אבי הסביר לי את המסלול שעשו מקלות הכשות (קנה שורש זה המונח המדוייק) מארה"ב (מהחנות North-West Hops) לישראל, במשלוח רגיל במעטפה רכה. המקלות עברו את כל מעגלי האבטחה והביקורת בקלות והושרשו בחביות פלסטיק בחצר בחופית. בחנות הנ"ל דרך אגב הסתיימה העונה ועד העונה הבאה אין להשיג כשות. אז במקום להמתין בסבלנות (אנחנו הרי אנשי בירה לא אנשי יין. אין לנו סבלנות) הוחלט לנסות לנצל את הצמחים היפים והבריאים של אבי.
לטיול לקחתי את את דפי (זוגתי שתחיה) על תקן יועצת אגרונומית-ביולוגית. הגענו למסקנה ששווה לנסות לקחת ייחור מענף של הצמח, לטבול את הבסיס שלו בהורמון השרשה ולשתול בסביבה תומכת. מה כבר יכול להיות? מקסימום השתיל לא יחזיק מעמד ויפגש עם בורא עולם. הוא לפחות יביא תרומה מדעית.
בחרנו בשני הצמחים היפים והבריאים ביותר. לקחנו שתי חתיכות של Fuggles מהראשון וחתיכה אחת של Cascade מהשני.
בדרך הביתה עצרנו לקנות הורמון השרשה.
בתור מצע, קיבלנו מאבי 3 כופתאות כבול יבש שלאחר השריה במים מקבלות נפח ומאפשרות שתילה של הייחורים בתוכם. שמנו את הכבול בכוסות חד פעמיות, הוספנו מים וחיכינו כמה דקות לקבלת נפח מלא.
לאחר מכן הרטבנו את בסיס הייחורים, טבלנו אותם בהורמון השרשה ושתלנו אותם במצעי הכבול.
באמצעות שיפודי עץ בנינו קונסטרוקציה ושקית ניילות שימשה "חממה" קטנה. החממה תספק סביבה לחה ותומכת לייחורים העדינים.
עכשיו לחכות בסבלנות. בהחלט יכול להיות שבעוד כמה ימים אני אכריז על פטירתם של העוללים בטרם עת, אך יכול גם להיות שאוכל להכריז על דור חדש של כשות צברית-ציונית. אם יסתבר שזה באמת כל כך פשוט, אפשר להתחיל להפיץ את הבשורה ואולי בקרוב כרמי הכשות יוריקו ברחבי ארץ הקודש.
בנוסף לכל הנ"ל, הגדיל אבי לעשות ונתן לי מתנה ספר שיש לו כפול - The Homebrewer's Garden. הספר מספק הסברים תיאורתיים ומעשיים לגידול והפקה של כשות, לתת ותבלינים שונים שמשתלבים בבישול הביתי.
תודה לאבי על הסיור בחוות הכשות, על הפייל אייל שליווה את הביקור (הרי איך אפשר לדבר על בירה בלי לשתות בירה), על הספר וכמובן - על הייחורים. כשהם יהיו מוכנים לכך אני מבטיח לספר להם שהם מאומצים ורק טובות על אביהם האמיתי (-:
לטיול לקחתי את את דפי (זוגתי שתחיה) על תקן יועצת אגרונומית-ביולוגית. הגענו למסקנה ששווה לנסות לקחת ייחור מענף של הצמח, לטבול את הבסיס שלו בהורמון השרשה ולשתול בסביבה תומכת. מה כבר יכול להיות? מקסימום השתיל לא יחזיק מעמד ויפגש עם בורא עולם. הוא לפחות יביא תרומה מדעית.
בחרנו בשני הצמחים היפים והבריאים ביותר. לקחנו שתי חתיכות של Fuggles מהראשון וחתיכה אחת של Cascade מהשני.
בדרך הביתה עצרנו לקנות הורמון השרשה.
בתור מצע, קיבלנו מאבי 3 כופתאות כבול יבש שלאחר השריה במים מקבלות נפח ומאפשרות שתילה של הייחורים בתוכם. שמנו את הכבול בכוסות חד פעמיות, הוספנו מים וחיכינו כמה דקות לקבלת נפח מלא.
לאחר מכן הרטבנו את בסיס הייחורים, טבלנו אותם בהורמון השרשה ושתלנו אותם במצעי הכבול.
באמצעות שיפודי עץ בנינו קונסטרוקציה ושקית ניילות שימשה "חממה" קטנה. החממה תספק סביבה לחה ותומכת לייחורים העדינים.
עכשיו לחכות בסבלנות. בהחלט יכול להיות שבעוד כמה ימים אני אכריז על פטירתם של העוללים בטרם עת, אך יכול גם להיות שאוכל להכריז על דור חדש של כשות צברית-ציונית. אם יסתבר שזה באמת כל כך פשוט, אפשר להתחיל להפיץ את הבשורה ואולי בקרוב כרמי הכשות יוריקו ברחבי ארץ הקודש.
בנוסף לכל הנ"ל, הגדיל אבי לעשות ונתן לי מתנה ספר שיש לו כפול - The Homebrewer's Garden. הספר מספק הסברים תיאורתיים ומעשיים לגידול והפקה של כשות, לתת ותבלינים שונים שמשתלבים בבישול הביתי.
תודה לאבי על הסיור בחוות הכשות, על הפייל אייל שליווה את הביקור (הרי איך אפשר לדבר על בירה בלי לשתות בירה), על הספר וכמובן - על הייחורים. כשהם יהיו מוכנים לכך אני מבטיח לספר להם שהם מאומצים ורק טובות על אביהם האמיתי (-:
6 תגובות:
כמה שיחי כשות צריך לגדל בשביל לבשל אינדירה אחת?
כל הכבוד. אני מחזיק אצבעות לעוללים.
נראה לי חשוד כל הידע הזה של דפי בתחום גידולי צמחים ממשפחת הקנביס... :)
אם הייתי "נגיד בנק הכשות" אז הייתי אומר לכם לבוא ולהשקיע אצלי בבנק רק אחרי שתראו לי לפחות פרח אחד. בינתתים זה רק עושה ירוק בעיניים ואולי קצת צל, שזה נחמד אבל לא מספיק.
נגיד יקר,
3 ימים עברו חלפו והצמחים נראים בריאים וחסונים. אני מסכים איתך שזה עדיין לא אומר כלום אבל ברור לך שהתשואה שתיתן השקעה לא ודאית תהיה בהגדרה גבוהה משמעותית מתשואה שהיא ודאית.
וחוצמזה - אני לא ראיתי (בעיני שלי) את הנגיד המכובד שלנו מוציא תחת ידיו אפילו שמר אחד לרפואה.
יש מרד פקידים בבנק
יש עדכונים?
הוסף רשומת תגובה