Red Ale Chili Pepper חלק ב'

לפני שבוע בישלתי את בירת הצ'ילי שלי ואחרי כמה ימים בתסיסה החלטתי שהגיע הזמן לקבל מושג לגבי ריכוז הקפסיקום בנוזל ולהבין עד כמה זה בירה ועד כמה זה צ'ילי.

הטעימה היתה אחרי 4 ימים של תסיסה בטמפרטורה של 18 מעלות. הבועות בנשם פסקו כמעט לחלוטין אחרי 3 ימים וכרגע יש בועות בקצת של אחת לדקה בערך. מזגתי לי מנה קטנה של בירה, ריחרחתי, גילגלתי על הלשון והעברתי בפה, בלעתי בעדינות וחיפשתי טעמים. הארומה של הבירה היתה "אלכוהולית" מעט יותר מהרגיל והיו בבירה טעמים שמעידים על קיומו של דיאצטיל (מאפיין מצב של תסיסה שלא הסתיימה).

אבל הדבר אותו חיפשתי ושלשמו התכנסנו לא קפץ ורק עם מאמץ וחיפוש הצלחתי לגלות רמז לחריפםות הפלפל צ'ילית. מכיוון שאני רוצה בירה עם הרבה יותר מסתם רמז (ואולי סוף סוף בירה שרק אני אוהב ושאף אחד לא יחסל לי את המלאים) היה ברור לי שצריך להפעיל plan B!=

plan B כבר היתה מוכנה במגירה והיא כוללת פיסטור של כמה פלפלים נוספים והוספה למיכל התסיסה - נקרא לזה dry chilling על משקל dry hopping. השתמשתי ב-5 פלפלים נוספים (כ-150 גרם) שמוצו באמצתעות כותש שום למחית.
לאחר מכן הוספתי למחית מעט מים והבאתי לרתיחה למשך כמה דקות.
כיביתי את האש, נתתי להתקרר ומזגתי למיכל התסיסה. לאחר כמה דקות ניערתי קלות את המיכל על מנת לערבב את הצ'ילי בבירה.
בפיסטור הצ'ילי הייתי בדילמה - מצד אחד אני לא רוצה לקחת סיכון של זיהום הבישול כתוצאה מפיסטור לא מלא. מצד שני כל דקה שהצ'ילי ברתיחה הוא מאבד שמנים יקרים שהם המהות של מה שאני רוצה לקבל ממנו. כיסיתי את הסיר במטרה לשמור שהצ'ילים הקטנים לא יברחו, הרתחתי ל-4 דקות בערך וקיוויתי לטוב.
בעוד כמה ימים אני אנסה למצוא זמן לביקבוק וזו תהיה הזדמנות לטעום שוב ולראות אם הצלחתי להחריף סוף סוף את הבירה.

** קבלו התנצלותי על איכות התמונות - מחסור במצלמות בבית הביא אותי לידי צילום באמצעות הסלולר...

נועם שלו עושה ניסויים ב-Brew in a Bag

למי שלא מכיר, נועם שלו ממבשלת שיבולת הידועה ממודיעין הוא אחד מהמבשלים האלה שלא מקבלים שום דבר כמו שהוא בלי לשאול "למה ככה ולא אחרת". הוא חייב לנסות כל דבר ומוכן לבחור בדרכים לא שגרתיות לכל שלב ושלב בבישול אם נראה לו שזה שווה ניסוי.

כבר כמה זמן שאנחנו מחליפים דעות בנושא Brew In a Bag - מתודולוגיית בישול בירה שפותחה באוסטרליה ומבוססת על העיקרון של בישול all grain בכלי אחד. סיר הבישול משמש גם לביצוע המאש (הגרעינים מושרים בתוך שק בסיר ולאחר מכן מוצאים מתוך המים) וגם לבישול המתבצע בצורה הקונבנציונאלית. לזכותם של ה-Aussies (אוסטרליים) יש לזקוף לא מעט רעיונות ופיתוחים מעניינים (ה-no chill הוא אחד נוסף שגם אותו נועם החליט לנסות על הדרך) שקוראים תיגר על השיטות המסורתיות לבישול בירה הנהוגות באירופה מימים ימימה.

אתמול נועם ערך את הניסוי הראשון שלו ב-brew in a bag והיה (למיטב ידיעתי) למבשל הראשון בציון שהלך בדרך האוזיס. נועם כתב מייל מפורט על תהליך הבישול ואני אצרף את הדברים כלשונם. לי כבר יש שאלות ואני מניח שגם לכם... נועם תתכונן.

אז הנה זה בא. נועם, הבמה שלך:

בכדי לבדוק איך זה עובד ומה זה בדיוק דורש מבלי להכנס להשקעות גדולות מידי החלטתי לבצע בישול של 4 ליטר בלבד.

אם בישול רגיל הוא 20 ליטר אז אנחנו מדברים על 20% מבישול רגיל

התחלתי מחיפוש מתכון קל שיאפשר להתמקד יותר בתהליך ופחות במרכיבים.

