פתחתי קצת ספרים, גלשתי בקבוצות דיון באינטרנט... הכל לקבל השראה. בסופו של דבר החלטתי - 100. אני הולך על 100 IBU ועכשיו רק נשאר לתפור סביב זה בירה. מכיוון שיש קוראים שלא בקיאים בטרמינולוגיה וכאלה שלא מכירים את הסטיות שלי, נסביר ש-IBU הוא International Bitterness Units. יצויין גם שבשבילי - כמה יותר IBU, יותר טוב. ג'ון פאלמר מסביר יפה את חישוב המרירות ב-How to Brew. על קצה המזלג אפשר להסביר שהמרירות היא פונקציה של כמות חומצות אמינו שנמצאות בכשות ומפוטנציאל המיצוי הנגזר מהטמפרטורה והמשקל הסגולי (SG) של התירוש וממשך הזמן. רתיחה טובה היא אופטימלית למיצוי המרירות וסדר גודל של 80 דקות בישול מביאות למיצוי מקסימלי.
ובשביל הבירה שמסביב לכשות - אני מאוד אוהב Caramunich type II אז בנוסף ל-6 ק"ג Pale Ale לקחת 400 גרם מזה. מכיוון שרציתי קצת צבע - הוספתי עוד 50 גרם CaraFa, שיהיה. בחרתי מגוון רחב של סוגי כשות. רצתי טעמים אמריקאים אבל בלי להגזים עם הציטרי-קסקיידיות אז השתמשתי ב-3 סוגי כשות: Cascade, Fuggles ,Styrian Goldings
על מנת להגיע ליעד המיוחל - 100 IBU (יש לסייג ולהגיד שזה ה-IBU המחושב ואין ערובה שזה מה שבאמת יצא...) החלטתי על boil של 80 דקות ובניתי קומבינציה שכוללת 147 גרם ב-80 דקות, 60 גרם ב-15 דקות ו-60 גרם ב-flame out לארומה. אני מתכנן עוד 50 גרם ב-dry hopping, מה שמביא אותי לכמות כשות כוללת (ומטורפת) בסך 317 גרם!!!!! זה הופך את הבישול הזה לבישול היקר ביותר שלי!!
והנה המתכון כפי שהוא ב-Beer Recipator:
ככה זה נראה כשזה רותח (אין לי תמונה איך זה נראה כשזה גולש... אבל עם קצת דמיון אתם יכולים לנחש)
והקירור
התוצאה: OG 1.064 וצבע זהב אדמדם יפה
וככה נראה הסיר - אחרי. עם משקעי הכשות... חבל שאתם לא יכולים להריח.
ותוך כדי הבישול באה לי עוד מחשבה. כבר כמה זמן שאני מחפש הזדמנות לבחון את התרומה של השמרים לטעם, לארומה ולאופי של הבירה. אז נכון שהבירה ההופית הזאת זו לא ההזדמנות הקלאסית לבדיקה שכזאת אבל אני במצב רוח לניסיונות, אז... נו, שיהיה. החלטתי להפריד את הבישול לשני מיכלי תסיסה נפרדים.
באחד השתמשתי ב-S-04 (אייל בסגנון אנגלי) ובשני ב-S-33. אלה שני זנים שאני משתמש בהם הרבה בבישולים שלי ואני לא בטוח באשר להבדלים במאפיינים שלהם. אני מקווה שעכשיו אני אדע טוב יותר.
בכל אחד ממיכלי התסיסה יש קצת יותר מ-10 ליטר תירוש. הרבה ראש נשאר בכל מיכל, אבל אני לא רואה עם זה בעיה כשמדובר בתסיסה ראשונה. תוך חצי שעה - שעה של תסיסה ה-CO2 יכסה את התירוש בשמיכה יפה ובהמשך ידחוק את החמצן החוצה דרך הנשם.
זהו - עוד עונג של שבת. מחר שבוע חדש.
22 תגובות:
באמת רציתי לדעת אם אתה מבשל היום...אני הייתי עסוק בבישול באץ סטאוט נוסף.
כשהייתי סטודנט המנה הקבועה בימי חמישי היתה פסטה ברוטב "כל מה שנשאר", נראה שאימצת את הגישה גם בבישול בירה... :), (אני מקווה שיש לך פריסת תשלומים אצל גדי...200 ש"ח רק לכשות...שווה לך לבקבק אח"כ בבקבוקים גדולים ולקרוא לבירה: The finest bear)
התחילו לך בסועות במיכל עם ה- S04? נראה שבקור הזה הם שובתים...
