה שיודעים מה הם רוצים - "יונק הדבש".
למען הגילוי הנאות - מתוך הפורטפוליו של הדובים, זו לא הבירה המועדפת עלינו. יונק הדבש היא בירה בלגית במאפייניה, כהה בצבעה, דבשית עשירה ומתוקה בטעמיה ומלאת גוף. אמנם שילבנו בה כשות קצת מעל המקובל לבירות כאלה שתורמת גם מרירות, גם טעמים וגם ארומה - אבל אין בזה לשנות את העיקר - מדובר בבירה בלגית מאוד.

בבישולים האחרונים התמקדנו בסוגים כאלה ואחרים של IPA או ב-pale ale אנגלי עתיר כשות וארומה, תוך משחק במשטר הכשות ובניואנסים שונים בתהליך הבישול. הבלגיות נדחקו לעדיפות נמוכה ופניות של חברים שביקשו לזכות בטעימה של יונק הדבש נדחו בנימוס (יש כמה שהבטחתי להתקשר אליהם אם וכאשר נבשל. לבושתי שכחתי מי - אתם מוזמנים להתקשר...). החלטנו שראש השנה זה מועד ראוי לסיבוב נוסף של הבירה הזאת.

מפה לשם הצטברו גם כמה חברים שרצו לקפוץ לראות לראשונה בחייהם את הקסם קורה. להבין איך מגרעיני שעורה, פרחי כשות, מים ושמרים נוצרת בירה. התחלנו לבשל בסביבות 11 בבוקר ועד 12:30 כבר היו אצלנו גיא, מירה-בל, אמיר ובקי. גם אם הם חשבו כך, הם לא באו לבלות - ניצלנו את כח האדם הצעיר למשימות שונות ועל הדרך גם ביקבקנו את בירת החתונה של רותם.
בד"כ אנחנו מקפידים על בירה תוצרת בית אבל הפעם מירה-בל הביאה לאגר צ'כי בשם Svijany, איתו התחלנו. לאגר כמו לאגר, לא מפתח ציפיות גבוהות. בהיר וצלול, קל לשתיה ובלי יותר מידי מרירות. אפשר לשתות אבל לפחות בשבילנו - לא יותר מזה.
מכיוון שהחינוך הסוציאליסטי שלנו מחייב תשלום שכר הוגן - הפועלים שולמו בבירה. התחלנו ב-Brew Party Ale. בירה בסגנון אמריקן בראון (עם שינויים בהתאם למצב) שבושלה ב-Brew Party של חובבי ציון. זו בירה שהתחילה גרוע אבל הולכת ומשתבחת מטעימה לטעימה והיום - 4 חודשים אחרי שבושלה, נראה שהיא במיטבה.
המאש של היונק מבוצע בטמפרטורה של 67 מעלות - טמפרטורה גבוהה יחסית, שמטרתה שמירה על סוכרים לא תסיסים שישאירו את הבירה עם מתיקות וגוף. זה חשוב במיוחד לאור העובדה שבבירה יש עוד 1 ק"ג של סוכרים מוספים (סוכר אינוורטי, דבש) בעלי תסיסות של כמעט 100%.
במהלך הבישול אנחנו מוסיפים את הדבש והסוכר האינוורטי
ונותנים להתבשל עם הכשות...
טוב, צריך להמשיך לשתות. המשכנו עם חצות - הפורטר שלנו. בירה קלה בעלת מרירות קפאית משהו וטעמי כשות (איך לא)
ומשם לאיזו גרסא שעשינו לאינדירה. כמו שכתבתי בפתיחה - אנחנו בהליכים של ניסוי ותעיה בנוגע למשטר הכשות ב-IPA ובודקים איך משפיע שינוי משטר הכשות על הבירה. הגרסה ששתינו היום היא "אינדירה" מופחתת כשות 60 דקות במטרה להוריד את רמת המרירות שלה מבלי לפגוע בטעמים (15 דקות) ובארומה (0 דקות).
אחרי שהאורחים שלנו שתו כמה בירות, הקמנו אותם לעבוד. הם חיטאו (תראו איך היוד החדש הזה מקציף...), ביקבקו ופיקפקו את בירת החתונה של רותם ועשו זאת למופת!
והנה התוצרת. קצת מעט בכמות (50 בקבוקים בלבד) אבל האיכות תפצה.
בינתיים יונק הדבש התקרר לו להנאתו דרך מחליף החום ומילא לא פחות מ-22 ליטר במיכל התסיסה. בסמוך אפשר לראות את אחד מעציצי הכשות שעבר חוויות קשות (תזכרו, אסור להשקות צמחים במי מזגנים) ועכשיו הוא בהליכי התאוששות.
שלוש שעות מאוחר יותר הנשם כבר הכריז בקולי קולות "בלופ בלופ בלופ". איזה יופי של צליל.

4 תגובות:

רפאל אמר/ה...

מה?! רותם, חתונה, בירה?
אתה לא יכול לזרוק את זה לחלל האוויר ולהמשיך לסדר היום כאילו כלום לא קרה. פרט, נמק והסבר! ומזל טוב אני מניח :)

רותם אמר/ה...

אני מבקש מכולם להרגע. הכל בסדר.
פרטים אודות הבירה המדוברת יופיעו כאן, אם תהיה דרישה כזאת. פרטים נוספים על האירוע - רק למקורבים...

רפאל אמר/ה...

זה בסדר רותם, אני מבטיח לך שאני אישן יופי בלילה גם בלי פרטים נוספים על האירוע. הסר דאגה מלבך.

מזל טוב בשנית. רק בריאות.

נועם אמר/ה...

אצלי היוד ממש לא מקציף ככה.
מהלתי 1 מ"ל ל20 ליטר ע"פ ההוראות.
מוזר.