נבחר מתכון של שחר ודני (השדונים) "חיט-ביר"

להלן המתכון

מדובר ב75% לתת פייל אייל ו25% לתת חיטה.

כשות טטנאנגר 4.1% ב60, 15 ו 0 דקות.

מבחינת ציוד דרוש:

סיר בישול (עדיף עם ברז)

שקית בד גדולה. כלל האצבע לבישול BIAB אומר שאם השקית מספיק גדולה להכיל בתוכה את סיר הבישול, אז הגודל מתאים.

את השקית אגב, תפרתי לבד.

הבעיה הכי גדולה ואולי המטרה העיקרית של הטסט היא לחשב את כמות המים שנדרשת. מכיוון שאין ספארג' בבישול של BIAB, יש לחמם את כל המים של המאש מראש.

הכמות צריכה לכלול את המים שיספגו בגרעינים וגם את המים שיתאדו בבישול.

אני חישבתי כך:

כמות סופית 4.5 ליטר

אידוי: 10% = 0.5 ליטר

ספיגה בגרעינים: 1 ליטר לקילו גרעינים = 1 ליטר

סה"כ תחילת בישול 6 ליטר.

ובכן, לא אשאיר אתכם במתח. פספסתי בגדול.

ראשית לא לקחתי בחשבון את כמות המים שתישאר עם הדרעק בסוף הבישול. במאש בשיטה זו נשאר המון חומר צף בתירוש שעדיף לא להעבירו למיכל התסיסה.

רק על זה איבדתי חצי ליטר.

ומלבד זה איבדתי עוד כליטר על ספיגה ואידוי.

כך שבסוף למיכל התסיסה נכנסו 3.5 ליטר בלבד.

אני לא חושב שאפשר לגזור מזה יחסים מדויקים לבישול של 20 ליטר.

ובכן לגבי הבישול עצמו:

1. חיממתי 6 ליטר מים בסיר ל 68 מע'.

2. הוספתי את השק

3. הוספתי במזיגה איטית את הגרעינים.

4. ערבבתי טוב לפיזור והרטבת כל הגרעינים.

5. מדדתי טמפ' ומכוון שהיא ירדה מתחת ל66 מע', הדלקתי אש נמוכה ל2 דקות להחזיר את הטמפ' ל 66 מע'.

6. סגרתי את הסיר במכסה ושמתי טיימר ל 20 דקות.

7. לאחר 20 דקות נתתי ערבוב ושוב הדלקתי אש ל2 דקות להחזיר את הטמפ' ל 66 מע'.

8. שוב סגרתי את הסיר במכסה ושמתי טיימר ל 20 דקות.

9. וחוזר חלילה עד שהסתיימה שעה של מאש.

מסקנות עד כאן:

א. צריך מדחום דיגיטלי ועדיף כזה שמחובר באופן קבוע לסיר. לי יש מדחום "שעון" שצריך לטבול אותו בנוזל בכל פעם שרוצים מדידה.

ב. קשה לשמור מפני איבוד חום. לדעתי בנפח של 25 ליטר הבעיה קטנה יותר אבל ב6 ליטר החום "בורח" מהר יחסית (2-3 מעלות ב20 דקות).

ג. לדעתי הSETUP האידיאלי לBIAB צריך לכלול סיר עם גוף חימום חשמלי המחובר לתרמוסטט שישמור על חום קבוע לאורך המאש וגם יאפשר מעבר לטמפ' גבוהות יותר לSTEP MASHING.

10. לאחר כשעה של מאש, העלתי את הטמפ' ל 75 מעלות ל MASH OUT (המסת הסוכרים שמוצו מהגרעינים והפסקת כל פעילות אנזימטית).

11. הוצאתי את השקית עם הגרעינים והעברתי אותה הצידה למסננת להמשך טפטוף. (אח"כ סחטתי את הגרעינים והעברתי את הנוזל בחזרה לסיר)

12. התחלתי את הבישול כרגיל.

שמתי לב כי בניגוד לבישול מרכז, בבישול אול גריין יש הרבה יותר קצף משתולל, מה שקרוי HOT BREAK.

הסיבה לכך היא שבבישול מרכז, הHOT BREAK כבר התרחש בבישול המקורי של התירוש אצל יצרן הרכז.

אגב, בזמן שבישלתי על הכיריים במטבח, אשתי אפתה עוגות :

13. לאחר סיום הבישול, נתתי ערבוב רציני של התירוש בעזרת כף כדי ליצור מערבולת. זה אמור להנחית את החרצפים לתחתית הסיר.

מכיוון שבבישול אוסטרלי עסקינן, הלכתי עד הסוף - NO CHILL BREWING

(עוד סיבה היא שאין לי WORT CHILLER)

אין לי תמונות של זה אבל מדובר בהעברת התירוש באמצעות צינור (סיליקון עמיד בחום , 35 שח למטר אצל גדי) מהסיר לתוך ג'ריקאן.

להזכירכם, מדובר בתירוש רותח לגמרי.

14. לאחר שהתירוש עבר לג'ריקאן סגרתי אותו היטב בפקק ודאגתי שכל הג'ריקאן כולל הפקק יקבל טוב טוב חיטוי/פסטור מהנוזל הרותח שבתוכו.

הג'ריקאן יצא למרפסת להתקררות טבעית באוויר הלילה.

15. למחרת הכנסתי את הג'ריקאן פנימה. התירוש כבר היה קר לגמרי (לא חוכמה גדולה - מדובר ב3.5 ליטר).

16. ניערתי היטב את הג'ריקאן בכדי לאוורר את התירוש והעברתי את התירוש למיכל תסיסה (מדובר בדלי של 5 ק"ג מיונז)

17. הוספתח שמרים יבשים (בערך רבע שקית. לא מדדתי במדויק).

18. כמובן שגם מדדתי צפיפות. יצא 1.044. שזה פחות מהמצופה מן המתכון, 1.049. ואם לוקחים בחשבון גם את הנפח שקטן מהמצופה, הרי שפספסתי בגדול. לא כ"כ יודע להסביר את זה ואני גם לא יודע אם אני מסיק מכך על ה EFFICIENCY של המאש שלי.

בכל אופן, אני יוצא למילואים, אז התסיסה תמשך עד שיהיה לי זמן לבקבק את כל 9-10 הבקבוקים.

המשך דיווח לאחר הטעימה.

שבת שלום

נועם

Red Ale Chili Pepper

הבטיחו וקיימו. אין מזג אויר מושלם יותר לבישול ממה שקיבלנו היום. שמש נעימה, לא חמה מידי וטובה בדיוק לבילוי של יום בחצר, לבישול ובעיקר - לשתיה של בירה. שתיה של הרבה בירה.

התחנו ב-9:30 עם המשימה המעצבנת של ניקוי, שטיפה וחיטוי של הבקבוקים ולאחריה הביקבוק. שוב ביקבקנו בירה שחיכתה יותר ממה שתוכנן (רק שלושה שבועות הפעם, אין לחץ). אגב, אחרי מספר מקרים הגעתי למסקנה שבירה שמותססת בטמפרטורה נמוכה יחסית (במקרה שלי 18 מעלות) ומבלה בתסיסה מעל שבועיים, יוצאת מהתסיסה כשהיא כבר ממש מוגזת (לא הגזה מלאה כמו שאנחנו רגילים בבקבוק, אבל כזאת שמספיקה לתת ראש יפה ובהחלט מספיקה לשתיה). נראה שהטמפרטורה הנמוכה מאפשרת המסה טובה של ה-CO2 בבירה ואפשר ממש לשתות אותה כמו שהיא. ביקבקנו "הדוב השביעי" ויצאנו עם שלל של 58 בקבוקים.
בסביבות 12 בצהריים הגענו לכיף של היום. קודם כל זאת השעה החוקית לפתיחת הבירה הראשונה של היום (התחלנו עם "חצות"). לא פחות חשוב - התחלנו בבישול והפעם בירה חדשה. ניסוי של שילוב פלפל צ'ילי חריף בבירה שבינתיים נקראת Red Ale Chili Pepper עד שהממתג יחליט על שם הולם.
המתכון נבנה תחת ההנחות הבאות: (1) צריך להיות FG גבוה יחסית שיתרום גם גוף וגם מתיקות מאלטית קלה; (2) לשאוף לרמת אלכוהול גבוהה (סביב ה-8%); (3) כשותיות מתונה יחסית (וקסקיידית) שתשלים ולא תשתלט; (4) צריכים להיות טעמי עישון שיתחבר לחריפות הצ'ילי.

