יום שישי טיפוסי של ביר-גיקס בתל אביב

העולם, כמו שכולם יודעים, מתחלק לשתי קבוצות של אנשים - "ביר גיקס" ו"אנשים נורמליים". מה שלא כולם יודעים זה שגם לאלה הנמנים על הקבוצה הראשונה יש לפעמים חברים מהקבוצה השניה. החברים האלה לא יודעים (ובטח לא מתארים לעצמם) איזה עולם יש שם בחוץ לאנשים שהבירה היא כל (או לפחות רוב) חייהם. ביום שישי האחרון הצלחתי לגרור חבר שלי ("איש נורמלי") למשך כמה שעות אל הצד האחר.

זה התחיל בשיחת טלפון תמימה ביום שישי בבוקר. התקשרתי ושאלתי אותו אם הוא רוצה לבוא איתי לבדוק מה התחדש במבשלה ההולכת ונבנית והוא נאות בשמחה. בהמשך סיפרתי לו שאחרי שנעבור במבשלה, אנחנו ממשיכים לתל אביב למקום בשם "הפרוזדור" לשתות בירה ולפגוש כמה חברים. שאלתי אם זה מתאים לו והוא הסכים. אחרי שעתיים ומשהו של טעימה ושיחה על דא והא ואחרי שזהיתי ניצנים של איבוד סבלנות, עזבנו את הפרוזדור ואמרתי לו שבדרך הביתה נעצור לרגע בבירדי - רק לרגע, כי חבר שלי מוזג שם בירה היום. הוא הסכים. החזרתי אותו הביתה 5 שעות אחרי שאספתי אותו. לא בטוח לגביו אבל לי היה כיף.

התחלנו בביקור קצר במבשלה (הרחבה בנושא הזה אני מבטיח בפעם אחרת, לא היום).
משם יצאנו לעיר הגדולה. תל אביב.

ועכשיו לפי הסדר. יש בנחלת בנימין מקום שקוראים לו הפרוזדור. האמת אני לא יודע כל כך לתאר את המקום הזה. מדובר במין דירה קטנה וישנה עם ריצוף תל-אביב ישן, שהוסבה לסוג של פאב תוך שמירה על עצם היותה דירה.
עברתי ליד הפרוזדור כמה פעמים אבל אף פעם לא נכנסתי. הפעם באתי במיוחד, פשוט כי בפרוזדור התקיים מעין "מיני פסטיבל" של בירות מבישול ביתי בארגון מירה-בל מ"בירות בוטיק ישראליות".

כבר בדרך, כשעוברים בנחלת בנימין ביום שישי בצהריים, מתחילים להכנס לאוירה.
לגאוותי הרבה, כמעט כל הביראים שמזגו ממרכולתם הם חובבי ציון: נועם (שיבולת) שלו, פרננדו הקדוש, עופר רונן, תום (Beer 7). הביראי היחיד שהציג שאינו נמנה על שורות חובבי ציון הוא סשה (גופר'ס) כנוביץ'. קדימה סשה - 75 חובבי ציון מחכים לך. בוא.
האוירה במקום היתה קסומה. קטן, צפוף, טיפה דביק אבל מגניב לאללה. חוץ מהמציגים היו כמובן הרבה חברים-ביר-גיקס נוספים ועם אלה הרי תמיד יש על מה לדבר. החבר שגררתי לשם נראה כאילו הוא הגיע לאיזה עולם מקביל שלא ידע על קיומו. אבל היה לו חיוך אז אני מניח שהוא נהנה.
הספקתי לטעום מהסטאוט של נועם, מה-IPA של פרננדו, מה-Roshashana Ale של תום, מה-APA של סשה ומה-וויקיד אייל של עופר. בין לבין התמלאה לי הכוס בעוד דברים שאני לא יודע מהם. היה נחמד מאוד שיצא מגוון מעניין של בירות - בסגנונות שנעו מגרמניה, דרך בלגיה, אירלנד וארה"ב. אחלה מסיבה.
כאן המקום לציין שמשהו טוב יוצא לי מהבלוג הזה. מרוב הרעש שאני עושה בכל הקשור להעדפותי (בתחום הבירה לפחות) כולם כבר יודעים את יחסי לחיטה מחד ואת חיבתי לכשות מאידך. יודעים בדיוק מה למזוג לי אפילו לפני שאני מספיק לבקש. איזה פינוק, ממש שירות VIP.

היה שם גם מישהו שלמרות שהוא לא מבשל בירה, הוא לא מחמיץ אף אירוע. בזמן שהשוונו מצלמות (שלו יותר גדול) שמעון התבכיין לי שאף פעם הוא לא מופיע בתמונות כי הוא הצלם - אז הנה שמעון, הזדמנות של פעם בחיים. קבלו את שמעון ("צילום משכר") אלקיים:
אחרי סבב של פרידות יצאנו את הפרוזדור והתגלגלנו כאמור לבירדי. להגיד שלום ולשתות מה-Triple IPA של אוריאל (KaBeer). הבירה (שבושלה ב-brew party) היתה אחלה. בעצם ברור שהיא היתה אחלה, ככה זה כשמבשלים בקיבוץ של השומר הצעיר, נכון אוריאל? (-:
בתיאום מרשים (ובלי תיאום בכלל) יואב (פיסטה) הגיע לקחת סחורה לבישול של שבת ולהביא בקבוק של בירה שבישל לקבלת משוב מהציבור.
הבירה של יואב מתובלת בפלפל אנגלי ואם לשפוט לפי הטעם, בעוד כל מיני דברים שלא זיהיתי. היא ניחנה בריח וטעם חזק שמזכיר ציפורן (לדברי יואב זה הפלפל האנגלי שתורם את ה-note הזה). לדעתי התיבול מעט חזק מידי, אבל נדמה לי שזמן במקרה הזה הוא פרמטר חשוב והוא גורם מעדן. שווה לנסות את הבירה הזאת שוב בעוד חודש-חודשיים.
על הדרך, הזדמן לי לצלם את הלתת החדש שגדי התחיל לייבא (בנוסף ל-Weyermann) לתת אנגלי של חברת Bairds Malt.
בשעות האלה של יום שישי מועדון יום-שישי של בירדי ("מועדון החיטה") כבר ממוקם בחוץ וכבר עם מבחר נאה של בקבוקים ריקים על השולחן (חלק בלתי מבוטל מהם שנדי למיניו, רחמנא לצלן)
הנה, אפילו העמדתי אותם לתמונה ייצוגית...
שבוע טוב!