Brew Party 2012... פעם שלישית בירה

חמישה חודשים. זה הזמן שעבר מאז הפוסט האחרון שלי. וזה לא שלא היה על מה לכתוב, היה הרבה. אבל האמת - זאת לא אשמתי. פשוט ריבוי משימות במקביל ומחסור בשעות ביממה גרמו להזנחה הזאת.

אבל לפני שבוע היה אירוע שאי אפשר לעבור עליו סתם לסדר ולהמשיך כאילו כלום. אז אספתי את עצמי (לקח לי שבוע) והנה הפרטים...

לפני שנתיים בדיוק, החלטנו להשתמש בתאריך הקבוע של הביג ברו האמריקאי (סוף השבוע הראשון של חודש מאי) ולציין כאן אצלנו מעיין גרסה מקומית - הברו-פארטי של חובבי ציון. מסיבות שורשיות המיקום שנבחר לברו-פארטי הראשון הוא קיבוץ גן שמואל שאירח את האירוע בסביבה ירוקה ופסטורלית. מאז התקיים הברו-פארטי השני ב-2011 ולפני שבוע התקיים ברו פארטי 2012 - הברו-פארטי ה-III.

לאלה שחדשים כאן ורק עכשיו הגיעו אני אבאר - ברו פארטי הוא אירוע בו מגיעים מבשלים ביתיים על ציודם, סיריהם, כירות הגז שלהם, לתתם, שמרייהם וכשותם ומבשלים בירה בצוותא. אם בשנה הראשונה בישולו מרבית המבשלים לבד, השנה כבר בישלו כמעט כולם בצוותים שהוקמו למטרה זו. העבודה בצוות מוסיפה כיף מסוג נוסף לגודל האירוע.

זו הזדמנות להכין בירה, לדבר בירה, לראות כלים, מערכות ושיטות לבישול בירה, לשתות בירה, לנשום בירה וביום כזה - גם להזיע בירה. וכמובן - לחזור הביתה עם חולצת בירה!

אם חסרו לנו הוכחות שהתחביב הולך וצובר תאוצה ומרחיב את שורותיו (לא, לא חסר), היה מרענן לראות שהצוותים השנה כללו הרבה מבשלים צעירים וחדשים בתחביב. בנוסף, גם מקרב המבקרים היו הרבה פרצופים חדשים שבאו לחגוג איתנו.

הצוותים שבישלו (מקווה שלא פיספסתי אף אחד):

- אמיר 2X (דרום + שלו), אלירן סמוראי ועודד פרידמן
- אבי ריז'י, מוטי (פפו), עודד בכר ודניאל פרידמן
- בועז לנר
- נועם (שיבולת), יואב (פיסטה), גיל ברנושטיין ומתי (הבשורה) רוזן
- ריפטין (הגליל), ליאור (חיפא) וייס ודגן
- יובל כץ ואלעד מרום מהחזיר השוטה ותומר (הדג הלבן) רונן
- אבי 2X (נהון + טלמור)

- פרננדו (סיינט) ויואב בנימיני

- מרטין, גיגי ואבים פישר

- עידן ועופר (שני אנשים, לא עידן עופר)

בנוסף למערכות הבישול המשופצרות והמדוגמות, אחד האלמנטים שהפך למזוהה עם הברו פארטי הוא מיכל הקרח בו שם כל אחד את הבירה שהביא. זה שהולך ומתמלא בבוקר והולך ומתרוקן בצהריים.

בברו פארטי הראשון (2010) זה נראה ככה:

ככה זה נראה ב-2011:

 והשנה זה כבר נראה ככה:

בושלו כל מיני בירות מעניינות אבל אני חושב שבתואר הבירה המשוגעת ביותר זוכה ללא ספק הבירה של צוות נועם-יואב-גיל-מתי, ששילבה פופקורן במאש. מעניין מאוד מה ייצא מהדבר הזה... אני מחכה בסבלנות להזמנה לבוא לטעום.

מעבר לזה היו הרבה בישולים עם הרבה מערכות מסוגים שונים ומשונים. היה חשמל באויר והרבה הרבה הרבה בירה שזרמה כמים.

 

 

מבחינת הפינה האישית שלי - צוות ריפטין-ליאור-דגן שמבשל יחד זו השנה השניה (סוס מנצח לא מחליפים) בחר השנה להתמודד אם אתגר בישול והתססה של בירה גדולה במיוחד. אנחנו רוצים לעבור את ה-20% אלכוהול (ושיהיה גם טעים בסוף)... נראה מה ייצא. נבנה מתכון לבירה מסוג barley wine ושמרים מיוחדים הוטסו במיוחד מארה"ב ונחתו 3 ימים לפני הבישול - בדיוק בזמן להכנס לסטארטר ולהתכונן לרגע הגדול. 

כדי לנצל היטב את כל הסוכרים עשינו שתי בירות - בירה גדולה ובירה קטנה (parti gyle). השתמשנו ב-grain bill של 11 ק"ג גרעינים - כמות גדולה מאוד לבישולים בסדר גודל כזה. לבירה הגדולה לקחנו רק את ה-run הראשון של המאש (התירוש המרוכז ביותר). הכמות שיצאה ממנה קטנה יחסית (אחרי בישול ואידוי אינטנסיבי, הגיעו למיכל התסיסה 8 ליטרים בלבד) אבל כמות הסוכרים בה הפכו אותה לרכז בירה של ממש (גרביטי 1.124 למיטב זכרוני). מהתירוש של הספארג' (ה"דליל" יותר) עשינו בירה קטנה, שבסופו של דבר לא היתה כל כך קטנה והגיע למיכל התסיסה - 17 ליטר עם גרביטי של 1.040.

התסיסה של הבירה הגדולה אתגרית ומורכבת ואני מקווה שתעבור בהצלחה. תחילת התסיסה עם שמרים מזן אחד (WLP007) והסיום שלה עם שמרים מזן אחר (WLP099). הבירה הקטנה לעומת זאת מבלה את התסיסה אצל ליאור, כך שבאופן טבעי השמרים שהיא פגשה היו שמרי לאגר. ליאור הבטיח לעשות לה dry hopping... לפחות זה.

בפוסט שפירסם בבלוג "בירה ועוד", התייחס אורן אבראשי לאירוע ובעיקר למטרותיו ולעתידו. בעקבות הפוסט של אורן התפתח דיון מעניין וחשוב (ראו תגובות) בנושא - דיון שגרם לי להעמיק ולחשוב על נקודות שעולות תדיר בכל הקשור לפעילויות חובבי ציון ולאירועי בירה בכלל.

הוצגה דעה שאירוע כגון הברו פארטי צריך למנף, לשווק ולחשוף לציבור הרחב כדי להרחיב את המעגל ולחשוף עוד אנשים לתרבות הבירה ולתחביב. הוצע גם להרחיב את האירוע באמצעות מימון וקבלת חסות מחברות מסחריות. 

 

 מבלי להכנס לויכוח על התפיסה והמטרות החשובות שמאחוריה, אני נוטה דווקא לא לקבל את הכיוון המוצע ולו בגלל שאני פשוט לא רוצה לאבד את מה שיש לנו באירוע במתכונתו הנוכחית. הכיף הגדול מבחינתי היה האוירה המשפחתית, האינטימית, הלא-פורמאלית והבלתי מסחרית. אוירה שאין לנו אותה באירועים אחרים ושערכה לא יסולא בפז. אני מוכן לזרום עם הכיוון ועם ההצעות של אורן, אבל כמו שעופר אמר - "אם זה לא שבור, לא צריך לתקן את זה". בואו נעשה עוד דברים, אבל בוא נשמור על המסורת הנפלאה הזאת שהתחלנו ושצוברת תאוצה.

היה משובח. תודה לכולם. להתראות בברו-פארטי הבא, ביום שישי ה-3/5/2013. תרשמו ביומנים כבר עכשיו, כדי שמתי שהחבר מהעבודה יזמין אותכם לבת מצווה של הבת שלו בדיוק ביום הזה - תוכלו להגיד שאתם מצטערים אבל יש לכם התחייבויות קודמות.

** כרגיל - הבאתי מצלמה אבל בלי סוללה. הקרדיט לתמונות - לאמיר דרום, לאלעד מרום ולגיל ברונשטיין. תודה.

טעימת שמרים - אירוע לסיכום פרויקט השמרים של חובבי ציון

וואו, איזה כיף.

אירוע הסיכום של פרוייקט השמרים של חובבי ציון - Yeast, yeast, yeast. למי שלא זוכר (כתבתי לפני כמה שבועות על השלב הראשון בפרויקט - שלב הבישול) מדובר בניסוי שמטרתו להבין איך השמרים משפיעים לנו על הבירה. כולם יודעים (אפילו מי שאינם ביר גיקס) שתפקידם של השמרים להפוך את הסוכרים שבתירוש לאלכוהול, אבל מעטים יודעים איך משפיע זן כזה או אחר של שמרים על הארומות ועל הטעמים של הבירה וזה בדיוק מה שבאנו לבחון.

הניסוי התנהל כך - חבורה של מבשלים ביתיים נאספה לבישול 200 ליטר תירוש במבשלת העם. התירוש חולק ל-12 מיכלי תסיסה שהותססו ע"י המבשלים הביתיים, כל אחד באמצעות זן שמרים אחר. למעשה כל הפרמטרים נשארו קבועים למעט מרכיב השמרים.