זה מה שיצא (וככה זה ב-recipator):
לפני כמה זמן קראתי שכדי להבטיח מיצוי טוב של פרי או ירק טרי בבירה, מומלץ להקפיא אותו קודם. ההקפאה גורמת לשבירה של ממברנת התא והופכת את הפירוק של הירק למהיר ויעיל יותר.
השאלה הגדולה מבחינתנו היתה המינון - צריך להרגיש את החריפות בבירה אבל צריך גם שהחריפות לא תהרוג. אני באופן אישי יכול לנשנש פלפל צ'ילי כזה (טוב לא ממש לנשנש) אבל צריך לפנות לקהל טיפה רחב יותר.
החלטנו ללכת על פלפל אחד (ללא הגרעינים) וברגע האחרון עלינו לשניים. בדיעבד אני חושב שזה היה מעט מידי (בטעימת התירוש בקושי היה ניתן להרגיש בטעמי הפלפל). אנחנו בחרנו להוסיף את הצ'ילי ב-15 דקות לסיום הבישול (כמו בכל דבר בבישול בירה ביתית, גם כאן יש מספר גישות - בישול שלם, סוף הבישול, צ'ילי קלוי במיכל התסיסה, צ'ילי טרי במיכל התסיסה...). נראה לי שאני אקח טעימה במהלך התסיסה ואם נראה שמה שיש לא מספיק, אולי נוסיף עוד קצת צ'ילי בתסיסה.
כמו בכל שבת טובה, גם היום היו לנו מבקרים שהנעימו את זמננו. רמי ואילת (מכפר סבא) בילו אצלנו כמה שעות שבסופם כבר נראה די ברור שרמי קרוב מאי פעם לבישול הבירה הראשונה שלו. אני נותן לו חודש גג להתארגן על ציוד וחומרים ולקפוץ למים. קדימה רמי, תתחיל לחשוב על שם למבשלה.
הכפר-סבאים עוד לא הלכו וכבר הגיעו אשל (האח הצעיר לשושלת הדובים) וחבר שלו גל. כמובן שכל אחד שמגיע הוא תירוץ לפתיחת עוד בירה (ועוד בירה, ועוד בירה). פתחנו מכל הבא ליד, ואני יכול להבטיח שהרבה בא ליד היום. סיימנו את היום הזה עם הרבה בירה טובה שנספגה היטב בדם והאמת - אפילו יצאנו קצת מותשים.

הצ'ילי אייל שתוכננה להגיע ל-OG 1.082 הגיעה בסוף רק ל-1.074 אז כנראה שהיא תספק לנו ABV קצת נמוך מהמתוכנן, אבל לא בצורה שתהווה פגיעה בתוצר. כמו שכתבתי, יהיה גם צריך להחליט בהמשך עם מוסיפים עוד קצת צ'ילי למיכל התסיסה או לא. נטעם את הבירה בעוד כמה ימים ונזרום עם התחושות.

זהו. עוד שבת של כיף נגמרה לה ומחר שבוע חדש. עם מספיק אלכוהול בדם במוצאי שבת, אפשר לשרוד גם שבוע עבודה שלם.

סוף סוף שבת שמשית לבישול!!!

נראה לי שזה כבר רשמי (אם לשפוט לפי תחזיות מזג האויר האחרונות והצלבה של כמה מקורות) - אחרי הרבה זמן ותיסכולים, מחר נקבל סוף סוף שבת שמשית ואפשר יהיה להשחיז כלים ולבשל בירה. בנוסף גם רותם חזר מהולנד והוא כבר מחכה בקוצר רוח ללכלך את הידיים.

מה בתכנון? קודם כל נתחיל את הבוקר ברחיצת בקבוקים (אני מניח שהידיים הולכות לקפוא בשלב הזה) וביקבוק של הדוב השביעי. ההמשך יהיה בישול. איזה בישול? אנחנו מרגישים שאנחנו מזניחים את הנסיונות החדשים וההרפתקנים אז החלטנו להשתולל - פלפל צ'ילי!
על איזה בירה נלביש את הצ'ילי - עדיין לא ברור. אני אלמד קצת את הנושא הלילה ונחליט סופית מחר בבוקר. נראה שזו צריכה להיות בירה גדולה (סביבות ה-8% אלכוהול) עם מתיקות מאלטית שתאזן את החריפות וכשותיות בינונית (בסטנדארטים שלנו) שלא תשתלט. נראה מה ייצא.

אם מישהו רוצה לקפוץ לבקר לבלות סביב הסיר ולקשקש על כוס בירה - מוזמן. מבשלים משעה 12:00 וצפונה.

השפעת תסיסה ממושכת על ה-pH

לפני כמה זמן הקדשתי פוסט (to rack or not to rack) לניסוי שנערך על ידי המגזין האמריקאי BYO בנוגע להשפעת תסיסה ארוכה ב-primary על גבי מצע השמרים על הבירה - ניסוי שמסקנתו העיקרית היתה שאין למגע ממושך של בירה למצע שמרים השפעה שלילית על הבירה. בהמשך, בפוסט שסיקר את ההרצאה של אביחי גרינברג על השמרים עלתה סוגיה נוספת - והיא ששהיה ארוכה של בירה על השמרים תביא לעליה ב-pH וכתוצאה מכך תעלה את חשיפת הבירה לזיהום מיקרוביאלי ותביא לטעמי וריחות לוואי.

לפני כמה זמן בישלנו בירה (שבינתיים זכתה לשם "אופליה") שמסיבות כאלה ואחרות לא מצאנו זמן לבקבק אותה. את המתכון אגב, אפשר לראות כאן למטה או ב-Beer Recipator של HBD.
התוצאה היתה שהבירה שהתה בתסיסה על מצע השמרים מה-29/8 (בישול) עד ה-16/10 (ביקבוק) - סה"כ 48 ימים (כמעט 7 שבועות!!!). בטעימה של הבירה לא הורגשו טעמי לוואי ולמעשה קיבלנו עליה פידבקים חיוביים מאוד. גם טעמי סולפיטיים, או ריחות המזכירים עור מעובד שאמורים להיות במצב כזה לא הורגשו.
אחרי ההרצאה של אביחי, חשבנו שלמרות שהטעם והארומות לא נפגעו, שווה לבדוק לאיזה רמת pH הגענו. אז בזכות יואב שהביא לי כמה מדידי pH (תודה יואב) יכולתי לבדוק סוף סוף את ה-pH (אמנם לא ברמת דיוק מיטבית אבל לפחות ברמה שמאפשרת לקבל מושג). היום ביצעתי את הבדיקה.

לפני שניגשים לתוצאות, כדאי לסייג ולומר שלא מדדנו pH בשלבים מוקדמים יותר של התסיסה ואני לא יודע להגיד אם ה-pH הסופי היה כזה גם בשלבים מוקדמים יותר בתסיסה והוא נובע מהמתכון ותהליך הבישול, או שהוא אירע כתוצאה מהתסיסה הממושכת. התוצאה בכל אופן היא קריאת pH של איפשהו בין 4.4 ל-4.7. אני מעריך משהו כמו 4.5 - 4.6.
זה בהחלט גבוה מהיעד (4.2) אבל גם לפי אביחי - כל מה שבסביבות ה-4.5 ומטה הוא בגדר הסביר ולא מהווה סיכון משמעותי לזיהום. צריך לזכור שמדובר בסביבה שמאפשר זיהום ועדיין שמירה על עבודה נקיה תמנע זיהום גם בבירה בסיסית יחסית. בשורה התחתונה, אני עדיין חושב שאנחנו בסדר.

מה שנשאר לעשות זה ניסוי קצת יותר מדוייק ובדיקת ה-pH במהלך התסיסה. אולי גם עם מדיד בטווח מצומצם יותר ולכן מדוייק יותר.

אה... ועוד משהו. בזמן שאני יושב וכותב את שורות אלה, אחי היקר רותם מבלה אצל חברים בהולנד. לפני שהוא נסע הוא הזמין באינטרנט כמה בקבוקי בירה מיוחדים מחנות בירות מדהימה באמסטרדם (אותה סיקרתי אחרי הביקור שלי שם). הבקבוקים נשלחו בדואר לביתם של החברים וחיכו לו בסבלנות כשהגיע.אני זיהיתי כמה אמריקאיות, בלגיות, הולנדיות ויש כאלה שלא זיהיתי. זה השלל:
אני מניח שנקבל סקירה מצולמת, מתועדת ומקיפה על כל מה שהוא שתה כשהוא יחזור. נכון רותם?

הפקת תויות לבירה בבית

אנחנו הדובים אמנם חריגים בכל קנה מידה (התויות אצלנו מוכנות לפעמים לפני שהבירה גמרה לתסוס) אבל גם מבשלים נורמלים מגיעים די מהר לשלב התוית. תוית שווה ומושקעת משדרגת את הבירה וגם אם מבשלים לצריכה עצמית או כדי להביא שישיה כשהולכים לחברים - איזה כיף זה להוציא בירה עם תוית מושקעת, לא?

אז נכון - לי יש את רותם, אבל למעשה אפשר גם בלי ממתג צמוד לייצר תויות מגניבות בבית. השיטה היא לעצב או לשלב מוטיבים גרפיים ב-copy-paste, להשלים במידע חיוני על הבירה הספציפית (רצוי גם להתפלצן קצת), לסדר מטריצה של 3X3 מדבקות על דף A4 באמצעות וורד או אקסל, להדפיס על נייר מדבקה ולחתוך. 6 דפים מודפסים יספקו מספיק מדבקות לבישול שלם.

אז אני יודע שזה לא ממש בתחום בישול הבירה (כבר אמרו לי שאני מתעסק בשטויות במקום להתרכז בבישול) אבל בכל זאת החלטתי לשחק את המשחק כדי להמחיש את הקלות - גם בלי כישרון מיוחד ובלי ממתג צמוד. הנה מה שיצא.

מה צריך? מדפסת ומדבקות וקצת זמן.

עיצוב התוית
התוית כוללת בד"כ את שם המבשלה, אלמנט איורי, שם הבירה ופרטים נוספיםלשם המחשה, בחרתי לצאת עם ליין בירות בהשראת מלחמת הכוכבים (סדרת סרטים מופלאה שאני עדיין שמח לראות בכל הזדמנות). בשלוש לחיצות עכבר מצאתי כמה תמונות באינטרנט שגם נתנו לי השראה לבחירת השמות (המקוריים) של הבירות.

תכנון הדף
אני מצאתי שהכי נוח לעבוד עם אקסל. אני גם עובד הרבה עם אקסל ושולט בו היטב אבל בהחלט אפשר להשתמש בוורד או בתוכנה אחרת שאתם מרגישים בה נוח. אני נוהג לבנות תוית אחת ואח"כ להעתיק אותה. אם יש כמה בירות אפשר בהחלט לשלב בדף אחד מספר תויות.

