יום שבת, 7 במאי 2011

ברו פארטי 2011 - סיכום

תגידו, כמה פעמים צריך לעשות משהו כדי שאפשר יהיה לקרוא לזה מסורת? פעמיים זה קצת מעט, נכון? טוב - נחכה לשנה הבאה ואז נכריז רשמית. תרשמו לכם כבר: יום שישי, 4/5/2012.

אתמול התקיימה מסיבת הבישול (Brew Party) ה-2 של חובבי ציון ועכשיו אני יכול להגיד שלא השתבש שום דבר רציני (טוב, נו - אם לא סופרים איזה קצר קטן שניתק את כל מבשלי החשמל מהרשת לרבע שעה), כל מי שתוכנן לבשל - בישל (ויצאה לו בירה בסוף), מזג האויר התנהג למופת, הרבה חובבי ציון, חברים ובני משפחה הגיעו ובילו איתנו את היום הנפלא הזה ולא פחות חשוב - הבירה זרמה כמים. הרבה בירה משובחת מלאכת יד מכל הסוגים והמינים.
הפעם, בניגוד לשנה שעברה, היו הרבה מאוד שיתופי פעולה ובישולים בהם חברו מספר מבשלים לבישול משותף. כשמבשלים יחד אפשר להנות מחוויית היצירה ביחד ולא פחות חשוב - כל אחד יכול למצוא גם את הזמן להסתובב, לשתות, לקשקש עם החברה ולראות את המערכות של שאר החבר'ה. שינוי נוסף ביחס לשנה שעברה היה המעבר ההדרגתי של מבשלים רבים לחשמל ולמערכות אוטומטיות משוכללות שתוכננו ונבנו בשתי ידיים והרבה כשרון.
אז מי היה לנו שם? 12 צוותים מפוארים:
1) קרן (K's), עמנואל (EZ) ועודד בכר
2) רון בובליל (רון-סטאר)
3) רועי לב-ארי
4) עופר רונן (מבשלת רונן) ואוהד אילון (עמק האלה)
5) אלון ריפטין (מבשלת הגליל), ליאור וייס (חיפא) ודגן ורותם (הדובים)
6) תומר הלפרין (נציג מבשלת Sparrow בארץ הקודש)
7) נמרוד קרן וחברים (דיזינגוף 100)
8) תום להב ממבשלת Beer 7
9) נועם שלו (שיבולת), שחר קליין (בנימינה) ושחר הרץ
10) אלירן ואוריאל ממבשלת KaBeer
11) מרטין (שאמי)
12) אבי טלמור

בשעת בוקר מוקדמת כבר התחילו לזרום המבשלים הראשונים ובשעה תשע היו כבר שהתניעו מערכת, הדליקו אש ואפילו כאלה שכבר פתחו בירה ראשונה.
טיפה יותר מאוחר וה-Turkish Brew הראשון היה מוכן. כל שעה וה-brew שלה...
החולצות שהודפסו השנה נשאו את הסלוגן שנטבע ע"י צ'ארלי פפזיאן (האחד והיחיד) ואומץ בחום על ידי איגוד המבשלים הביתיים האמריקאי (AHA) - והוא הולך ככה: "Relax, Don't Worry, Have a Homebrew" (בהחלט גישה טובה לחיים). אגב, לאור הביקוש אנחנו נזמין כנראה חולצות נוספות בשבוע הקרוב. מי שמעוניין יכול להעביר אלי במייל צבע וגודל (מחיר חולצה 30 ש"ח).
היה כיף לפגוש חברים חדשים שהצטרפו אלינו לא מזמן ומסתבר שיכולים כבר להתגאות בידע יפה, שיטות עבודה יסודיות ומערכות מרשימות
והיו כמובן גם הותיקים יותר... שנה שניה זה ותיק, נכון? מרטין הגיע הפעם עם כירת 4 להבות אכזרית ששירתה את כל הגזרה הצפון מזרחית במתחם.
במרכז הדשא, בתוך מיכלי קרח, זרק כל אחד את הבירות שהביא. זו היתה גם נקודת מפגש לכל מי שהרגיש שקצת יבש לו בגרון והוא חייב לתדלק בטרם ימשיך... ובכלל במהלך כל היום הזה נפתחו בירות מעולות כל הזמן ואם היתה לך במקרה כוס ביד - תמיד היה מישהו שדאג שהיא לא תישאר ריקה. איזה כיף.
אני לא אעבור על כולם (לא, זה לא בגלל שרוב הבירות שבושלו היו חיטה) אבל שני בישולים שהייתי יותר קרוב אליהם והיו מעניינים בעיני - הראשון הוא בישול של צוות נועם+2*שחר. השני הוא של הגליל+חיפא+הדובים (קצת השתמטתי אבל הייתי איתם ברוחי לפחות)

נועם ושני השחרים חברו לבישול 35 ליטר של בירת סאוור - Flanders Red Ale לפי מתכון של JZ. הבירה עוברת תסיסה ראשונה עם שמרי נוטינגהם (נכון?) ותסיסה השניה עם שמרי Belgian Sour Mix WLP655 למשך שנה (לאחר כשבוע בחבית פחמס היא תועבר לתסיסה שניה בדמיז'ון זכוכית עם שבבי עץ). המיקס הוא למעשה תערובת שכוללת לצד ה-Saccharomyces המוכר והטוב גם Brettanomyces (ברט) ובקטריות Lactobacillus ו-Pediococcus. ממש שמח שם במיכל (:
אחרי שסיימו את המאש והעבירו את התירוש לסיר, הם הכינו בירה נוספת בעזרת המאש הרטוב ובתוספת של קילו לתת בסיס. המאש השני הזה הפיק עוד 20 ליטר ב-1.040 שהפך ל-Late Addition American IPA עם הרבה פרחים ב-30 דקות וב-flame out. מין Parti Gyle שכזה.

לקראת הברו פארטי סגרתי עם ריפטין על בישול משותף. ריפטין הציע ללכת על קלון של Lagunitas IPA. זו לא הצעה שאני יכול לסרב לה. בערך שבוע לפני האירוע קיבלתי מייל מחבר יקר (שאני לא פוגש מספיק וזה לא בגלל שהוא נוהג לבשל לאגרים בד"כ) - ליאור וייס. בכל אופן ליאור הציע לבשל ביחד IPL - India Pale Lager ואם זה לא מספיק - הוא הציע לשלב בבישול Double Decoction. נשמע ניסוי מעניין וגם אני וגם ריפטין שמחנו לאתגר.

המתכון שיצאנו ממנו הוא זה:
מה שהשתנה בסופו של דבר היה: (1) התססה בשמרי לאגר במקום באייל ו-(2) שימוש בשיטת mash decoction (מה אתם אומרים על המילה "דיקוקציה" בעברית? לוקח?). משמעות המילה decoction הוא "מיצוי בהרתחה" והשימוש במהלך ה-step mash הוא כזה: במטרה להעלות את טמפרטורת המאש לוקחים כמות מסויימת של thick mash (תירוש וגרעינים) מהמאש טאן ומעבירים אותו לסיר קטן אותו מביאים לרתיחה מלאה למשך כמה דקות. לאחר ההרתחה מחזירים את התמצית חזרה למאש. הכמות המורתחת נקבעת בהתאם לשינוי הרצוי בטמפרטורה (בדומה לשיטת האינפיוז'ן הרגילה והמקובלת אצל מבשלים ביתיים).
הסטורית, הדקוקשן מאשינג התפתח באירופה בימים אחרים ורחוקים בהם המאלט לא היה מאלט (לתת עם שיעור המרה נמוך) וטמפרטורה לא היתה טמפרטורה (לא היו את האמצעים למדידת טמפרטורה מדוייקת). בסביבה כזו הדקוקשן התפתח כשיטה שהביאה לשיפור משמעותי בביצועים של המאש ועד היום השיטה מקובלת במבשלות רבות בגרמניה. שימוש בדיקוקשן משפיע מן הסתם על הטעמים ועל האופי של הבירה והשימוש היום מטרתו בעיקר לשמר את האופי המיוחד שהשיטה מייצרת ולא המטרה המקורית שלו.

היה בהחלט מעניין ללמוד את הנושא וגם לבצע אותו (או יותר נכון לראות את ליאור מבצע אותו באדיקות גרמנית). התירוש אגב יצא מר באופן קיצוני. יכול להיות שלעובדה שיצאנו מה-IPA של לגוניטס יש חלק בזה. פיספתי צילום של הפרצוף של ליאור כשטעם את התירוש. חבל.

המון תודה לכל מי שעזר, לכל מי שבישל, לכל מי שמזג, לכל מי שביקר... בכלל, לכל מי שהפך את היום הזה לכזה כיפי.

ואי אפשר להפרד בלי תמונה קבוצתית:
אז שוב - לא לשכוח לשריין ביומנים את יום שישי ה-4/5/2012. אותו מקום, אותה שעה. הברו פארטי ה-III של חובבי ציון.

2 comments:

עודד בכר אמר/ה...

מבחינתי כבר במפגש השני אפשר לקרוא לזה מסורת.

קרן - K's אמר/ה...

אין מילים.. היה פשוט מעולה!