BEER 2011 - עוד אבן דרך בקידום המהפכה

טוב. ישנתי כמה שעות, אני כבר יכול לעמוד שוב על הרגליים, הכאבים בגב התחתון מתחילים להתפוגג ואפילו הקול שאיבדתי ביומיים האחרונים מתחיל לחזור לאיטו. אפשר לסמן עוד V בלוח השנה.

(צילום: רוני כהן)

אני חייב להודות - כשהיינו צריכים לקבל החלטה על ההשתתפות בתערוכה זה לא היה ברור כל כך (ואבי בן עמי יכול להעיד מהכיוון שלו). קודם כל - לא היתה לנו (הדובים) בירה למזוג והיה ברור לנו שאנחנו לא מוזגים יותר בירה שבושלה בבית. קיבלנו החלטה לשים גז ולעשות בישול ביכורים למערכת בלו"ז צפוף וגבולי והחזקנו אצבעות שהוא יגדל ויבשיל למשהו שראוי להציע לקהל. כך נולדה ה-Virgin IPA שבושלה ב-14/12/2010 ונלגמה בתערוכה בדיוק חודש מאוחר יותר.

כמיטב המסורת - רותם רקח תוית אד-הוק לבירה החד-פעמית הזאת. למה מה, אם יש רק 500 בקבוקים אז לא מגיע להם שם ותוית משלהם? בטח מגיע!
מיותר לציין שבמהלך החודש הזה היו הרבה פרפרים בבטן, מידי יום-יומיים פתחנו בקבוק לראות איך הבירה מתקדמת ורק היום אני יכול להגיד בפה מלא שבירת הביכורים הזאת, שהתגלחנו עליה והרטבנו עליה את המערכת - יצאה (לפחות לדעתינו) פצצה. הקרדיט אגב מגיע לשחקנית הראשית בבירה - כשות הסימקו (Simcoe). מי יודע - אולי אפילו נמצא הזדמנויות נוספות לבשל אותה.

המשימות הבאות לקראת התערוכה היו להכין את התצוגה. החלטנו להפריד את הדובים ממבשלת העם כדי להבהיר את העובדה שמדובר בשתי ישויות שונות ונפרדות. לדובים החלטנו לבנות בר (שבהמשך גם יותקן לו ברז מזיגה ואני מניח שעוד ישמש בהזדמנויות רבות). החומר לבניה נבחר (OSB) והבר תוכנן ונבנה. ניסרנו, חיברנו, צבענו והספקנו לתת יומיים ללכה להתייבש לפני שהגשנו עליו בירה. ככה נראית התוצאה:
למבשלת העם רצינו ליצור מיצג שמרמז על הקונספט שלנו - בישול מספר רב של מותגים (שלנו ושל אחרים), הזדמנות להציג חלק מהמותגים שכבר סגרו שיבושלו במבשלת העם (גולדה, פיסטה, גופר'ס) והדגשת הבישולים בהיקפים הקטנים. החלטנו לעשות תערוכת בקבוקים, צירפנו מיכל תסיסה נירוסטה מבהיק של 240 ליטר ולאט לאט פיתחנו את הרעיון לזה:

(צילום: רותם פרץ, קולינריה)

התצוגה הזאת התבררה כאבן שואבת לצלמים ומבקרים שחלקם תהו ולא כל כך הצליחו להבין מה בדיוק הם רואים. אז אחרי לא מעט שאלות וחקירות של מבקרים אני חייב להתוודות - המכונה המופלאה שממלאת 15 בירות שונות ממיכל תסיסה אחד היא לא דבר אמיתי (עדיין), הנירוסטה המבריקה של הצנרת היא למעשה פלסטיק צבוע בקפידה... (מיכל התסיסה אמיתי מאוד). בקיצור - כרגיל אצלנו, הכל רעש וצילצולים, רק בכאילו (-:
כמונו, ניתן היה לראות הכנות קדחתניות מקרב המציגים בכל הרמות, קטנים כגדולים. המאמץ הרב שהוקדש להכנות לארגון ניכר מאוד גם בתוצאה והתערוכה היתה רצינית ומושקעת. בסביבות 200 בירות שונות נמזגו באירוע הזה והכמויות שנדרשו הדהימו גם את השחקנים המנוסים ביותר.
ולגבי התערוכה עצמה - היו לנו יומיים. היום הראשון היו יומו של הקהל המקצועי. זה היה יום לדבר ביזנס והוא היה בהחלט פורה מבחינתי. מעל ומעבר לציפיות.
היום השני היה היום שמשחררים את העניבות ויש מטרה אחת בלבד - לרגש את הקהל. העובדה שהיינו עם בירה אחת, העובדה שהאחת הזאת היתה IPA והעובדה שאנחנו ממש אוהבים אותה, הקלה עלינו את העבודה. נחשולים של אנשים שטפו את ההיכל עד למצב שהיו איזורים בלתי עבירים לחלוטין. בסביבות 21:30 הבירה שלנו נגמרה (מזל שהשארנו במבשלה איזה ארגז או שניים לצריכה עצמית) והיה בהחלט מבאס לשלוח אנשים טובים הביתה בלי שלגמו את ה-Virgin IPA. גם אלה שהציעו לנו לתת את מכונית הליסינג שלהם תמורת טעימה נדחו בנימוס.

היתרון היחידי כשהבירה נגמרת מוקדם הוא שאפשר לעשות סיבוב ולבקר חברים וקולגות. עד כמה שהצלחתי להשתחל ולהתקדם זכיתי לנסות מספר רב של בירות (בכמויות קטנטנות, בשלב הזה רמת הכשות/אלכוהול שלי בדם כבר הרקיעה שחקים)

בשביל שבירה תיכנס לכוס שלי היא היתה צריכה לעמוד בתנאי אחד בלבד - היא צריכה להיות ישראלית. את המיובאות אני אשתה בפעם אחרת (סליחה נורמנים, סליחה טמפו...).

(צילום: רוני כהן)

פגשתי את נאדים חורי מבירה טייבה ושתיתי אצלו לאגר זהוב, חלק ופרחוני (למרות שזה לא ממש כוס התה שלי, רואים שהאיש בהחלט יודע את העבודה), דגמתי בירות רבות מקרב חובבי ציון ומבשלים ביתיים (שמולץ, פרננדו, שיבולת, בנימינה, החלוץ, רונן, גולדה ורבים אחרים שרמת האלכוהול שהיתה לי בדם כבר לא איפשרה לי לזכור). חלק מהן טעמו לי מאוד וחלקן פחות (זה לא אתם, זה אני (-:, אני קצת צר אופקים אתם יודעים), דגמתי את נגב, אלכסנדר, פאבו, ועוד ועוד... הרבה הספק. ברור לי שכדי להתרשם ברצינות צריך לטעום בסביבה קצת יותר רגועה. גם זה יקרה.

עכשיו יום שישי, שבת בפתח, עוד מעט אני מתחיל להתפיח בצק לחלה (שמרים אצלנו בבית זה לא רק לבירה) ואני יכול לנוח עם חיוך מאוזן לאוזן על השלמת עוד אבן דרך משמעותית ומרגשת שמקדמת את מהפכת הבירה בישראל צעד ענק נוסף.

אי אפשר כמובן לסיים בלי לפרגן לכל המציגים שהשקיעו, נתנו את הנשמה ובהחלט נתנו שואו בלתי רגיל, לאלפי המבקרים שהצביעו ברגליים והכריזו שהמהפכה לא מעבר לפינה, היא כבר כאן. ובעיקר תודה למארגנים והמפיקים - אבי בן עמי (סטודיו בן עמי) ולמנהל המקצועי והרוח החיה של האירוע - שחר הרץ (Beer&Beyond). שאפו גדול חבר'ה!!!