בניית התויות
שכפול התויות למבנה של 3X3
והדפסה
הדפסה על מדבקה
אני משתמש במדפסת ליזר צבעונית (כזאת שאפשר להשיג היום בכ-700 ש"ח). מדפסת הזרקת דיו תיתן איכות הדפסה טובה אבל סיכוי טוב שקצת לחות תביא למריחת צבע. אם יש לכם בבית מדפסת ליזר או שיש לכם חבר עם מדפסת כזאת - מומלץ לנצל את החברות למטרה נעלה זו.

נייר מדבקה הוא בעצם מדבקה בגודל נייר בגודל סטנדרטי A4. ניתן לקנות ניירות כאלה שהם מדבקה אחת גדולה או גליונות המחולקים למספר מדבקות קטנות יותר. כדי לא לנסות לקלוע עם העיצוב ישירות על המדבקות, אני משתמש בנייר שכולו מדבקה אחת לא מחולקת ואני חותך עם גליוטינה לאחר מכן.

נייר המדבקה אינו יקר. אפשר להשיג חבילה של 200 גליונות מדבקה בגודל A4 במחיר של כ-70 ש"ח - בחנות המקוונת OFFICE4U. חבילה כזאת תספיק לכם ללמעלה מ-30 בישולים. אפילו בקצב הבישול שלי זה מספיק להרבה מאוד זמן. ניתן גם להדפיס על מדבקה שקופה מפוליאסטר איכותי. המחיר גבוה הרבה יותר (20 דפים בכ-80 ש"ח) אבל התוצאה מרשימה בהחלט. דפי מדבקה כאלה ניתן גם למצוא בחנויות מכשירי כתיבה וציוד משרדי במחירים דומים.

הדבקה
חשוב להדביק את התויות לפני שמכניסים את הבקבוק למקרר, לוודא שהוא נקי ויבש לחלוטין. הדבקה על בקבוק קר או רטוב היא קשה והתוצאות לא משהו אבל אם מדביקים את התוית על בקבוק יבש - גם אם הוא ירטב לאחר מכן, התוית תישאר מפוארת.

מועדון המבשלים הראשון בציון - מפגש שני

כן, אני יודע מה אתם הולכים להגיד... "24 שעות לוקח לך לשחרר פוסט? בושה!"

אז האמת - בסביבות 11:30 אתמול בלילה התמוטטתי למיטה מותש ובערך ב-6:30 בבוקר התעוררתי. לא התעוררתי לעבוד וגם לא כדי לקחת את הילדים לבי"ס. מה שהעיר אותי היה כאב ראש מהדהד ובחילה קשה. זחלתי מהמיטה, לקחתי שני אופטלגין עם חצי ליטר מים וחזרתי לישון. בהמשך קמתי ותפקדתי כמעט כרגיל אבל גם הכאב ראש וגם הבחילה המשיכו ללוות אותי עד הצהריים בערך. עכשיו אני בנאדם חדש.

בחישוב גס, שתיתי אתמול בערב 13 סוגי בירה, שהסתכמו במשהו כמו ליטר וחצי בירה עם 6% אלכוהול בממוצע. לבושתי כי רבה לא שתיתי מים בכלל כל הערב אז מה שקיבלתי מגיע לי בזכות.

זה היה הסוף. עכשיו ברשותכם נתחיל מהתחלה.

המפגש הראשון, להזכיר, היה בחוה"מ סוכות והוא התקיים אצלי בסוכה ברעננה. 7 מבשלות ביתיות השתתפו אז ובסה"כ 11 איש לגמו מהבירה. אמש, רותם היה המארח ובילינו בחצר של משרד המיתוג המהולל "סדובסקי-ברלין" ברמת השרון. למרות החששות ותוכניות המגירה למקרה של גשם, מזג האויר היה בעדנו (אולי כמו שאדי אמר, העובדה שיש לנו נציג מקושר להוא שמחליט עזרה לנו פה) ולמעשה הכל היה מושלם.

במפגש הזה היה לנו גם תיעוד מכובד. ערן הגיע מצוייד במצלמת וידאו משוכללת ובכל זמן שהיתה לו יד פנויה מבירה - הוא צילם. אני יכול להניח שככל שהתקדם הערב, התמונות היו פחות ופחות יציבות. אולי זה חלק מהחן. אין לי מושג כרגע מה יעלה בגורל החומר האיכותי שצולם. ערן?
הפעם היו לנו 13 מבשלות שהיינו צריכים לדגום ובסה"כ היינו 20 איש ואישה. למעט ירון מחיפה (מבשלת שפרד'ס), כל משתתפי המפגש הראשון הגיעו ואליהם הצטרפו חברים חדשים. את חלקם הכרתי קודם ואת חלקם פגשתי בפעם הראשונה. זו אולי הזדמנות לברך את החברים החדשים במועדון - עמנואל, רועי, ערן, עודד, דרור, אסף וגדי.
המתכונת, כמו בפעם הקודמת. על הכוסות נרשמו שמות השותים ולפי סדר קבוע מראש נמזגה בכל פעם בירה, המבשל הציג את עצמו וסיפר קצת על הבירה שבישל, ענה לשאלות ותיאר את המתכון ואת תהליך הבישול. בין לבין זללנו משלל המטעמים שגדשו את השולחן.

