בירה בוטיק של מבשלה מסחרית. יכול להיות?

מה יוצא כשמבשלה מסחרית מחליטה לצאת עם בירה בוטיקית? את זה בדיוק החלטתי לבדוק כשהבטחתי להגיע לאירוע ההשקה (גרסאת הבלוגרים) של הבירה החדשה אביר. כך יצא שביום ראשון בשעה שבע בערב התייצבתי (הפעם באופן חריג ויוצא דופן עם דפי. איזה כיף לי!) ב-"אביר - מסבאה ישראלית", שבקצה דיזינגוף, בואך נמל תל אביב.

לפני זמן לא רב שמעתי על הבירה החדשה-ישנה של טמפו. כמו שהקשישים שבינינו בטח זוכרים, אביר היתה למעשה מהבירות הראשונות שיוצרו בישראל. לפי הסיפורים, ייצור בירה התחיל אי שם בימי קום המדינה כדי לספק את הגחמות (או הצרכים) של החיילים הבריטים ששהו בארץ הקודש בימי המנדט. אלא שבזמן שההודים זכו מאותם סיבות בדיוק ל-IPA, אנחנו זכינו בלאגר גרמני חיוור. השם"אביר" נגזר לפי האגדה מהדרך בה החיילים הבריטיים הזמינו בירה בבואם לפאב: "bring me a beer".
בכל אופן, סביב אירועי ה-60 למדינת ישראל החליטו בטמפו לחדש את נעורי הבירה הותיקה, הפעם בתור בירה בוטיקית צעירה ותוססת עם וינטג' ושיק של ימי קום המדינה. נעשו מאמצים להגיע לבירה שתהיה דומה במאפיניה לבירת המקור ההיא.

אבל נחכה רגע עם הבירה ונתחיל דווקא עם המקום. השם "אביר - מסבאה ישראלית" מעיד על איזו ערגה לימים אחרים. כשנכנסתי, לא בטוח שהדבר שקפץ לי לראש זה דווקא מסבאה, אבל העיצוב הפנימי חמים ונעים - מעין פאב מסעדה אינטימי בשני מפלסים עם מקומות ישיבה סביב שולחנות עם מפות נייר חום ומספר מקומות ליד הבר.
מספר בירות נמזגות מהחבית. בירת הדגל היא כמובן אותה "אביר" מחודשת שלשמה נתכנסנו ולצידה מוצע מגוון בירות מקומיות ומיובאות מבית טמפו. יאמר לזכות המקום שהבירות שנבחרו מייצגות מגוון יפה - מגוון בירות לאגר בהיר, כהה וחיטה מאירופה, ישראל ואמריקה (אביר, היינקן, סם אדמס, גולדסטאר בלאק רוסט ופאולנר) לצד אייל חום (ניו קאסל) וסטאוט (מרפיס), הבירה מאוחסנת בחדר קירור מעל המסבאה ויורדת לברזים בצינורות יפים שגולשים לאורך הקיר.
האוכל המוגש הוא אוכל מסבאתי עם טוויסט ישראלי. המנות מוגשות למרכז השולחן וגם אם מקורן במחוזות אחרים בעולם, הן מתובלות בתבלינים שהופכים אותן למקומיות (כך לדברי מנהל המקום).
אבל מספיק לדבר על המקום - עכשיו לעניין. הבירה. החתן באירוע היה אורן אבראשי - מנהל מותגי בירות מיוחדות בטמפו. אורן פתח בסקירה הסטורית ותיאר את הבירה ההיא מאז ואת הבירה הזאת מהיום. לאחר שסיימנו את השלב הזה עברנו לטעימה של הבירה ולאחר מכן המשכנו לדגום את המנות של המקום.
בהצגה של אורן נעשתה השוואה בין האביר לבין ה-IPA שהתפתח בנסיבות דומות. ואנחנו הרי אוהבים IPA. מאוד. כמו שכתבנו בחולצה:
גם במצגת עצמה הושם דגש על הייחוס הזה...
אבל בפועל מדובר בלאגר שההשפעות הניכרות בו הן גרמניות במהותן - פשוט בגלל שהברומאסטרים של טמפו ("מבשלת שיכר לאומית" בימים ההם) מדורי דורות הגיעו מגרמניה והתחנכו על הבירות שלה. אביר הישראלית לכן שונה מאוד מאחותה ההודית המרירה והעשירה בטעמים וארומות.
אביר היא לאגר חיוור וצלול. מורגשים בה טעמי כשות אבל היא בעלת מרירות מתונה (20 IBU לפי אורן) ולגבי הארומה - כשהיא מוגשת קרה היא פשוט חסרה אותה. עם הזמן כשהיא קצת מתחממת ניתן להריח מעט כשות ובעיקר מאלטיות. מדובר בבירה מאוזנת ונכונה, קלה ובעלת high drinkability.
אני מניח ששוחרי הסגנון יהנו ממנה מאוד ומנחש שיהיו הרבה כאלה בציון. אני באופן אישי מחפש בכוס הבירה שלי יותר אופי ועושר - מאפיינים איילים במהותם, וכמובן - לא פחות חשוב... מרירות וארומה של כשות. את אלה לא מצאתי באביר ומן הסתם היה יומרני מצידי לחפש אותם.
אביר מיוצרת בבישולים קטנים (משהו כמו 5,000 ליטר לבישול אם חישבתי נכון) תוך שימוש במערכת הגדולה של טמפו. בהחלט מהלך עם תעוזה. מבחינת השיווק - כרגע הבירה נמזגת באביר בלבד ומחבית בלבד. אני מניח שזה סוג של פיילוט וההצלחה תכתיב במידה כזאת או אחרת את ההמשך.

אבל דבר טוב למדתי האירוע הזה והוא דווקא לא קשור לאביר. ציפור קטנה לחשה לי שאם נרצה מספיק, אז בשנה הבאה עלינו לטובה יש בירה מעניינת מאוד שמתכננת לעשות עליה (באדיבות אורן וחברת טמפו) - הלא היא Sam Adams Latitude 48.
סוף סוף IPA אמריקאי בארץ הקודש. רק נשאר לחכות בסבלנות.