איך משיגים Pale Ale ומה עושה תירוש בשקית

מכיוון שיום שישי היה יום מטורף (ביום ראשון אני נוסע לחו"ל לשבוע ויש מליון מנהלות לפני), רותם נחלץ לנסוע לבירדי להביא גרעינים ואני בינתיים הרמתי טלפון לגדי לתת את הרשימה. ידעתי שבזמן האחרון יש מחסור בכל מיני מרכבים אבל לא חשבתי שאת המרכיב העיקר - Pale Ale (המהווה כמעט 90% מהגרעינים בכל אחת מהבירות שלי) לא יהיה. מה עושים? גדי הציע חלופה (פילסנר) שהעדפתי להמנע ממנה - במיוחד בבישול בירה בסגנון בריטי שתוכנן.

מה הדבר הראשון שחובב ציון עושה במצב כזה? נכון, מתקשר לחובב ציון חבר. ועדיף אחד שיש לו בבית מטחנה. אז ביום שישי בבוקר הרמתי טלפון לעמנואל (EZ Beer) שגר כמה דקות ממני ונאות בשמחה לארח אותי ולספק לי כמה קילו Pale Ale, ואפילו לטחון אותם על הדרך. תודה רבה עמנואל!!! כמובן שבאותה הזדמנות כבר פתחנו איזה שני בקבוקים והעברנו שעה בשיחה על עניינים ברומו של עולם. אני הבאתי לעמנואל שני בקבוקים מחתרתיים מהניסוי של 100 IBU על שני סוגי שמרים, שיהיו מוכנים לשתיה בעוד שבוע-שבועיים.
בכל אופן - הודות לעמנואל אפשר לבשל בירה. הבירה שבישלנו השבת היתה "עוקץ" הביטר שלנו. הפעם ניסינו להוריד קצת את טמפרטורת המאש במטרה "לייבש" את הבירה שיצאה קצת מתקתקה מידי (לדעתי) בפעם הקודמת - ימים יגידו אם זה באמת יעבוד.
אחרי כמה בישולי AG, השיטה שהתייצבנו עליה היא לנקז את המאש למיכל תסיסה ולא ישירות לסיר. הדבר הראשון שאנחנו מרוויחים הוא שהסיר משמש לחימום המיים למאש ולא נדרש סיר נוסף גם בשלב הספארג'. הדבר השני היא שבמיכל התסיסה יש שנתות שמראות יפה בדיוק כמה ליטר תירוש אנחנו מוציאים מהמאש.
מבחינת ה-Efficiency של המאש, יצאנו קצת נמוך - 75% לעומת 80% שלפיו תיכננתי את המתכון. המחיר יהיה איזה 0.5% אלכוהול. זה לא משהו שאי אפשר לחיות איתו.
במהלך הבישול נהננו מ-IPA של עמנואל (בונוס שקיבלתי על זה שבאתי לקחת Pale Ale ביום שישי אחה"צ (-:) שהיתה פרחונית ופירותית, אבל כשותית מאוד ובעיקר - נהדרת. בירה נוספת שפתחנו היתה הכהה של מלכה. זאת היתה פחות מוצלחת - היו בה טעמי קליה (או אפילו טעמי לתת שרוף), היה לה גוף אבל חסרו בה טיפה מתיקות והרבה כשות. מכיוון ששתינו אותה ממש בסוף הבישול שלנו - ממש בזמן הקירור של התירוש, הפתרון היה הוספה של קצת תירוש ביטר דובים שתרם גם מתיקות וגם כשות ושידרג את הבירה.

אבל סתם לבשל בירה בלי לעשות משהו שונה או משונה זה משעמם. אז הפעם - קבלו את ניסוי השקית.

לפני כמה שבועות שמעתי פוד-קאסט של Brew Strong בנושא מיכלי תסיסה (fermentors). במהלך התוכנית הם ציינו את כל סוגי מיכלי התסיסה הקיימים והאפשריים, הזכירו יתרונות וחסרונות וציינו אגב השיחה שלמעשה כל קונטיינר שיכול להכיל נוזלים יכול לשמש כמיכל תסיסה - אפילו שקית ניילון.

אני שמעתי "שקית ניילון" ומייד חזרתי בזמן - 15 שנה אחרוה, לתקופה בה עבדתי במחלקת המילוי האספטי במפעל המיצים של קיבוץ גן שמואל. אז (וגם היום) מילאנו מיץ בשקיות אספטיות של מפעל ארן נחשון בגדלים של 6 עד 55 גלון שנכנסו לארגזי קרטון או חביות ברזל. חשבתי שיכול להיות מגניב להשתמש בשקית, שהיא ממילא אספטית ולא מצריכה חיטוי במיוחד וממילא חד פעמית ולא מצריכה שטיפה וניקוי לאחר מכן... לפחות להבין איך זה עובד.

במפעל בגן שמואל עובדים עם שני סוגי שקיות -שקופות ומוכספות. ברור שיותר נכון ויותר טוב להשתמש בכסופות שהן אטומות לאור, אבל מכיוון שבניסוי עסקינן וצריך לראות מה בדיוק קורה שם בפנים - בחרנו הפעם בשקופה. לפעם הבאה יש לנו גם אחת כסופה. הנה דוגמן הבית (האח) מציג את השקית:
השקית מגיעה סגורה עם פקק וכאמור סטרילית לחלוטין. מרגע שפותחים את הפקק יש לשמור שתוך השקית לא יזדהם.
בפקק הייתי צריך לקדוח חור על מנת להכניס את הנשם. בנוסף יש לשקית ארגז קרטון מתאים.
במהלך ההעברה של התירוש לשקית - הנחנו אותה בתוך דלי (ולא בבית הסופי שלה - קופסאת הקרטון) כדי שהקרטון לא ירטב משפריצים טועים של תירוש או מנזילות של מי הקירור.
הוספת השמרים היתה קצת טריקית בגלל הפתח הקטן אבל גם את זה צלחנו.
לאחר מכן העברנו את השקית לתוך הקרטון
סוגרים יפה יפה
והנה התוצר. לתפארת מדינת ישראל. אפשר לראות שבקרטון פתחתי חלון מאורך שאפשר יהיה לראות את הבירה מתהווה.
אני יכול להגיד ש-6 שעות מאוחר יותר כבר התחילה תסיסה נמרצת. החשש היחידי היה ראש קטן יחסית ואולי מחסור בחמצן לשלב האירובי של התסיסה (השקית היא בואקום במצבה ההתחלתי). הראש הקטן חשבנו עלול להביא ל-blow off. בינתיים לא נראה שצפויות בעיות אבל נראה בבוקר. בכל מקרה - אני נוסע לחו"ל מחר אז מישהו אחר יצטרך לנקות את התיקרה (-: