הייתי איש של גיניס. סטאוט היה בשבילי הטופ (ושלא תבינו אותי לא נכון, אני עדיין מחבב מאוד את הסגנון). הייתי גם מתמוגג מכל בירה בלגית חדשה ששתיתי. בירות מתוקות וכבדות למשל, ממש ריגשו ושימחו אותי. אבל מה שקרה בשנה-שנתיים האחרונות זה שכנראה הטעם שלי השתנה ללא הכר. התבגרתי. עכשיו אני אוהב אותן יבשות, מורכבות ועם הרבה טעמים וארומות של כשות.
אבל כל ההקדמה הארוכה והמיידעת הזאת היתה כדי לספר על בירה חדשה שטעמתי ושהצליחה לגעת בי. לאחרונה אני נוהג ללכת מידי פעם לפורטר אנד סאנס, לקשקש עם הדס מצידו השני של הבר, להגיד שלום ליואב ובעיקר - לבדוק מה התחדש. אני מתרכז בבקבוקים עכשיו פשוט כי שם יש יותר דברים שאני לא מכיר. בשבוע שעבר הייתי שם עם רותם (האח) ואחרי התלבטות קלה, הבירה הראשונה שניסינו היתה ה-Golden Pride של מבשלת Fuller's.
מבשלת Fuller's היא מבשלה טובה באופן כללי, אבל אני לא יכול לומר שהבירות שלהם (אלה ששתיתי) ריגשו אותי ממש. אני יכול להכריז בבטחון שמבין כל הפולרס ששתיתי עד היום - הגולדן היא ללא ספק הטובה ביותר. עד כדי כך שביום שישי, בביקורי אצל יניב (המרתף של רוזנר) קניתי לי שני בקבוקים כאלה הביתה!!! כן כן - שום ושמיים, אני שותה בבית בירה שאינה שלי והיא אפילו מסחרית ואפילו-אפילו מיובאת.
מדובר בבירה בהירה עם גוון נחושת יפה, צלולה ועם ראש קצף קרמי ויציב. הארומה שלה משלבת מאלטיות וכשות אנגלית בעל מאפיינים פירותיים מעט. הבירה גדולה (8.5% אלכוהול) והיא בהחלט מרגישה ככה בכל חלל הפה. זו בירה עם גוף שמתאימה לשתיה של כמויות קטנות ואחרי בקבוק ממנה צריך לנוח. לאחר כל לגימה נשארים בפה טעמים מורכבים של כשות שאפשר להמשיך להתענג עליהם עוד דקות ארוכות.שורה תחתונה: אם בא לכם בירה אנגלית גדולה ונגמרה הבירה שבישלתם במזווה - הגולדן פרייד יהיה בחירה טובה בהחלט. גם בפאב וגם בבית. ואם אתם באנגליה - נסו לחפש בפאבים המקומיים את גרסאת ה-cask. למרות שלא שתיתי אותה, אין מצב שהיא תאכזב. ואם מזכו במנה של cask של הגולדן - ספרו לי איך היה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה