יום שבת, 19 בפברואר 2011

Lagunitas - עד אתמול לא הכרתי, מהיום לא אשכח!

כבר עבר זמן וכמעט שכחתי שהייתי באמריקה. נשאבתי לחיים והם לא סלחניים למי שלוקח הפסקה - פערים צריך להשלים. אבל הנה, מצאתי טיפה זמן (והיו לחצים שהופעלו עלי להמשיך לכתוב) אז כותב שוב... בירה בקליפורניה - חלק שני.

במסגרת איסוף ההמלצות והרעיונות - איפה לבקר, השם Lagunitas עלה מספר פעמים. את המבשלה הזאת לא הכרתי לפני כן, בחיים לא ראיתי בקבוק ולא טעמתי בירה שלהם. במדריך הטיול שלי המבשלה קיבלה את ההמלצה "highly recommended" ואם זה לא מספיק - פיט (Pete's wicked ale) הציע ליצור איתם קשר ולסדר לי ביקור. בדיעבד, המייל הקטן הזה של פיט סידר לנו אירוח כיד המלך וסיור VIP במבשלה. אחח.. פיט, מה היינו עושים בלעדיך?
לסיור הזה הצטרף אלי אילן- חבר טוב (יהיו שיאמרו אח) שגר באיזור סן פרנסיסקו. הוא גם האיש שחיבר אותי לבישול בירה לפני יותר משנתיים ואיתו (אצלו) בישלתי את הבישול הראשון שלי.

יום שישי, שעה 10:00 ואנחנו מתייצבים במשרדי המבשלה. הנשים (קרן ודפי) שהגיעו על תקן נהגות (תיארנו לנו שנשתה איזה בירה או שתיים) השאירו אותנו והלכו לענייניהן. רון - מנהל השיווק שהיה אמור לקבל את פנינו נתקע בישיבה שהתארכה ושלח אלינו את יד ימינו - דון שיארח לנו חברה ויטפל בנו.

התחנה הראשונה היתה ה-tap room. חדר טעימות מרוהט באוירה ביתית, חולש על איזור הביקבוק ומאובזר במספר ברזים, הרבה בירה בבקבוקים ותפאורה שרק מזמינה לשתות.
דון (שעל כרטיס הביקור שלו מתנוסס תפקידו - Mr. Nice Guy) התחיל למזוג לנו בירות. 100 מ"ל של טעימה מכל בירה שלווו בהסבר ודיון קצר.
בסה"כ דגמנו משהו כמו 10 בירות שונות בשלב הזה - אילן הוא לא ממש hop head ולכן ה-APA היו יותר כוס התה שלו. אני התענגתי על מגוון הבירות מפוצצות הכשות (IPA, Hop Stoopid, Maximus) שלגוניטס מיטבים כל כך לרקוח. גם ה-Gnarly Wine היתה מענגת ביותר.
כשסיימנו נתבקשנו לציין את המועדפת על כל אחד מאיתנו כדי שנוכל להצטייד בכוס מלאה לפני שאנחנו יוצאים לסיור. במצב ההתחלתי הזה נסו לדמיין סיור במפעל פעיל ושוקק תוך נסיון מתמיד לשמור על יציבה סבירה ותוך מאמץ לדלות ולקלוט מידע.