קצת סטטיסטיקה:

• לקחו בניסוי חלק 9 זנים של שמרים יבשים מ-4 חברות שונות: Muntons Fermentis, Danstar ו-Lalvin (את כל הזנים היבשים ניתן להשיג בארץ) ועוד 3 זנים של שמרים נוזליים (טריים) מתוצרת White Labs האמריקאית (שמרים שעשו עליה לארץ הקודש בדרכים לא דרכים).
• 5 מתוך הזנים הינם שמרים אנגליים או איריים באופיים, זן שמר אחד הוא אמריקאי, 4 זנים בלגיים, שמר אחד משמש לבירת חיטה ושמר אחד מגיע בכלל מגזרת השמפניה.
• 3 בירות הותססו תחת טמפרטורה מבוקרת ו-9 הותססו ללא בקרת טמפרטורה. למזלנו מזג האויר היה נוח במיוחד וכל הבירות הותססו בטווח של 17-21 מעלות.
• 10 מהבירות הוגזו באמצעות תסיסה שניה בבקבוק (הגזה טבעית) ו-2 הוגזו ב-KEG באמצעות CO2.
• בערך 60 איש באו לטעום את מה שיצא.

 לקראת אירוע הטעימה, מילא כל אחד מהמתסיסים טופס באינטרנט עם כל הפרטים על השמרים ועל התסיסה. הנתונים הוצגו בפורמט אחיד לצד הבירה ולצד ה-datasheet של יצרן זן השמרים ואיפשרו לתרגם את מה שמרגישים בפה לסיבה ותוצאה ולפרמטרים ומספרים.

כמה ימים לפני האירוע קיבל כל משתתף בדואר 32 תויות להדבקה על הבקבוקים. 20 בקבוקים יועדו למזיגה במהלך אירוע הטעימה ו-12 מהבקבוקים לחלוקה בין המשתתפים כך שכל משתתף ייצא בסופו של יום עם סט מלא של 12 בירות, אחת מכל סוג. ככה זה נראה לקראת החלוקה:

בקבוקים במסדר לחלוקה למשתתפי הניסוי

בכניסה למבשלה - כל אחד סימן לעצמו כוס (משימה שהסתברה כלא פשוטה למשתתפים רבים, עוד לפני ששתו), תרם 10 שקלים ויצא לדרך...

כוס טעימה, מדבקה עם שם, ולעבודה

את שטח המבשלה אירגנו עם שולחן ארוך ועליו נפרסו קבוצות קבוצות של הבירות השונות ולצד כל בירה - הפרטים שלה ומידע טכני. הבירות בסגנון האנגלי, אירי ואמריקאי מוקמו בצד אחד והבירות בסגנון הבלגי, החיטה והשמפניה בצידו השני של השולחן - במטרה שניתן יהיה להשוות בירות המשתייכות לאותה קבוצת שמרים.

המבקרים נצטוו לעבור לאורך ה"מזנון" הזה ולטעום את הבירות אחת אחרי השניה. הרציניים גם רשמו רישומים, קראו תיאורים והערות של המתסיסים, עברו על פרמטרים טכניים של יצרן השמרים וחזרו לבירות קודמות לבחון ולהשוות. כדי שכל זה לא ייפול על בטן ריקה, כל מבקר הביא איתו משהו קטן לנשנש ושולחן הנישנושים היה עמוס לעייפה.

עד כאן ההסברים והאופרציה - עכשיו אפשר לגשת לאירוע עצמו. המשתתפים בניסוי הזומנו להגיע קצת קודם לטעימה אינטימית סגורה לפני שהמקום מתמלא בשאר האדם. במהלך אותה טעימה מקדימה עברנו כקבוצה מבירה לבירה וניסינו לנתח את ההבדלים והסיבות להם.

בשעה 8:00 המקום התחיל להתמלא והאוירה היתה נהדרת. מצד אחד נינוחה ולא מכופתרת ומצד שני לימודית מאוד. לפני שנתחיל עם מה שאני מצליח לזכור מהטעימה עצמה, קצת מושגים: 

