ביקור-טעימה במבשלת Sparrow

אתמול נתתי ביקור קצר (מודה - קצר מידי) אצל דרור במבשלת Sparrow שבמושב נחלים. ההזמנה של דרור לרגל הפורים היתה תירוץ להגיע אבל זה בהחלט לא היה הביקור האחרון. פשוט צריך למצוא תירוצים נוספים לביקורים הבאים (דרור - תעזור לי בזה, הא?)

בהגיעי דרור היה עסוק ונע בין אירוח ומלצרות באירוע המרכזי - משתה פורים מפואר, לבין אירוח ומינגלינג במאחורי הקלעים - במבשלה עצמה. למרות האקשן הוא התפנה ופינק אותי במיטב שבמיטב. גם תומר וירון, השותפים של דרור לבישול דילגו בין הטיפול בסועדים לבין המבשלה. הבשר שקיבלנו ישירות מהמעשנת היה שווה לבדו את הביקור.

המבשלה של דרור ממוקמת במבנה ארעי במושב, סמוך לעסק המשפחתי. לדרור יש ממלכה קסומה - חדר רחב ידיים ובו כל מה שצריך. מציוד שטיפה וחיטוי, דרך מערך בישול ומספר מקררים לתסיסה, אחסון והבשלה ועד ספה להתרווח עליה אחרי שממלאים את הכוס. אולי גולת הכותרת זה מערך החביות שיש שם שמאפשרות מזידה ישר מהמקרר.
במקרר עצמו יש שתי חביות בירה המחוברות למיכל CO2 מכיוון אחד ולברז שבדלת מהכיוון השני.
דרור כאמור ממלא גם חביות וגם בקבוקים והוא לא מפחד לחטוא גם ביצירת משקאות שאינן בירה. יש ברפרטואר שלו גם לימונצ'לו אתרוגים (אתרוגצ'לו?) ויין תפוזים (או משהו כזה, מקווה שאני לא מפספס בגדול) וכמו שזה נראה - עוד היד נטויה. יצירתי הבחור.
מכיוון שאני ודרור כבר מכירים ומכיוון שדרור מכיר היטב את נטיותיי (לפחות את נטיוטיי בתחום הבירה), הוא עשה לי תרגיל. הוא מזג לי בירה וסירב להגיד במה מדובר עד שאטעם ואחווה דעה (זה כבר היה חשוד).
הבירה שנמזגה מהברז שבמקרר, היתה כהה עם ראש קצף חום בהיר יפה, והיו לה ארומה וטעם מעט מאלטי (אפילו הייתי אומר סילאני). אבל לצד המאלטיות הבירה התאפיינה בכשותיות מכובדת ומפוארת ושהרימה אותה לרמת מורכבות גבוהה והיא היתה מעניינת וערבה. מה היא היתה אתם שואלים - אז קבלו כאן, קבל עם ועולם הכרזה: דגן שתה לאגר חיטה ואהב אותה!!!

אחרי שמזגתי לי עוד כוס (כן, כן!) וגמעתי גם אותה בהנאה רבה, עברתי ל-IPA. הטעם היה נהדר, מרירות טובה ועשירה שעושה נעים בחלל הפה. ההערה היחידה שלי לבירה הזאת היא שחסר בה ארומה ויכול להיות שקצת יותר dry hopping היו עושים את העבודה.
מכיוון שכבר ממש הייתי חייב לעוף אבל לא יכולתי לוותר על עוד סיבוב אחד, נפתחה לכבודי ה-special whiezenbock. בירה כהה וניכרת בה המאלטיות. מבין ה-3 שטעמתי היא היתה אצלי במקום השלישי (אולי פשוט כי היה בה הכי מעט כשות). עם זאת - היא בהחלט לא בירה רעה ובלי התחרות של שתי אחיותיה המשובחות היא היתה עומדת בגאווה ובגאון.
זהו - קצר, אבל שווה. תודה. תודה. תודה.