כוס ראשון
התחלנו עם דני ושחר (מבשלת שדון) שהביאו בירה שתוארה כ-Old English. נראה שהפעם ידו של דני היתה על העליונה, כי הבירה, כהה ועכורה הפגינה מרירות מרשימה (40 IBU). לי חסרה בבירה קצת יותר ארומה אבל בסה"כ יופי של בירה.
כוס שני
הבירה השניה שנמזגה היתה של ערן (איך קוראים למבשלה, ערן???). הבירה - חיטה בתוספת גויאבות היתה בהחלט בירה טעימה ומעניינת, עם ראש סמיך ויציב. את הגויאבות ערן הוסיף 15 דקות לפני סוף הבישול והתרומה שלהם לבירה היא בדיוק נכונה. מורגשת ותורמת אבל בהחלט לא מוגזמת.
כוס שלישי
הבא בתור היה יואב ממבשלת פיסטה ביר (אני יכול לגלות לכם בשקט שהשבוע פגשתי את פיסטה בכבודה ובעצמה, ועכשיו אני יודע מי נותן ליואב את ההשראה לבירות שלו). יואב הביא קריסמס ביר (או חנוכה ביר למהדרין שבינינו) שתובלה בציפורן, קינמון, אגוז מוסקט, פלפל אנגלי ודבש. לטעמי - מתובלת קצת יותר מידי (אדי, זהירות - יואב מאחוריך) אבל בהחלט יכול להיות עם בירות כאלה שהזמן יעשה להן טוב ונראה לי שווה לדגום אותה שוב בעוד חודש-חודשיים (אם ישאר).
כוס רביעי
אבנר ממבשלת קרוואן הביא בירה כהה (בלי להתחייב על סגנון ספציפי). הבירה היתה נחמדה ולצד טעמי מאלט וקליה היתה בה חמצמצות קלה שלא בהכרח זרמה עם הבירה. השותף לבישול של אבנר - רון, מוצא כל פעם תירוץ אחר ועדיין לא ראינו אותו במפגשים. פעם הוא במילואים, פעם אחרת הוא חולה. נראה לי שנגמרו התירוצים רון. אם אתה רוצה שנאמין שיש לך חלק בבירה, בפעם הבאה אתה צריך להגיע.

כוס חמישי
עמנואל וגלי (מבשלת EZ Beer) הם חברים חדשים במועדון אבל בהחלט לא חדשים בבישול בירה. עמנואל מבשל all grain ואם לשפוט לפי הבירה הראשונה שלו ששתינו - הוא בהחלט יודע את העבודה. כנראה שיודע צדיק נפש בהמתו, כי עמנואל בחר להביא IPA שהיתה ארומטית, כשותית ונהדרת - כמו שדובים אוהבים. המרירות שלה היתה עדינה ומאוזנת והארומה עשתה נעים עוד לפני שהשפתיים נגעו בנוזל.
כוס שישי
את הבירה הבאה הביא עודד - גם הוא חבר חדש במועדון. עודד הוא מבשל טרי (ומסתבר שלנו, הדובים, יש חלק בהתגלגלותו לבישול בירה. כל הכבוד לנו - המרנו עוד אחד מ"שותה סתם" ל"מבשל בפועל") והוא הביא איתו בירת חיטה לימונית (חיטה? כנראה שכאן ההשפעה של הדובים לא היתה מספיק חזקה). אני חשבתי שהלימון בבירה קצת משתלט על הטעם והחיטה.... היא חיטה. בקיצור עודד, עזוב אותך מחיטה - תתרכז בכשות.

כוס שביעי
אדי (ברו-טלי) הוא חבר ותיק במועדון. אמי לא הגיעה הפעם ובמקומה אדי הביא בריון שחור ומתוק (בבקבוק). הבריון של אדי הוא בירה בסגנון sweet stout שכוונה למרירות מתונה אבל יצאה עם מרירות חזקה (וטוב שכך) שאוזנה עם מתיקות עדינה. אשכרה בירה לדובים. המעניין היה שלמרות הצבע השחור של הבירה, לא הצלחתי להרגיש טעמי קליה אופייניים ואם הייתי שותה בלי להסתכל הייתי יכול לחשוב שמדובר בבירה בהירה בכלל.
כוס שמיני
נועם (מבשלת שיבולת) גם הוא מדור המייסדים במועדון, הביא amber ale שהזכירה באופייה בירות אמריקאיות. הבירה עדינה, קלה יחסית ועם after taste מלוח מעט. נועם הוא נושא הדגל של התנועה המחתרתית במועדון לקידום בירות דיאט (בירות דלות כשות) ועד שהוא יבין מה זה טוב, אנחנו נזרום איתו ונהיה סלחניים.

כוס תשיעי
את הבירה הבאה אנחנו (הדובים) מזגנו. בירה בסגנון ביטר אנגלי מיוחד (special bitter), העונה לשם "עוקץ". הבירה נחנכה בפרעסר לפני שבועיים, זכתה שם לתגובות טובות ואנחנו מאוד אוהבים אותה. יש בה מרירות עוקצנית משהו אבל לא כזאת שזורקת אותך ל-IBU גבוהים מידי. הבירה גם יצאה צלולה באופן מרשים (דבר שהפתיע גם אותנו).
כוס עשירי
דרור מבשלת sparrow (עוד חבר חדש במועדון) הביא בירת חיטה ודבש. כן, שוב חיטה. הבירה הציגה טעמי דבש חזקים ומורגשים (למרות שהמתיקות הדבשית היתה דווקא חלשה יחסית). אני חושב שגם כאן הזמן יעשה טוב וימתן מעט את הטעמים הדבשיים ויביא לפיוז'ן טעמים טוב יותר. אני יותר אהבתי בירות אחרות של דרור ששתיתי באשקלון האחרון, אבל זה בעיקר כי אני לא מחסידי הסגנון.

כוס אחד-עשר
רועי, גם הוא חדש במועדון אבל הוא בהחלט מהותיקים במבשלים שנכחו באירוע. הוא מבשל כבר 4 שנים והוא בחר להביא לנו APA. רועי ממלא בחבית ומגיז ב-CO2. את הבקבוקים שהוא הביא הוא מזג מהחבית. הבירה היתה APA קלאסית, בעלת מרירות קסקיידית וארומה כשותית. ההגזה היתה מעט חלשה אבל זה לא פגם בהנאה בכלל. הבאסה עם רועי שאין לו שם למבשלה, אין לו תויות לבקבוקים.... איפה הממתג שלך רועי?
כוס שנים-עשר
גדי דבירי (הלא הוא מר Beer-D בכבודו ובעצמו) הגיע אלינו ישירות מהמילואים (על מדים, כמו שצריך. הצדענו.). גם גדי הוא חדש אצלנו ולמעשה גדי שאל אם אפשר להצטרף ממש יום לפני האירוע (סח'תן על הספונטניות). גדי הביא Schwartz Beer כהה עם טעמי קליה מורגשים ומרירות קלה. בירה טובה ונעימה.

כוס שלושה-עשר
אסף הוא מבשל טרי שהתחיל לבשל לפני שבועות בודדים. הוא פנה וביקש לבוא למרות שאין לו בירה להביא והבטיח לפצות בפעם הבאה. בסופו של דבר אסף הביא בירה... בקבוק אחד - למרות שהבירה עדיין לא ממש מוכנה (כנראה שהלחץ שלי להביא דמי כניסה היה קצת אגרסיבי). הבירה, בבקבוק "מאלטי" (שהתויות עדיין עליו!!) היתה בעלת צבע מוזר. משקע השמרים הצטבר לגושים דביקים בקרקעית הבקבוק והשאירו רושם לא כל כך "אפילי". והטעם - אני מודה שאני לא זוכר. בשלב הזה כבר היה לי קשה לכתוב הערות אפילו. זה היה הבישול הראשון של אסף ומאז הוא הספיק לבשל עוד כמה ועוד היד נטויה.
לסיום הכנו רותם ואני לכולם הפתעה. מכיוון שאנחנו רואים את עבודתנו המיסיונרית לגרום ליותר אנשים לבשל בירה וכמובן לשתות בירה בוטיק שבושלה בציון, כל אחד קיבל מתנה - חולצה פרי עיצובו של רותם עם הסלוגן "אין. אין על בירה בוטיק ישראלית". אנחנו חושבים שהחולצות צוננות (cool בציונית) - מקוים שימצאו חן גם בעיניכם.
לפי הצעתו של נועם, רוב המבשלים גם הביאו בירות להחלפה ואחרי שגמרנו לשתות נפתח שוק קח-תן והרבה בקבוקים החליפו שם ידיים. אפשר לסכם יותר מ-3 שעות של טעימה, החלפת מידע, חוויות, טיפים ורעיונות כדרך האולטימטיבית לבלות ערב ולהתחיל את סוף השבוע. אחרי ההתאוששות מההאנג אובר, אפשר בהחלט לומר שהיה מושלם.
המילכוד היחיד הוא שגידול של כמעט 100% במשתתפים בין המפגש הראשון לשני, קצת מפחיד כשמתחילים לחשוב על המפגש הבא. האם נצליח לטעום בערב אחד יותר מ-13 בירות? על זה כבר נשבור את הראש בהמשך. דיה לצרה בשעתה, הא.
תודה לכולכם. היה כיף גדול!!!