Brew Party - סיכום

היום שאחרי. אפשר סוף סוף להגיד שה-Brew Party הראשון של חובבי ציון כבר מאחורינו. ההתרגשות לקראת האירוע והפרפרים בבטן התחלפו בתחושת סיפוק גדולה. אני מרגיש שאתמול היתה אבן דרך חשובה ואם להתרשם מהתחושות ומהתגובות - היה כמה טוב שרק אפשר היה לצפות. ויותר. האירוע מבחינתי לא נגמר אתמול, הוא הסתיים ממש עכשיו. מסתבר שלא פשוט לכתוב פוסט שיקיף הכל וישקף את האוירה, במיוחד לאור העובדה שהייתי בסוג כזה או אחר של שכרות במשך האירוע כולו. גם מההתרגשות וגם מהאלכוהול (איכשהו כל פעם הופיעה לי ביד כוס עם בירה. לא יודע איך, נשבע). אז תתכוננו לפוסט ארוך במיוחד!

אם עוד תכננתי ביום חמישי להספיק לקפוץ למעברות, הבנתי בשלב זה או אחר של היום שעם כל האירגונים שיש להשלים - אין מצב. חבל. למעשה רק בסביבות 11 בלילה התפנתי לחשוב על מה אני הולך לבשל ב-Brew Party. החלטתי לצאת ממשהו בסגנון American Brown ולהמשיך משם לפי מה שיש בבית, בלי להצמד לסגנון.
בשעה 7:30 בבוקר התייצבנו באתר והתחלנו לארגן הכל. להרים רשת צל, לתלות את הבאנר, לפרוס שולחנות וכסאות, לחבר צנרת מים, להביא קרח, להכין חשמל, להוציא משחקים לילדים - שהכל יהיה מוכן.
ריפטין נרתם והגיע מוקדם לעזור בהקמה. צ'יפרנו אותו והכנו לו כרטיס ביקור שהולם את המינוי האחרון שלו במסגרת המועדון:
וככה הוא נראה כשקיבל את השי:
בסביבות רבע לתשע התחילו להגיע כולם. כמובן שפה ושם היו כאלה ששכחו דבר או שניים. אני למשל שכחתי "רק" כשות, חוצמזה - זכרתי הכל. כשהתגלתה השכחה הרמתי מהר טלפון לדרור (Sparrow) שעוד היה בהתארגנויות אחרונות בנחלים ולשחר שגר ממש קרוב ועוד היה בפיזור ילדים לפני יציאה. כל אחד מהם הביא מלאי שביחד איפשר לי להשלים את הבישול (עם שינויים מינוריים מהמתכון המקורי).
פורסים את הציוד
נפגשים, אומרים שלום לחברים ישנים ולחברים חדשים ומתחילים עם קפה של הבוקר. שהרי Brew Party צריכה להתחיל עם Turkish Brewing:
את הבקבוקים שהבאנו לשתות זרקנו לתוך מיכל מלא קרח. שעת פתיחת הבקבוק הראשון שגם אחרי הנחה נקבעה על 11:00 הוקדמה בלחץ הקהל ל-10:30.
מלבד המבשלים ביקרו אותנו לא מעט חברים - שחלקם מבשלים בעצמם וחלקם רק מתעניינים. היתה אוירת פסטיבל של ממש והרבה בירה זרמה שם. בירה משובחת. גם חובבי ציון שלא באו לבשל הביאו בירה והיו חלק מהאירוע. זאת היתה הזדמנות טובה לקבל פידבקים, הערות ותיקונים לבירות - תנאי חשוב בשיפור המתמיד שלנו.

ככה זה נראה מקרוב...
וככה זה נראה מרחוק...כדי לרפד את הקיבה היו לנו שני ברביקיו - אחד כשר ואחד טעים.
ואם כל זה לא מספיק - היו לנו גם אנשי תקשורת מכובדים שסיקרו את האירוע מכל זוית ופינה (נקווה שמתישהו נוציא מזה איזה סרטון או קליפ מפואר)

אבל העיקר היה בישול הבירה, אז נתחיל מרועי ונלך נגד כיוון השעון:

רועי הביא את המכונה המופלאה שבנה, הפועלת בעקרון דומה ל-Speidels Braumeister. מיכל פנימי ובו הלתת ממוקם בתוך מיכל הבישול בשלב המאש. התירוש מוזרם דרך הגרעינים באמצעות משאבה, והטמפרטורה נשמרת באמצעות טרמומטר שמודד את התירוש העובר במשאבה.
לאחר סיום המאש הכלי הפנימי נשלף ויוצא וממשיכים לבישול באותו מיכל. Brew in one Vessel.
הבא בתור הוא צוות שיבולת. "צוות" מכיוון שאל נועם הצטרפו היום עודד וערן. המערכת של נועם עובדת בשיטת BIAB האוסטרלית ומבוססת סיר אמייל משופץ משוק הפישפשים ששימש בימים אחרים להרתחת כביסה. אני מניח שהכובסת שהשתמשה בו אז לא חלמה שיום אחד יכינו בו בירה. בשלב המאש, הסיר נעטף בחומר מבודד למניעת איבוד חום.
אחרי שהכל בפנים, מעורבב ובטמפרטורה המתאימה, המאש הולך לישון. כדי לא לאבד חום במהלך התנומה - הוא מכוסה בשק שינה (כמובן).
כדי ללכת עם האוסטרלים עד הסוף, מסיימים את הבישול ב-No Chill. הבירה לא מקוררת, אלא מוכנסת לג'ריקן, נאטמת ומתקררת לאיטה במהלך סוף השבוע. עם צאת השבת נועם יאחד אותה עם השמרים.
הבא בתור הוא ריפטין ממבשלת Riftin's. ריפטין הביא מערכת מבוססת מיחם אדיר מימדים
המיחם משמש בשלב המאש בתור Hot Liqueur Tun ובהמשך הבישול של הבירה כולו מתבצע בתוך המיחם. בתמונה הבאה ריפטין מציג את חומר חיטוי התינוקות של עודד
המחשב של ריפטין (שהיה לו תפקיד חשוב בבישול שלי - פרטים בהמשך) מפואר בסטיקר של AHA - איגוד מבשלי הבירה הביתי בארה"ב, עם הסלוגן המפורסם Relax, Don't Worry, Have a Hombrew.
ליד ריפטין התמקמה לה מבשלת הדובים. האמת - קצת קשה לבשל בירה תוך כדי כל האירוע הזה וחששתי שמא לא נצליח להשלים את הבישול בכלל. את האש הנענו ביותר משעה איחור והיה צריך לשמור על ריכוז מידי פעם עם כל הארגון והמבקרים אבל בסה"כ הלך בסדר. אפילו שמרנו על לוחות זמנים ממש לפי המתכון.
חשבתי שזו הזדמנות טובה להשתמש במיטב המוחות בתחום ולעשות דברים שטרם התנסתי בהם. החלטתי שאני רוצה לעשות Stepping Mash 40-60-70. ריפטין ושחר נרתמו, ריפטין שלף את הלפטופ ויחד הם עשו עבורי את החישובים. הבסיס היה grain bill של 7.7 ק"ג. בהתאם למטרה הרצויה, יצא שאני הולך לעשות 11 דקות ב-40 מעלות עם 9 ליטר מים, אח"כ 45 דקות ב-60 מעלות עם 4 ליטר נוספים ולסיום - 15 דקות ב-70 מעלות (עם 8 ליטר נוספים). לסיום 13 ליטר sparge.
אורי הוא חבר שאמנם לא מבשל בירה בעצמו, אבל התחביב שלו לא פחות מגניב - הוא מכין שוקולד - שוקולטייר. הוא בא לבקר באירוע והביא איתו שני סוגי שוקלדים שהכין ומתאימים בהחלט. שוקולד אחד עם קרם "יונק הדבש" (הבלגית הכהה שלנו) והשני שוקולד עם קרם כשות. יאמממממי!
קירור הבירה בוצע באמצעות מחליף חום זרימה נגדית (זוכרים?). תמיד מגניב לראות איך נכנס מצד אחד תירוש רותח ותוך כמה שניות ואחרי 8 מטר צינור הוא יוצר ב-25 מעלות.
אחרי הדובים היתה עמדתה של מבשלת בנימינה. שחר מבשל AG. המאש שלו בציידנית מסורתית והבישול בסיר אלומיניום רחב, מה שמאפשר לו בישול על הכירה בבית - הסיר כל כך רחב שהוא פשוט מנצל כמה להבות של הכירה. הנה המאש:
והנה הבישול:
שחר כאמור גם הביא כמות מסחרית של כשות (פרחים) וכיבד את החברים. תראו איזה תמונה יפה של הקריסטל הופ. כמעט אפשר להריח את הריח, נכון?

לצידו של שחר היתה העמדה של מרטין ממבשלת CHAMY. מרטין חבר חדש יחסית בחובבי ציון, מבשל בישול בנפח חלקי על כירה קטנה ומשלים עם מים שגם מביאים אותו לנפח המלא ועל הדרך - מקררים לו את התירוש. הנה ההוכחה שלא צריך מפלצות גדולות כדי להתחיל לבשל בירה.
הבא בתור מבשלת פיסטה. יואב מבשל AG. את המאש הוא עושה בציידנית אחת ואת הבישול עצמו הוא עושה בשני סירים קטנים שמשלימים יחד בישול שלם של 20 ליטר. הטכניקה הזאת מאפשרת לו לבשל על הכירה הביתית במטבח ולנצל שתי להבות במקביל.
אבנר ממבשלת קראוון ניצל את הכירה של פיסטה ובישל עם רכז וגרעינים. כשמבשלי ה-AG בקושי סיימו את המאש, אבנר כבר היה עם מיכל תסיסה מלא תירוש ואולי עם איזה בועה או שתיים בנשם.
הבאים בתור היו תומר, ירון ודרור ממבשלת Sparrow. הצוות המשומן הזה הרים מערכת מרשימה ומסביבה גזיבו מפואר. מיכל הבישול של Sparrow הוא keg שהוסב לסיר בישול יפהפה המאפשר בישולים של 30 ליטר או יותר.
הקירור מבוצע באמצעות סליל טבול ובתור מיכל תסיסה נעשה שימוש בחבית פחמס כחולה.
והנה הדרור בכבודו ובעצמו. בפרופיל.
אחרי Sparrow היה לנו את עמנואל ממבשלת EZ Beer.
אין מה להגיד - לעמנואל יש ידיים טובות. צלעות הניקוז של המאש שלו עשויות צינורות נחושת מחורצים שמאפשרים ניקוז אחיד ושווה ולכן מיצוי טוב של הסוכרים ומניעת "תקיעה" של המאש.
את הצינון של הבירה עמנואל עושה באמצעות מחליף חום זרימה נגדית שבנוי מצינור נחושת בתוך צינור נחושת. אחרי שראיתי את היצירה מקרוב אני לא יכול שלא להתרשם מהדיוק ומאיכות העבודה.
אחרון חביב - אוריאל והצוות שלו ממבשלת KaBeer. אחרי כמה תקלות של התחלה עם אספקת הגז, הבישול עלה על המסלול. הבישול היה בישול AG מסורתי ולגבי הקירור - כתוצאה מאילוצי השעה (השבת בפתח וצריך להספיק להגיע הביתה לקבלה) נבחרה גם כאן שיטת ה-No Chill האוסטרלי.
זהו - זה היה היום שהיה. אי אפשר לסיים בלי תמונה קבוצתית, נכון?
ומתי הפעם הבאה אתם שואלים? אז אתם כבר יכולים לרשום גם לשנה הקרובה וגם לאלה שיבואו אחריה - בכל שנה, ביום שישי הראשון של חודש מאי (במקביל לאירוע ה-Big Brew של AHA המתקיים ביום שבת הראשון של חודש מאי). אפשר להתחיל להתכונן.

נפגשים לבירה ב-Porter & Sons

לפני כמה זמן קניתי באתר Grouper תמורת 50 ש"ח שובר ע"ס 100 ש"ח (נכון - 50% הנחה) במסעדה/פאב הבירה החדש שנפתח ברחוב הארבעה בתל אביב - Porter & Sons. האמת - לא מצאתי את ההזדמנות לקפוץ לשם עד שלפני כמה ימים הצלחתי לסגור עם שחר גיחה לעיר הגדולה. המועד שנקבע - שלישי בערב. נועם הבטיח שהוא ישתדל להגיע גם.

הגענו למקום בסביבות שעה 9:00 ולמרות שהמקום לא היה מלא כלל - הבר היה מלא עד אפס מקום. אנחנו באנו לשתות ובאנו לשבת על הבר. אז חיכינו. אחרי כמה דקות של חיכיון ואחרי שעקפנו (בהיתר) אחרים שהתייאשו ככל הנראה - הובלנו לאחר כבוד לבר. הבארמניות החינניות ניקול והדס טיפלו בנו למופת, סיפקו מידע רב על הבירות ונראה שהן בקיאות בחומר.

המקום, למי שלא מכיר, הוא מקדש בירה. על הקיר יש 50 ברזים של בירה מחבית מהארץ ומהעולם ובנוסף יש עוד מגוון מכובד של בירה בבקבוקים.
התחלנו עם שתי בירות מבקבוק. הראשונה Brooklyn Brown Ale והשניה - ESB של מבשלת Fuller's. שתי הבירות - אמריקאית ובריטית, כל אחת בסגנונה - היו מעולות. עם השתיה, כדי לרפד את הבטן - לקחנו שתי מנות של אוכל מוצק - צלעות לבן (היו בסדר אבל לא יותר מזה) ופיש אנד צ'יפס שהיה עשוי נהדר.

ההמשך היה שתיים מהחבית - לונדון פורטר (גם הוא של Fuller's) ו-לה שוף הבלגית. הפורטר היא מהבירות הטובות ששתיתי בסגנון הזה. הלה-שוף היא בלגית. בשלב הזה נועם הגיע והצטרף אלינו. הוא התחיל עם הסטאוט של סלארה (מהחבית). יש משהו בסטאוטים של מבשלות בוטיק (חוץ מהבריון של אדי) שאני לא אוהב. משהו בארומה שממשיך גם לטעם. משהו שאני לא יודע לשים עליו את האצבע אבל אין אותו בגיניס.
בשלב הזה הגיע יואב עמיר - בעלהבית. ישר הוא ראה שיש לו עסק עם מקצוענים (-: שוחחנו קצת עם יואב משני צידי הבר, שאלנו שאלות בלי סוף ואחרי כמה זמן, כשהרגשנו מספיק חופשיים - ביקשנו סיור בקודש הקודשים. יואב נאות בשמחה (שמחתו שהיא כמובן בעיקר שמחתינו), הנחנו את הכוסות ויצאנו לדרך.