אל תשכח שאני קונה כשות סדרתי (בחבילות של 1/2 קילו) וזוכה להנחת כמות.
בינתיים אין בועות באף אחד מהמיכלים (אחרי 5 שעות) אבל צריך לזכור שיש ראש גדול אז לוקח זמן רב יותר לבנות לחץ במיכל. ב-S33 זה כבר מאוד קרוב לדעתי, ב-S04 ייקח קצת יותר זמן.
התחיל... אגב כנס לפייסבוק, פתחתי דף למבשלה:
http://www.facebook.com/pages/edit/?id=288185762338#!/pages/Pista-beer/288185762338
יואב,
אצלי גם הS-33 בשביתה. יש לי טריפל (או סתם בלגית חזקה) שלא מוכנה לרדת מתחת ל1.020
מקסימום אבקבק ככה.
אני שמח לשמוע שהתחלתי טרנד עם ה אואטמייל סטאוט.
דגן, אם תבקש יפה אני איה מוכן לטעום מהבירה.
אגב, עוד גורם שמשפיע על הניצולת הוא השק. כשות בתפזורת נותנת יותר ניצולת, היה נראה לי שהשקים שלך קטנים יחסית.
ה-S33 התחיל לבעבע, 6 וחצי שעות אחרי הוספת שמרים (הטמפרטורה במרתף בערך 18-19 מעלות). אין תלונות.
הפרדתי את הכשות ל-4 שקים בגלל הכמות ובאמת גם זה לא היה מספיק (לא יאמן כמה מים הכשות הזאת שואבת). בפעם הבאה שאני אדחוף כמות כזאת אשתמש בשקית של ה-steeping.
דגן - חשבת לנסות לבשל את הכשות במים בלבד ("תה-כשות"), כדי להשיג מקסימות נצילות, ואת המים האלה להוסיף לבישול עם התירוש?
אילן, באמת קראתי הטכניקה של בישול בנפרד ומיזוג ואני מודה שהיא פשוט נשתכחה. דווקא כאן היתה יכולה להיות הזדמנות טובה.
בכל אופן - תודה על הרעיון. בפעם הבאה.
אללה יוסטור ולהקתו
יוצא BV של 3.24
שחר,
מה זה BV ואיך מחשבים אותו?
יחס בין מרירות למשקל הסגולי ההתחלתי. (צריך להיות סביב 1).
טיפונת יותר מורכב מזה:
http://beercolor.netfirms.com/balance.html
יש מתמטיקת בירה שפשוט לא בא לי להתעמק בה.
לי מספיק טוב סולם של:
לא מר לי -- קצת מר לי -- מר לי נעים -- לא מספיק מר לי.
;-)-->--<
נעם
זה נכון בצד של השתיה
אבל אתה גם רוצה לתכנן מתכונים
שיהיו למשל "מר לי נעים"
בשביל זה אתה צריך לחשב BV
נועם, בדיוק לכך יש כמה כללי אצבע ואחד מהם יחס מרירות משקל סגולי התחלתי שווה 1. זה לא מתמטיקה גבוהה. היחס הנ"ל הוא שאיפה ולא חובה. בסטאוט או פורטר למשל אין מצב להגיע ליחס זה.
והמקור לכלל האצבע הנ"ל בספרו של Ray Daniels, Designing Great Beers
100 IBU ? יותר ברוטלי מ brew-tali
עמנואל - מה ההיגיון של כלל האצבע הזה והאם יכול בכלל להיות כזה כלל אצבע שנכון ותקף לכל הסגנונות?
דגן, שים לב למקור. לדעתי קנית את הספר של ריי דניאלס. שם תמצא הסברים. הוא "ממציא" הכלל.
דגן, ראה עמוד 126 בפרק 14. לכל סיגנון יחס BU:GU אופטימאלי לבירה מאוזנת.
דגן, איך קדחת את החור בסיר בשביל הברז?
נעזרתי בשירותיו של חבר. איש יקר שעובד עם נירוסטה כבר יותר מ-30 שנה. אחד הפוסטים הראשונים בבלוג מתייחס לזה למיטב זכרוני.
מה תוצאות הניסוי? יש הבדל משמעותי בטעם? בצורה?
הוסף רשומת תגובה