• Specific Graviti או SG או פשוט "גרביטי" - משקל סגולי. המשקל הסגולי מאפשר לנו לדעת כמה סוכרים יש בבירה (או בתירוש לפני ההתססה). למים משקל סגולי 1.000, לבירה קצת יותר ולתירוש (לפני התססה) הרבה יותר.
• FG או גרביטי סיום (מתואם במספר 1.000) הוא המשקל הסגולי של הבירה בסיום התסיסה. ככל שהמספר גבוה יותר (נגיד 1.018) פחות סוכרים הפכו לאלכוהול והבירה נותרה עם מרכיב סוכרים גבוה, שנותן לה גוף ובד"כ גם מתיקות. ככל שהמספר נמוך יותר (נגיד 1.008) השמרים פירקו יותר סוכרים והבירה תהיה יותר "מיימית" או "דלילה" יותר ובד"כ גם פחות מתוקה.
• Attenuation - בתירגום מילולי "התמעטות" ובמושגים שלנו - בכמה התמעטה כמות הסוכר במהלך התסיסה, או - כמה אחוז מהסוכרים בתירוש הפכו לאלכוהול. המשלים ל-100% ישקף את אחוז הסוכרים שנותרו בבירה מתוך כמות הסוכר ההתחלתית.

הבירות הראשונות שנדגמו היו מבוססות השמרים האנגליים. היה מעניין לראות שגם בין 4 זני השמרים "מאותה משפחה" היו הבדלים מהותיים. חלק מזני השמרים ממש הסתירו את הכשות בעוד אחרים שמרו לה במה (כן, מסתבר שגם לשמרים יש חלק ברמת תחושת המרירות של הבירה). שני זני שמרים של היצרן Danstar - ווינדזור ונוטינגהם, היו חדשים לי וזו היתה לי ההזדמנו הראשונה לבחון אותם. ההבדל העיקרי בינהם הוא ב-Attenuation, גם לפי ה-datasheet וגם על פי תוצאות הניסוי. הווינזור עם attenuation של 74% סיים ב-1.012 והנוטינגהם עם attenuation של 83% סיים ב-1.008 (מאפיין חריג בקרב שמרים אנגליים) וההבדל הזה ניכר גם בטעמים.

טועמים שמרים

 שני הזנים האחרים במשפחה הבריטית היו ה-Fermentis S-04 והמונטונס גולד. הראשון מוכר ואני עושה בו שימוש רב בבישולים שלי ומתאפיין גם הוא בסיום גבוה יחסית (בניסוי סיים ב-1.012) והגולד נתן תוצאה מוזרה ומאוד לא אנגלית בטעם וסיים גם הוא ב-1.012. הגולד הוא בכלל נעלם גדול. למרות שהוא נמכר תחת מותג מונטונס, הוא מיוצר כנראה ע"י יצרן אחר וזהו השמר היחיד שלא הצלחתי למצוא לו datasheet בכל רחבי האינטרנט. השמרים האיריים (שמרים טריים WLP-004 של White Labs, דור 2) סיימו בגרביטי 1.013 ומבחינת ה"נקיון" והטעמים היו מהטובים והנעימים בטעימה הזאת.

 

אחרי שכיסינו את האי הבריטי, המשכנו ל-Fermentis US-05, שמרים אמריקאים שמתאפיינים ב-attenuation גבוה וסיום נמוך ויבש יחסית. כמו בתיאוריה, גם בחיים - עם סיום של 1.008 הבירה הזאת נתנה תוצאה יבשה ואולי קצת מיימית. בגלל בעיה בהגזה הבירה יצאה שטוחה וכמעט ללא מיגוז אבל זה לא הפריע לקבל מושג על השפעת השמרים.

עד כאן כל הזנים המתונים והרגועים ומכאן עברנו לאיזור הדימדומים. הבירות הבאות הותססו בשמרים עם מאפיינים חזקים של טעמים וארומות ואכן הם לקחו (כל אחד בתורו) את הבירה למחוזות אחרים.

4 בירות הותססו עם שמרים בלגיים באופיים (אם כי שונים מאוד האחד מהשני). אולי המתונה ביותר מבין הארבע היתה ה-Fermentis S-33. השמר הזה מוגדר ע"י היצרן כ-general purpose for Belgian wheat and Trappist style beer. עם attenuation בינוני וסיום ב-1.012 השמרים האלה נותנים טעמים ומאפיינים בלגיים במתינות ובעדינות.

לעומת ה-S-33, השמרים הבלגיים האחרים היו הרבה יותר אגרסיביים.על ה-T-58 אני כבר יודע שטעמי הבננה והציפורן שלהם דומיננטיים ולפעמים קשים לעיקול, אבל אם חשבתי ש-T-58 הם שמרים בוטים, באו ה-WLP-565 (מוגדר כ-Belgian Saison) וה-WLP-570 (מוגדר כ-Belgian Golden Ale) - שניהם של White Labs, והמחישו שאפשר לעשות בירה על טהרת הלתת-כשות-שמרים ושתהיה בה תחושה שכל התבלינים שיש במטבח מצאו את דרכם לתוך הבירה.

אני חושב שהבלגיות המחישו יותר מכל את משקלם של השמרים בארומות ובטעמים של הבירה. קשה להאמין שמדובר באותו תירוש כמו בבירות עם השמרים האגליים.

הבאה בתור היתה בירה עם שמרי WB-06 של Fermentis. מדובר בשמרים המשמשים לבירת חיטה והמאפיינים ה"חיטתיים" נשמרו ומורגשים בהחלט למרות שאין ולו גרעין אחד של חיטה במתכון. הבירה שסגרה את הסשן היתה בירה שהותססה באמצעות שמרי שמפניה (Lalvin EC1118). נראה שהשמרים האלה צריכים יותר זמן ואולי לא השלימו את התסיסה בזמן שהקצבנו להם (6 שבועות, כולל הזמן בבקבוק). בכל אופן - היה ניתן להבחין בבירור שמדובר במשהו אחר משאר הבירות. השמרים האלה לוקחים את הבירה למקום אחר ומעניין.

זהו. תירוש אחד, 12 בירות, וכל אחת שונה. אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים. ואני אומר - טעימה אחת שווה אלף תמונות. כמה שאפשר להסביר ולתאר את חשיבותם והשפעתם של השמרים על הבירה, ההמחשה שבאה לידי ביטוי בפרוייקט מהסוג הזה היא יחידה מסוגה, היא מלמדת ומעשירה ומאוד מרגשת. גם לחדשים שבינינו וגם ליותר ותיקים.

סיכום. כשהחלטנו להקים מבשלה, חשבנו הרבה על שמירת הקשר עם הבישול הביתי ועם המבשלים הביתיים. לא רצינו לאבד את זה ואני יכול להגיד בוודאות היום שאם יש דרך טובה לעשות את זה זו בדיוק הדרך הזאת. אני חושב שבאירועים מסוג זה יש הפרייה הדדית בין המבשלה המסחרית והמבשלים הביתיים והלימוד הוא של כולם והוא מופלא. 

ולא לשכוח כמובן - האוירה שמשלבת למידה והעמקה עם בילוי ומפגש חברתי היתה חשובה וכיפית לא פחות. תודה לכל מי שבא ובילה איתנו, מקווה שאתם נהניתם כמו שאנחנו נהננו. הגלגלים כבר עובדים לחשוב מה הפרויקט הבא.

ועכשיו רק צריך חולצה.

Yeast, Yeast, Yeast

אחח... איזו הזנחה.

טוב - נכנסתי וקודם כל לפני שניגשתי לכתוב הייתי צריך להדליק שוב את האור בבלוג, להעיף את קורי העכביש, לנגב אבק, ללטף פוסטים ישנים שלא זכו לתשומת לב ולהבטיח להם שזה לא יקרה שוב (למרות שכולנו יודעים שרוב הסיכויים הם שזה דווקא כן יקרה). עכשיו הכל מוכן ואפשר לכתוב שוב, ובמיוחד שהפעם יש גם ממש סיבה טובה.

בחובבי ציון התנהל דיון לפני כמה זמן בנושא השוואת שמרים שונים על אותו תירוש. רון חילק בישול שלו לשני מיכלי תסיסה והשתעשע בהגשת שמרים שונים ודניאל הציע ניסוי. למעשה הנושא כבר עלה בעבר אבל פתאום עכשיו, זו היתה בדיוק הרוח שהיתה חסרה לי במפרשים וברגע התגבש הרעיון. הרעיון היה להשתמש במבשלת העם לייצור 200 ליטר תירוש שיחולק בין 10-12 מבשלים ביתיים שיקחו אותו הביתה איתם ויתסיסו אותו - כל אחד עם שמרים אחרים.

פרויקט דומה נעשה במבשלת Nøgne Ø המופלאה שבנורבגיה (וסוקר בבלוג של grove). שם חולקו 800 ליטר של Saison מייצרת באופן שוטף בין 40 מבשלים ביתיים שלקחו את התירוש וטיפלו בו כרצונם (שמרים, dry hopping, פירות, תבלינים ותוספות). אנחנו התמקדנו הפעם רק בשמרים. דברים אחרים בפעם אחרת (:
פרסמתי בפורום הודעה על הניסוי ותוך פחות מיממה התמלאה רשימה של 12 משתתפים (אחדים שלא הסתדר להם מועד הבישול התחלפו באחרים) ובסופו של דבר התייצבה הנבחרת: יואב קובלסקי, שחר קליין, נועם שלו, שחר הרץ, אבי טלמור, חביב טולדנו, רועי בן-ארי, פרננדו הקדוש, עודד בכר, רון בובליל, אני (דגן) ובועז לנר שהספיק להכנס רגע לפני סגירת הדלתות.

מטרת הניסוי היא להבין את השפעת השמרים השונים על הבירה ולצורך כך נבנה מתכון שהוא מתון מבחינת המרכיבים ומבחינת הטעמים שלו. מתכון שייתן במה נאותה לשמרים לשחק. לתת בסיס אנגלי, קצת לתת קרמלי, צבע בהיר אדמדם, מרירות מתונה וכשות אנגלית סולידית לטעם וארומה.

Volume: 200 liter
OG: 1.046
Color: 19 EBC (10 SRM)
IBU: 29 (Rager)

38 kg (92.2%) Pale Malt
3 kg (7.3%) Caramel Malt 100 EBC
0.2 kg (0.5%) Roasted Barley 1200 EBC
170 gr. Northern Brewer 9.6 %AA @ 60 min.
150 gr. EK Goldings 5.5 %AA @ 15 min.
150 gr. EK Goldings 5.5 %AA @ 0 min.

Mash: Saccharification 75 min @ 67°C, Mash out 10 min @ 75°C

מבחינת השמרים המשתתפים בניסוי - המשתתפים בחרו עם מה הם מעוניינים להתסיס והרשימה שיצאנו איתה בהחלט מכסה את מרבית שמרי ה-ALE שניתן להשיג בארץ (וגם כאלה שעשו עליה בדרכים לא דרכים). המגוון כלל 12 זנים שונים של שמרים בסגנון אנגלי, אירי, בלגי, אמריקאי, חיטה, שמפניה וסזון:

סגנון שמרים	יבשים/טריים	שמרים	יצרן
Belgian Saison	טריים	WLP-565	White Labs
British Ale	יבשים	Nottingham	Lallemand
English Ale	יבשים	Gold	Muntons
Irish Ale	טריים	WLP-004	White Labs
Champagne	יבשים	EC-1118	Lalvin
Belgian Ale	יבשים	T-58	Fermentis
Belgian Golden Ale	טריים	WLP-570	White Labs
Wheat	יבשים	WB-06	Fermentis
American Ale	יבשים	US-05	Fermentis
General Purpose	יבשים	S-33	Fermentis
English Ale	יבשים	S-04	Fermentis
English-style ale	יבשים	Windsor	Lallemand

בערך שבוע מאוחר יותר ואנחנו כבר מבלים ערב בישול במבשלת העם, בנוכחות 10 מבשלים ביתיים (2 נוספים לא יכלו להגיע והתירוש שלהם הגיע אליהם בדיוור ישיר). בשעה חמש אחה"צ התחלנו את המאש ומסביבות שעה שש התחילו טפטופים של המשתתפים. לפני השעה תשע בערב, בתחילת ה-boil כבר היינו בהרכב מלא.
בודקים גרביטי במהלך המאש...
תוך כדי שתיה של בירות וסיידרים מסחריים וביתיים וחפירות בעניינים שברומו של עולם (ברומו של העולם הצר שלנו כמובן - ענייני בירה) ניהלנו דיון קצר והכנסנו שינויים אחרונים במשטר הכשות וברמת המרירות של הבישול.
סידורים אחרונים, קדיחת חור לנשם, התקנת ברז, חיטוי יסודי של מיכלי התסיסה...
והעמדה למסדר...
ובעשר וחצי, חצי שעה אחרי התכנון המקורי, התירוש קורר והועבר למיכל ממנו הוא נמזג למיכלים של החבר'ה. בערך 17 ליטר תירוש מובחר בכל מיכל.
בסביבות שעה 11 בלילה יצא כל אחד עם מיכל תסיסה מלא בדרך הביתה, בתקווה שהטילטולים של הדרך יספקו אריישן טוב לקראת הגשת השמרים. בסביבות אחת וחצי נכנסתי למיטה אחרי שהמיכלים עם השמרים נחים במרתף (בנוסף למיכל שלי, אני עושה בייביסיטינג למיכל של יואב בינתיים) ואחרי מקלחת טובה.

אני חייב להגיד שההתרגשות שלי היתה גדולה. במידה רבה זה היה חלק מהחזון שלי למבשלת העם. לעשות פרוייקטים וניסויים ביחד עם מבשלים ביתיים ולנצל את הגודל (פיצי ביחס לגדולים וענק ביחס לביתיים) לעשות דברים מעניינים. לראות את שורת המיכלים האלה מתמלאים בבירה... איזה כיף!