המבשלה גדלה בקצב מטורף ומייצרת בירה 6 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. מערכת הבישול כוללת 5 מיכלים - מאש טאן, לאוטר, בויל ווירפול. בנוסף יש מיכל "באפר" שתפקידו לפנות מקום אם שלב מסויים הסתיים וצריך לפנות מקום לבץ' הבא. גם כאן - בדומה ל-Firestone הבישול ברצף ומיכלי התסיסה הענקיים קולטים 8 בישולים שמושלמים בתוך 24 שעות.
המערכת ממוחשבת לחלוטין וה-brewer יושב בחמ"ל ששולט על כל התהליכים המתרחשים במקביל. למעשה לא ראינו אותו יושב מול המסכים ורוב הזמן הוא דילג בין המיכלים והברזים ווידא שהכל דופק כמו שצריך.
את הכשות, שהיא מרכיב משמעותי ומרכזי בחלק ניכר מאוד מהבירות של לגוניטס, מוסיפים לבירה בדרך הבאה. מיכלי הזנה ממולאים בכשות, נסגרים היטב ובתזמון הנכון המערכת מזרימה מן התירוש דרכם כך שהוא "שוטף" את הכשות לתוך הבישול. אפשר לראות בתמונה את מיכלי ההזנה ואת דליי הכשות השקול שממתין בתור.
עם הגדילה של המבשלה מיכלי התסיסה הוצאו החוצה כדי לפנות מקום לציוד נוסף בתוך המבנה. הגודל פשוט אדיר וכמות הבירה שנמצאת בתסיסה בכל נקודת זמן בלתי נתפסת
מכיוון שחלק ניכר מהבירות חוות dry hopping, לגוניטס נעזרים במיכל הזנה דומה לזה של הבישול בשביל להוסיף את הכשות למיכלי התסיסה. זה נראה ככה:
המבשלה ממלאת חביות (העבודה באולם זה מלווה במוזיקת טכנו קולנית שכנראה משפרת את הפרודוקטיביות של העובדים ואת הארומות של הבירה)
וכמובן בקבוקים בקו מילוי אוטומטי אבל סולידי יחסית בגודלו.
כמו שאפשר לראות, התמזל מזלי ובעת הביקור הבקבוקים שהתמלאו היו IPA. דון שלף בקבוק קריר מקו המילוי, פתח אותו ומילא לנו את הכוסות שכבר הספיקו להתרוקן שוב בשלב הזה.
אני לא יודע אם זו הטריות של הבירה או אולי האוירה (או האפקט המצטבר מתחילת הביקור) - אבל הבירה הזאת היתה מהטובות ששתיתי אי פעם.

לפני שסיימנו הוזמנו להצטרף לארוחת צהריים מסורתית של יום שישי במבשלה שכללה מיטב הבשרים מהגריל. תפסנו איזה צלע (שהיתה משובחת ביותר) כשהתחלנו להפרד מהמארחים שלנו. בדרך החוצה עצרנו לרגע בפאב הצמוד למבשלה וקיבלנו במתנה את 2 מהכוסות המיוחדות (יותר דומה לצנצנת ריבה)
עצרנו לרגע גם בחנות המזכרות שם קניתי חולצה. ואם זה לא מספיק - אז דון לא נתן לנו ללכת לפני שמילא לנו את תא המטען בבקבוקים לקחת הביתה. בקבוקים שממתינים עכשיו בסבלנות להזדמנות טובה לפתיחה.

בדרך הביתה הספקנו לעצור במבשלת Marin, לסייר במבשלה ולשתות עוד משהו עם ארוחת הצהריים. היה ביקור שווה וכיפי מאוד אבל אני מודה שאחרי הסיור בלגוניטס - הכל מתגמד. זהו לבינתיים - נראה אם אני אצליח לגרד עוד איזה פוסט או שניים על הטיול הפנטסטי הזה שממשיך להעלות חיוך על שפתי עם כל זכרון.

6 תגובות:

ArieArie אמר/ה...

Laginitas is the best hosting brewery in the area. Don is the best host. Great beer from great people..

Dagan אמר/ה...

שמע אריה - אתה זריז!!! אכן בירה מעולה ואנשים מקסימים.
ולחשוב שלך יש את הבירה הזאת ממש ליד הבית. אנחנו צריכים לנסוע שעות כדי להנות מהקסם. אל תשכח להביא איזה בקבוק קטן כשאתה בא לביקור (-:

נועם אמר/ה...

דגן,
שוב כיף לקרוא כמה נהנית שם.
שאלה: בתור NOT HOP HEAD שכמותי, יש מה לשתות שם שאינו 50 IBU<
?

אורן אבראשי אמר/ה...

דגן, הרשה לי לענות לנועם במקומך.
נועם, יש ויש. לגוניטאס היא מבשלה יצירתית ביותר ומייצרת בירות בסגנונות שונים והמון מהדורות מוגבלות לציון אירועים כאלה ואחרים.
היצירתיות שלהם באה לידי ביטוי גם בשיווק, גם בתוויות ולא רק בבירה.
אורן

Dagan אמר/ה...

תשובה מלאה ומנומקת אורן. במילים אחרות - "כן"
(-:

קלרי אמר/ה...

מי יכול להסביר מדוע על הפקק טבוע ציור של כלב? מישהוא יודע איזה גזע מדובר?