קודש הקודשים הוא חדר הקירור שמתחבא מאחורי קיר הברזים ובו עומדות לאחר כבוד כל החביות. יואב התחיל את הסיור והסביר לנו על הערבוב של ה-CO2 והחנקן שמתבצע באמצעות מכשיר משוכלל שמספק את הגז לכל הברזים. מכשיר הערבוב הזה יוצאים שני צינורות - אחד עם יחס חנקן/CO2 של 60/40 (לטובת הסטאוטים) והשני עם יחס של 75/25 לטובת שאר הברזים.
בשביל להבין את הצורך בשימוש בחנקן צריך להבין את התהליך. הגז מתחבר לחביות ויוצר לחץ גבוה שדוחף את הבירה לעבר הברז. לחץ גז גבוה גם מגדיל את כמות הגז הממוסת בנוזל - מה שמביא להגזתו וככל שהלחץ גבוה יותר - ההגזה רבה יותר. יוצא מצב שבשביל לדחוף את הבירה צריך לחץ מסויים (בין השאר בהתאם לאורך הצינור, קוטרו והחומר ממנו הוא עשוי) אבל לחץ כזה יביא להגזת יתר. הפתרון הוא חנקן. את הלחץ העודף מייצרים באמצעות חנקן שתכונתו החשובה היא שהוא לא נמס בנוזל אלא מתנדף במהירות ולא משפיע על ההגזה. יפה, נכון?
חדר הקירור מכיל בערך 100 חביות ושומר על טמפרטורה קבועה של 3-4 מעלות. הסטאוטים נמצאים באותו חדר אבל מתחבאים בפינה קצת פחות צוננת. למרות הקור - נראה לי שאני יכול לבלות שם שעות ורק לבהות בבירה הזורמת בצינורות לכיוון הברזים.

חזרנו לבר והמשכנו הלאה - נועם לקח באס מחבית (האמת - אני המלצתי כי זכרתי לטובה, אבל הבירה היתה דלוחה ולא מעניינת). שחר ואני לקחנו IPA של הדנסינג קאמל (חבית). למעשה בכל ההוד וההדר הזה - יש רק IPA אחת והיא של הגמל.

וכאן היה משהו לא ברור. משהו קרה ל-IPA של הגמל. אני לא יודע אם בכוונה או לא, אבל הבירה שקיבלנו היתה שונה לחלוטין מה-IPA ששתיתי כבר כמה פעמים בפאב של הגמל ברחוב המסגר, עד כדי כך שתהיתי אולי מישהו התבלבל בחבית. הבירה כאן היתה מתוקה בהרבה, בצורה שהאפילה על המרירות והכשותיות המאפיינת את ה-IPA. גם הארומה האופיינית כל כך חסרה כאן. בשלב הזה יצאנו להמשיך את הבירה בזמן ששחר הדליק סיגריה ורותם (האח) שעבר במקום הצטרף אלינו לכמה דקות של בירה ועשן.

לפני שהלכנו הביתה הגיע בחור אנגלי בשם איאן (אנחנו לא יודעים שזה שמו אבל זה נראה לנו הגיוני). איאן נעמד לידינו והתעניין בבירות (או בהדס - הברמנית). הוא שאל על כמה בירות אוסטרליות וניו זילנדיות שלא היו (ואולי גם לא נבראו). הדס סיפרה לו שאנחנו מבשלים בירה והוא מצידו סיפר שגם הוא מבשל. לשאלתנו על הבירה החביבה עליו בביתו אנגליה, סיפר שהוא אוהב ALE. לא הצלחנו להוציא ממנו יותר מידע מלבד - "אייל".
הצענו לאיאן שיטעם את הבירות הישראליות. הדס מזגה לו פלייט טעימה שכלל ביטר של ליבירה, דנסינג קאמל APA ו-IPA, סטאוט של סלארה ו... מכבי (כן מכבי). אתם יכולים לנחש מה איאן הכי אהב? ניחשתם נכון - מכבי.

אז תודה לשחר ולנועם על אחלה ערב, תודה ליואב על הסיור ועל השיחה, תודה להדס ולנטלי על השירות המעולה ועל החברה ותודה לאיאן על הסיום על החיוך.

* אני מתנצל מראש על איכות התמונות שצולמו באמצעות הטלפון של שחר והועברו בטכנולוגיה מתקדמת לטלפון שלי וממנו - בטכנולוגיה מתקדמת לא פחות - למחשב. תחי הטכנולוגיה.

ה-Brew Party של חובבי ציון

בזמן האחרון אני שקט. לא בחיים - רק בבלוג. וזה לא שאני שקט מחוסר פעילות, להפך - אני שקט מרוב פעילות וחשבתי שיכול להיות מעניין לספר עליה לקוראי הנאמנים (-:

אני מניח שרוב הקוראים כבר מכירים את המועדון החברתי שלנו שלאט לאט הולך וצובר חברים ותאוצה - "חובבי ציון". לאלה שלא מכירים - חובבי ציון הוא למעשה קבוצת חברים שחולקים אהבה גדולה - אהבה לבישול בירה, לדיבור על בירה ולא פחות חשוב - אהבה לשתיה של בירה. מקבוצה קטנה של 7 מבשלות שהשתתפו בפגישה הראשונה לפני קצת יותר משנה, מונה היום המועדון למעלה מ-40 מבשלות ביתיות ואוסף של חברים פעילים שנפגשים, טועמים ומחליפים דעות גם באופן וירטואלי וגם פנים אל פנים.

בכל אופן, הפרוייקט שאני עומל עליו בימים אלה ושתובע לא מעט מזמני הוא ה-Brew Party הראשון בציון. Brew Party הוא אירוע בו נפגשים מבשלי בירה לחגיגה של בישול משותף. כל אחד מביא איתו את הכירה, הסיר, את מיכלי התסיסה, את החומרים, הכלים, המכשירים שהוא קנה ואלה שבנה לבד, את הידע שצבר מקריאה ומשמיעת pod-casting ואת הרעיונות שהגה ממוחו שלו - הכל הכל שמים על האוטו ומגיעים לבשל יחד.
הרעיון הוא לשתף בידע ובנסיון וללמוד האחד מהשני. מכיוון שכל מבשל בוחר ומעצב לו את השיטות והכלים שלו לבישול, המפגש הזה הוא במהותו החלפה אינטנסיבית של רעינות ופלטפורמה ללימוד אינסופי. וביום שישי זה קורה, וזה קורה כאן:
11 מבשלות יבשלו בירה ב-Brew Party שלנו - כולן מבשלות ביתיות. יהיו לנו מבשלים שיבשלו בישול All Grain מסורתי עם Mush Tun והכל, יהיו שיבשלו עם רכז - מי בישול בנפח מלא ומי בישול בנפח חלקי, יהיו לנו מבשלי BIAB אוסטרלי ומבשלי Brew In One Vessel במערכות שנבנו בבית. את התירוש שיצא יהיו שיצננו בסליל טבול ואחרים שיעבירו את התירוש דרך מחליף חום זרימה נגדית, יהיו שידללו במי קרח ויהיו גם שלא יקררו - No Chill אוסטרלי עד הסוף. ומה יתבשל אתם שואלים - בירות קלות ובירות כבדות, בירות קלאסיות ובירות מיוחדות ומתובלות, בירות לגברים מסוקסים ובירות לעלמות חן שבריריות... מכל הבא ליד.
בנוסף למבשלות שיבואו לבשל - חובבי ציון האחרים, משפחותיהם וחברים יצטרפו לחגיגה ויבואו לשתות ולבלות יום שישי אביבי על הדשא (אין שחרורים!). מכיוון שכל מבשל (וגם כל חובב ציון שמגיע להתארח ולא מבשל) מביא בירות לטעימה, הולך להיות שמח מאוד. אני הולך להביא טעימה של הניסוי שלי - בישול עתיר כשות שחולק והותסס עם שני סוגי השמרים (100/33 ו-100/04 קוראים להן אצלנו). את הניסוי נטעם בטעימה משווה וננסה להבחין בהבדלים...
אני מבטיח לפרסם סיכום מקיף אחרי האירוע (למרות שאני מתכוון לבשל ולשתות ומנסיון העבר מתקשה לזכור פרטים בתנאים כאלה). את המצלמה אני אתן הפעם למישהו אחר.