ומה השלב הבא אתם שואלים? בעוד כחודש וחצי נקיים אירוע טעימה משווה. כל אחד מהמתסיסים יגיע עם בקבוקים של הבירה שלו לצד תיעוד מלא ויסודי של התסיסה ונתוני הסיום שלה וננסה להבין מה כל שמר עשה לתירוש ולאן הוא לקח אותו. חובבי ציון באשר הם כמובן יוזמנו לקחת חלק ואם אתם לא חובבי ציון... אם תהיו נחמדים, אולי גם לכם אפשר לסדר משהו (:

** אה... וגם, תודה לשחר הרץ על התמונות!!! מה היינו עושים בלעדיך (:

ברו פארטי 2011 - סיכום

תגידו, כמה פעמים צריך לעשות משהו כדי שאפשר יהיה לקרוא לזה מסורת? פעמיים זה קצת מעט, נכון? טוב - נחכה לשנה הבאה ואז נכריז רשמית. תרשמו לכם כבר: יום שישי, 4/5/2012.

אתמול התקיימה מסיבת הבישול (Brew Party) ה-2 של חובבי ציון ועכשיו אני יכול להגיד שלא השתבש שום דבר רציני (טוב, נו - אם לא סופרים איזה קצר קטן שניתק את כל מבשלי החשמל מהרשת לרבע שעה), כל מי שתוכנן לבשל - בישל (ויצאה לו בירה בסוף), מזג האויר התנהג למופת, הרבה חובבי ציון, חברים ובני משפחה הגיעו ובילו איתנו את היום הנפלא הזה ולא פחות חשוב - הבירה זרמה כמים. הרבה בירה משובחת מלאכת יד מכל הסוגים והמינים.
הפעם, בניגוד לשנה שעברה, היו הרבה מאוד שיתופי פעולה ובישולים בהם חברו מספר מבשלים לבישול משותף. כשמבשלים יחד אפשר להנות מחוויית היצירה ביחד ולא פחות חשוב - כל אחד יכול למצוא גם את הזמן להסתובב, לשתות, לקשקש עם החברה ולראות את המערכות של שאר החבר'ה. שינוי נוסף ביחס לשנה שעברה היה המעבר ההדרגתי של מבשלים רבים לחשמל ולמערכות אוטומטיות משוכללות שתוכננו ונבנו בשתי ידיים והרבה כשרון.
אז מי היה לנו שם? 12 צוותים מפוארים:
1) קרן (K's), עמנואל (EZ) ועודד בכר
2) רון בובליל (רון-סטאר)
3) רועי לב-ארי
4) עופר רונן (מבשלת רונן) ואוהד אילון (עמק האלה)
5) אלון ריפטין (מבשלת הגליל), ליאור וייס (חיפא) ודגן ורותם (הדובים)
6) תומר הלפרין (נציג מבשלת Sparrow בארץ הקודש)
7) נמרוד קרן וחברים (דיזינגוף 100)
8) תום להב ממבשלת Beer 7
9) נועם שלו (שיבולת), שחר קליין (בנימינה) ושחר הרץ
10) אלירן ואוריאל ממבשלת KaBeer
11) מרטין (שאמי)
12) אבי טלמור

בשעת בוקר מוקדמת כבר התחילו לזרום המבשלים הראשונים ובשעה תשע היו כבר שהתניעו מערכת, הדליקו אש ואפילו כאלה שכבר פתחו בירה ראשונה.
טיפה יותר מאוחר וה-Turkish Brew הראשון היה מוכן. כל שעה וה-brew שלה...
החולצות שהודפסו השנה נשאו את הסלוגן שנטבע ע"י צ'ארלי פפזיאן (האחד והיחיד) ואומץ בחום על ידי איגוד המבשלים הביתיים האמריקאי (AHA) - והוא הולך ככה: "Relax, Don't Worry, Have a Homebrew" (בהחלט גישה טובה לחיים). אגב, לאור הביקוש אנחנו נזמין כנראה חולצות נוספות בשבוע הקרוב. מי שמעוניין יכול להעביר אלי במייל צבע וגודל (מחיר חולצה 30 ש"ח).
היה כיף לפגוש חברים חדשים שהצטרפו אלינו לא מזמן ומסתבר שיכולים כבר להתגאות בידע יפה, שיטות עבודה יסודיות ומערכות מרשימות
והיו כמובן גם הותיקים יותר... שנה שניה זה ותיק, נכון? מרטין הגיע הפעם עם כירת 4 להבות אכזרית ששירתה את כל הגזרה הצפון מזרחית במתחם.
במרכז הדשא, בתוך מיכלי קרח, זרק כל אחד את הבירות שהביא. זו היתה גם נקודת מפגש לכל מי שהרגיש שקצת יבש לו בגרון והוא חייב לתדלק בטרם ימשיך... ובכלל במהלך כל היום הזה נפתחו בירות מעולות כל הזמן ואם היתה לך במקרה כוס ביד - תמיד היה מישהו שדאג שהיא לא תישאר ריקה. איזה כיף.
אני לא אעבור על כולם (לא, זה לא בגלל שרוב הבירות שבושלו היו חיטה) אבל שני בישולים שהייתי יותר קרוב אליהם והיו מעניינים בעיני - הראשון הוא בישול של צוות נועם+2*שחר. השני הוא של הגליל+חיפא+הדובים (קצת השתמטתי אבל הייתי איתם ברוחי לפחות)

נועם ושני השחרים חברו לבישול 35 ליטר של בירת סאוור - Flanders Red Ale לפי מתכון של JZ. הבירה עוברת תסיסה ראשונה עם שמרי נוטינגהם (נכון?) ותסיסה השניה עם שמרי Belgian Sour Mix WLP655 למשך שנה (לאחר כשבוע בחבית פחמס היא תועבר לתסיסה שניה בדמיז'ון זכוכית עם שבבי עץ). המיקס הוא למעשה תערובת שכוללת לצד ה-Saccharomyces המוכר והטוב גם Brettanomyces (ברט) ובקטריות Lactobacillus ו-Pediococcus. ממש שמח שם במיכל (:
אחרי שסיימו את המאש והעבירו את התירוש לסיר, הם הכינו בירה נוספת בעזרת המאש הרטוב ובתוספת של קילו לתת בסיס. המאש השני הזה הפיק עוד 20 ליטר ב-1.040 שהפך ל-Late Addition American IPA עם הרבה פרחים ב-30 דקות וב-flame out. מין Parti Gyle שכזה.

לקראת הברו פארטי סגרתי עם ריפטין על בישול משותף. ריפטין הציע ללכת על קלון של Lagunitas IPA. זו לא הצעה שאני יכול לסרב לה. בערך שבוע לפני האירוע קיבלתי מייל מחבר יקר (שאני לא פוגש מספיק וזה לא בגלל שהוא נוהג לבשל לאגרים בד"כ) - ליאור וייס. בכל אופן ליאור הציע לבשל ביחד IPL - India Pale Lager ואם זה לא מספיק - הוא הציע לשלב בבישול Double Decoction. נשמע ניסוי מעניין וגם אני וגם ריפטין שמחנו לאתגר.

המתכון שיצאנו ממנו הוא זה:
מה שהשתנה בסופו של דבר היה: (1) התססה בשמרי לאגר במקום באייל ו-(2) שימוש בשיטת mash decoction (מה אתם אומרים על המילה "דיקוקציה" בעברית? לוקח?). משמעות המילה decoction הוא "מיצוי בהרתחה" והשימוש במהלך ה-step mash הוא כזה: במטרה להעלות את טמפרטורת המאש לוקחים כמות מסויימת של thick mash (תירוש וגרעינים) מהמאש טאן ומעבירים אותו לסיר קטן אותו מביאים לרתיחה מלאה למשך כמה דקות. לאחר ההרתחה מחזירים את התמצית חזרה למאש. הכמות המורתחת נקבעת בהתאם לשינוי הרצוי בטמפרטורה (בדומה לשיטת האינפיוז'ן הרגילה והמקובלת אצל מבשלים ביתיים).
הסטורית, הדקוקשן מאשינג התפתח באירופה בימים אחרים ורחוקים בהם המאלט לא היה מאלט (לתת עם שיעור המרה נמוך) וטמפרטורה לא היתה טמפרטורה (לא היו את האמצעים למדידת טמפרטורה מדוייקת). בסביבה כזו הדקוקשן התפתח כשיטה שהביאה לשיפור משמעותי בביצועים של המאש ועד היום השיטה מקובלת במבשלות רבות בגרמניה. שימוש בדיקוקשן משפיע מן הסתם על הטעמים ועל האופי של הבירה והשימוש היום מטרתו בעיקר לשמר את האופי המיוחד שהשיטה מייצרת ולא המטרה המקורית שלו.

היה בהחלט מעניין ללמוד את הנושא וגם לבצע אותו (או יותר נכון לראות את ליאור מבצע אותו באדיקות גרמנית). התירוש אגב יצא מר באופן קיצוני. יכול להיות שלעובדה שיצאנו מה-IPA של לגוניטס יש חלק בזה. פיספתי צילום של הפרצוף של ליאור כשטעם את התירוש. חבל.

המון תודה לכל מי שעזר, לכל מי שבישל, לכל מי שמזג, לכל מי שביקר... בכלל, לכל מי שהפך את היום הזה לכזה כיפי.

ואי אפשר להפרד בלי תמונה קבוצתית:
אז שוב - לא לשכוח לשריין ביומנים את יום שישי ה-4/5/2012. אותו מקום, אותה שעה. הברו פארטי ה-III של חובבי ציון.